בג"ץ 5597/08 גדעון שריאור נ. מדינת ישראל

השופט א' גרוניס :

1.

עתירה למתן צו על תנאי המורה למשיבה 1 ליתן טעם מדוע לא יסודר לעותר מקום מגורים וכן לסעדים נוספים בנוגע להחלטות של בתי משפט שונים, כולל בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים. בגידרה של העתירה נתבקש אף מתן צו ביניים.

2.

בעניינו של העותר התנהלו ומתנהלים מספר רב של הליכים משפטיים. בעתירתו ציין העותר אך את מקצתם. ביום 24.3.08 הגיש העותר לבית משפט השלום בחיפה בקשה למתן סעד זמני (בש"א 5597/08), בה טען שהוא חסר דיור לאחר שפוּנה מבית אבות בו שהה. בהחלטתו מיום 17.4.08 הורה בית משפט השלום (השופט י' פרידמן) על שיכונו של העותר בבית אבות בעיר נהריה. עוד נאמר בהחלטה, כי מדובר בסעד זמני בלבד ועל העותר לפנות למחלקת הרווחה בעיריית מעלות תוך שבעה ימי עבודה לשם חתימה על הטפסים הדרושים וכן עליו למצות את הליכי הערר הנתונים בידיו לפי חוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958. על החלטה זו הגיש העותר בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי (בר"ע 3280/08). בהחלטתו של בית המשפט המחוזי (השופט י' עמית) מיום 1.5.08 נדחתה בקשת רשות הערעור. בהחלטה צוין, כי על העותר לפעול כאמור בהחלטתו של בית משפט השלום ולפנות למחלקת הרווחה בעיריית מעלות לשם חתימה על הטפסים הדרושים. הליך נוסף שראוי לציינו הינו ע"א 4675/08 העומד ותלוי בבית משפט זה. במסגרתו של הליך זה הוגש ערעור על החלטתו של רשם בית המשפט המחוזי שלא לפסול עצמו מלדון בבקשה למתן פטור מאגרה שהגיש העותר. בגדרו של הערעור הוגשה בקשה לסעד ביניים שנדחתה בהחלטה מיום 30.5.08 (השופט א' רובינשטיין).

3.

עתירתו של העותר כוללת טענות בנושאים שונים ומגוונים. כך נטען, כי בהחלטתו מיום 30.5.08 התעלם בית משפט זה מהחלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 1.5.08 ובחר להתייחס אך להחלטתו של בית משפט השלום. במסגרת העתירה תוקף העותר אף החלטה של רשם בית משפט זה (השופט י' מרזל) מיום 27.5.08. בהחלטה זו נדחתה בקשתו של העותר למתן פטור מאגרה במסגרתו של ע"א 4675/08. טענה נוספת של העותר הינה כי על המותב בהליך אחר שמתנהל בבית המשפט המחוזי בחיפה (ה"פ 135/08) לפסול עצמו מלדון בעניינו. עוד נטען, כי המשיבה 1 מסרבת לכבד את החלטתו של בית משפט השלום מיום 17.4.08 ואת החלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 1.5.08.

4.

דין העתירה להידחות על הסף. ברי, כי עניין סידור מגורים לעותר אינו צריך להידון בבית המשפט הגבוה לצדק. כאמור, העותר נקט מספר הליכים בעניין זה בבתי המשפט הרגילים ושם אכן צריך העניין להתברר. אשר לתקיפת החלטות של בתי משפט שונים: הלכה היא כי אין בית המשפט הגבוה לצדק מתערב בהליכים אזרחיים או פליליים המתנהלים בפני בתי המשפט הרגילים והוא אף אינו משמש כתחליף לערכאת ערעור נגד החלטות ביניים או החלטות אחרות (ראו למשל, בג"צ 11872/05

פדל נ' בית המשפט המחוזי בחיפה (לא פורסם, 27.12.05)). דברים אלה יפים אף בנוגע לעתירות הנוגעות להחלטות ופסקי דין שניתנו על ידי בית משפט העליון כבית משפט לערעורים (ראו מהעת האחרונה, בג"ץ 5952/08 פלונית נ' בית המשפט העליון (לא פורסם, 3.7.08)). זאת ועוד, בעתירתו מעלה העותר טענה הנוגעת להחלטתו של רשם בית משפט זה בבקשה למתן פטור מאגרה. טענה נוספת מועלית בענייני פסלות של מותב היושב בהליך מסוים בבית המשפט המחוזי. משקיימים בדין הליכים מוגדרים וקבועים לשם הגשת ערעור בעניינים אלה, הרי שאין מקום כי בית משפט זה, ביושבו כבית משפט גבוה לצדק, יידון בטענותיו של העותר.

5.

אי לכך, העתירה, ועימה הבקשה למתן צו ביניים, נדחית.