בג"ץ 6553/04 כהן דניאל נ. עיריית נהריה

השופט א' גרוניס:

1.עניינה של עתירה זו, שהוגשה ביום 11.7.04 , בהשגותיו של העותר על פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה מיום 30.10.01 (כבוד השופטים ס' אדלר, ע' רבינוביץ וי' פליטמן). בפסק הדין נידחו מרבית טענותיו של העותר ואילו לגבי נושאים מסוימים הוחזר התיק לבית הדין האזורי.

2.תמצית העובדות הצריכות לעניין: העותר היה עובד של המשיבה 1 משך ארבע עשרה שנה. ביום 14.4.88 הגיש העותר תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה ותבע זכויות אשר, לטענתו, מגיעות לו מכוח הסכם קיבוצי שחל עליו כעובד הרשויות המקומיות. בתביעה זו ניתן פסק דין אשר קיבל רק חלק מתביעותיו של העותר ודחה את יתרתן (להלן - פסק הדין). ביום 1.9.90 פוטר העותר מעבודתו אצל המשיבה 1. לטענת העותר, ההחלטה לפטרו מהווה חלק מהתנכלויותיה של המשיבה 1 כלפיו עקב הגשת התביעה. לאחר הפיטורין, ובעקבות בקשה לצו מניעה שהגיש העותר לבית הדין האזורי לעבודה, הסכימו הצדדים על העברת העניין להכרעת בורר. משניתן פסק הבורר, פנה העותר לבית הדין האזורי בבקשה לבטלו. בקשה זו נדחתה. על ההחלטה שלא לבטל את פסק הבורר וכן על פסק הדין הוגש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה. בפסק הדין שניתן ביום 30.10.01 קבע בית הדין הארצי כי דין הערעור בעניין פסק הבורר להידחות. בנוגע לערעור על פסק הדין נקבע, כי יש לקבל רק חלק מועט מטענותיו של העותר ואילו רוב טענות העותר בערעור נידחו. לגבי שני עניינים חישוביים במהותם הוחלט להחזיר את התיק לדיון בבית המשפט האזורי לעבודה בחיפה. על הכרעות אלו מלין העותר בעתירה דנא.

3.דין העתירה להידחות על הסף. פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה ניתן ביום 30.10.01. מאז חלפו למעלה משנתיים וחצי מבלי שהעותר תקף החלטה זו. בפתח עתירתו מסביר העותר, כי העיכוב בהגשת העתירה לבית משפט זה נובע מהחלטת בית הדין הארצי להחזיר את הדיון בעניין הוותק והדרגות לבית הדין האזורי, אשר עד ליום זה לא סיים לדון בעניינו של העותר. הסבר זה אינו נימוק מספק לעיכוב בהגשת העתירה. העותר בעתירתו זו מעלה השגות מהשגות שונות על הכרעותיו של בית הדין הארצי. ההשגות מתייחסות, בין היתר, להכרעות בעניינים שהוחזרו לבית הדין האזורי, ובעיקר להכרעות אשר פסק הדין של בית הדין הארצי לגביהן הוא חלוט זו עת ארוכה. משכך, ההשגות בנושאים שהוכרעו בבית הדין הארצי הינן נגועות בשיהוי רב. לעניין ההשגות בעניין הנושאים שהוחזרו לבית הדין האזורי, הדיון בהם תלוי ועומד בפני בית הדין האזורי ואין מתפקידו של בית משפט זה להתערב בהליך. משכך, דינה של העתירה להידחות על הסף.

4.יצוין, כי נראה שאפילו עתירה זו היתה מוגשת בסמוך למועד מתן פסק הדין בבית הדין הארצי לעבודה, לא היה מקום להתערבותו של בית משפט זה בהכרעה. פסק דינו של בית הדין הארצי הינו מפורט ומתייחס בהרחבה לטענותיו של העותר. העותר לא העלה בפנינו טענות שונות במהותן מאלו אשר העלה בפני בית הדין האזורי ובפני בית הדין הארצי. הלכה ידועה היא, כי בית המשפט זה לא יתערב בהחלטותיו של בית הדין הארצי לעבודה אלא אם מתגלית בהן טעות משפטית מהותית וכי הצדק מחייב התערבות. במקרה דנא אין טעות מן הסוג הזה שמצדיקה את התערבותנו (ראו למשל, בג"ץ 525/84

חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מ(1) 673; בג"ץ 7029/95 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד נא(2) 63; בג"ץ 840/03 ארגון הכבאים המקצועיים בישראל - ועד הכבאים נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד נז(6) 810).

5.אשר על כן, אנו דוחים את העתירה על הסף.