בג"ץ 700-23 בג"ץ 700-23

השופט י' כשר:

העותר פנה לבית משפט זה, ביום 24.1.2023, בבקשה למתן "צו אל תעשה זמני". במסגרת בקשה זו, התבקש כי נעשה שימוש בסמכותנו למתן צו שמטרתו: "למנוע מאת מזכירות בית משפט המחוזי בירושלים מאי הגיבה על הבקשות אשר נדרשו מהם".

בקשה זו נדחתה בהחלטתי מיום 25.1.2023. בהחלטתי זו צוין כי הבקשה הוגשה ללא העתירה עצמה; ועל כן העותר התבקש להגיש עתירתו עד ליום 2.2.2023, וכן והובהר כי אם לא יעשה כן עשוי ההליך להימחק ללא צורך במתן החלטה נוספת.

למרבה הצער, העותר לא עשה כן. ברם, העותר הגיש בקשה נוספת שנחזית להיות בקשה לסעד זמני, שכותרתה, גם זו הפעם: "צו אל תעשה זמני (הליך ביניים)". בקשה זו דומה בנוסחה לבקשתו הקודמת של העותר.

על יסוד האמור בהחלטתי הקודמת מיום 25.1.2023 – יש למחוק את ההליך דנן.

בבחינת למעלה מן הצורך, יובהר כי גם לו נראה בבקשתו השנייה של העותר ככתב עתירה – הרי שדין העתירה דחיה על הסף.

כפי שצוין גם בהחלטתי הקודמת, בקשות העותר לוקות בחוסר בהירות ונעדרות כל תשתית עובדתית ומשפטית מינמאלית, באופן אשר אינו מאפשר לברר את הטענות לגופן (ראו, מיני רבים: בג"ץ 5100/22 פלוני נ' מדינת ישראל (11.8.2022)).

אשר על כן – העתירה נדחית על הסף. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.