פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה
לצדק
בג"ץ
7441/14
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
כבוד השופט צ' זילברטל
כבוד השופט מ' מזוז
העותר:
פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1. משטרת ישראל
2. משרד הרווחה
3. משרד המשפטים יחידת הוצל"פ
4. משרד המשפטים בתי המשפט למשפחה
5. כנסת ישראל
6. שרת המשפטים
עתירה למתן צו על תנאי
בשם העותר:
בעצמו
פסק-דין
השופט ע' פוגלמן :
1.
העותר – שאינו מיוצג – מבקש שורה של סעדים מבית משפט זה, אשר קשורים – כפי הנראה – לטענה שלפיה אשתו מונעת ממנו ליצור קשר עם בתו הקטינה וכן לטענות בדבר עיקול שהוטל על חשבון הבנק שלו במסגרת הליכי הוצאה לפועל שננקטו נגדו. בתוך כך מבקש העותר כי המשטרה תעביר לידיו את התיקים שנפתחו על ידו ונגדו במשטרה וכן את החומר המצוי במחלקת תלונות הציבור של המשטרה בעניינו; כי ההוצאה לפועל תעביר את החומר בעניינו לבית משפט זה, לרבות תלונה שהגיש על רשמת ההוצאה לפועל; וכי בית משפט זה יורה על קבלת המסמכים בתיק תלוי ועומד שהעותר הוא צד לו בבית משפט לענייני משפחה. עוד מבקש העותר כי בית המשפט יורה לשרת המשפטים לנמק מדוע לא מיושמות המלצות "ועדת שניט"; יורה לממשלה לתקן את חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972; וכן "לתת הוראה להפעיל את החוק להעניש אנשים שמגישים תלונות שקר במשטרה או תצהירי שקר בבית המשפט או בהוצל"פ [...] לחייב את הכנסת לחוקק חוקים שמגנים על אב[ות] שאינם אפוטרופוסים לילדים".
2.
דין העתירה, הכתובה בלשון שמקשה על הבנתה, להידחות על הסף. בכל הקשור לסעדים המבוקשים שעניינם קבלת מידע בעניינו של העותר מגופים שונים, דין העתירה להידחות מחמת אי מיצוי הליכים. כידוע, עובר לפנייה לבית משפט זה על העותר למצות את ההליכים המינהליים העומדים לרשותו ולהפנות אל הרשות המוסמכת את בקשתו לסעד הנדרש על ידו (ראו למשל בג"ץ 7738/12
בשאראת נ' מפקד כוחות צה"ל , פסקה 4 (4.12.2012); בג"ץ 1947/10 נזאל נ' שר הפנים , פסקה 3 (29.6.2011)). לעניין קבלת המסמכים בעניינו של העותר מן ההוצאה לפועל, עומדת לו האפשרות לפנות אליה בבקשה מתאימה (ראו תקנה 23י לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979) – אפשרות שטרם מוצתה. אשר להליכים המתנהלים בבית משפט לענייני משפחה (אשר העותר כפי הנראה צד להם), על העותר לפנות לבית המשפט שדן בהליך ולבקש כי יומצאו לו המסמכים הרלוונטיים. אשר לתלונות שהוגשו על ידי העותר ונגדו – העותר לא הראה כי פנה בבקשות לקבל את המידע כאמור ופניותיו סורבו. העותר אף לא מסר פרטים על התלונות הנטענות, מועד הגשתן וכן על הודעות, ככל שהיו כאלה, על החלטה שלא לחקור או להעמיד לדין בעניינן (בהתאם לסעיף 63 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982).
3.
מכאן לסעדים האחרים הנוגעים לשינויים הנדרשים לטענת העותר בדברי חקיקה שונים. בעניין זה דין העתירה להידחות מחמת כוללניותה. הטענות בתחומים אלו נטענו בעלמא, ללא תשתית עובדתית או משפטית מתאימה, ותוך כריכה של עניינים שאינם קשורים זה בזה (ראו למשל בג"ץ 1901/94 לנדאו נ' עיריית ירושלים , פ"ד מח(4) 403, 412-411 (1994); בג"ץ 4363/07 יוסף נ' מדינת ישראל (17.9.2007); בג"ץ 8060/10 בוסקיס נ' היועץ המשפטי לממשלה , פסקה 3 (1.8.2011); בג"ץ 7331/12 שמיר נ' רשות האכיפה והגבייה (11.12.2012)). בין כך בין אחרת נזכיר כי אין זה מתפקידו של בית המשפט להורות לרשות המחוקקת ולרשות המבצעת ליזום תיקוני חקיקה (ראו למשל בג"ץ 5677/04 עמותת "אלערפאן" נ' שר האוצר (16.3.2005); בג"ץ 3734/11 דודיאן נ' כנסת ישראל , פסקה 60 (15.8.2012); בג"ץ 6120/12 פלונית נ' שר הבטחון , פסקה 2 (13.1.2015)).
אשר על כן, דין העתירה להידחות על הסף מן הטעמים כאמור. בשים לב לטענות הנוגעות למשפחתו של העותר, ואף שהדבר לא נתבקש, אנו מורים על איסור פרסום שמו של העותר.
העתירה נדחית אפוא על הסף. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתן היום, ט"ו בשבט התשע"ה (4.2.2015).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט