פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה
לצדק
בג"ץ
7667/11
לפני:
כבוד השופט א' גרוניס
כבוד השופט נ' הנדל
כבוד השופט ע' פוגלמן
העותר:
עמנואל פלד
נ ג ד
המשיבים:
1. נציב שב"ס
2. היועץ המשפטי לממשלה
עתירה למתן צו על תנאי
בשם העותר:
בעצמו
בשם המשיבים:
עו"ד מיטל בוכמן-שינדל
פסק-דין
השופט נ' הנדל:
1.
עתירה למתן צו על תנאי אשר יורה לנציב שירות בתי הסוהר והיועץ המשפטי לממשלה "לשחרר אסירים פליליים שהגיעו לשליש ומנהלי ונציב לא יעצור המנהלי בגלל שחרור גלעד שליט". לטענת העותר, קיימת אפליה בין אסירים פליליים שאינם משוחררים לבין אסירים ביטחוניים "עם דם על הידיים". הוא מרצה עונש מאסר מזה 8 שנים והוא סבור כי יש לשחררו לאלתר.
2.
כתב העתירה מבטא את מצוקתו הרבה של העותר אולם איננו ברור. טענותיו מנוסחות באופן לקוני ונעדרות כל בסיס עובדתי או משפטי. גם הסעד המבוקש בעתירה הוא כוללני מידי. כלל מושרש הוא, כי אין זו דרכו של בית המשפט הגבוה לצדק לדון בעתירות כלליות, שאינן מתייחסות לאירוע מסוים או החלטה מסוימת. אדם הפונה לבית המשפט הגבוה לצדק נדרש להציג מקרה קונקרטי על נסיבותיו ולבסס עתירתו על נתונים עובדתיים מוצקים וכי לא קיים בעניינו סעד חלופי (ראו בג"ץ 10219/09 שורת הדין נ' היועמ"ש (2.5.2010); בג"ץ 8171/09 עבאס חסן יוסף נ' מועצת התכנון העליונה במנהל האזרחי (23.3.10). כפי שהיטיב לתאר זאת כב' השופט י' זמיר בעניין לנדאו :
"הלכה פסוקה היא שבית משפט זה אינו נענה לעותר המבקש סעד כוללני...סעד כוללני מתייחס, בדרך כלל, למדיניות הראויה בסוג של מקרים או לדרך ההתנהגות הנדרשת בסוג של מקרים, שמספרם אינו ידוע ופרטיהם אינם ברורים להבדיל מסעד ממוקד המתייחס למקרה מסוים שעובדותיו יודעות וברורות...הלכה זו הנחתה את בית המשפט לאורך השנים...צו כוללני, על פי טבעו, קשה לבצעו ואף קשה לפקח ולברר אם בוצע במהירות הראויה ואם בוצע כראוי" (ראו בג"ץ 1901/94 לנדאו נ' עיריית ירושלים,
פ"ד מח (4) 403).
בנסיבות אלו, דין העתירה להידחות על הסף מחמת העדר עילה.
3.
סוף דבר: העותר לא גילה עילה שבדין המצדיקה קבלת העתירה. העתירה נדחית על הסף מבלי שנתבקשה תגובה. אין צו להוצאות.
ניתן היום, י"ב בשבט תשע"ב (5.2.2012).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט