בג"ץ 8018/08 אחמד תורכמן נ. מדינת ישראל

השופטת א' חיות:

1.

העתירה שלפנינו עניינה בבקשת העותר, תושב ג'נין, כי תותר כניסתן של אשתו ושל אימו לישראל, לשם ביקורו בבית-הסוהר גלבוע בו הוא מרצה מאסר עולם. בשנת 2007 פנה העותר בעניין זה בעתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים בנצרת, אך בהחלטתו מיום 22.8.2007 מחק בית המשפט לעניינים מינהליים (כב' השופטת א' הלמן) את העתירה, לבקשת העותר, מן הטעם שטענות העותר "מכוונות כלפי הגורמים האוסרים על כניסת בני משפחתו לתחומי מדינת ישראל ועל כן לא מדובר בעתירה היכולה להתברר כעתירת אסיר, והיא אינה מצוי בתחום סמכותו של בית משפט זה".

2.

בחודש ספטמבר 2008 פנה העותר לבית משפט זה בבקשה לאפשר לאשתו ולאימו לבקרו בבית הסוהר. המשיבה, מצידה, טענה כי דין העתירה להידחות על הסף שכן קיים לעותר סעד חלופי על דרך של פנייה לבית המשפט לעניינים מינהליים, משום שהוא עותר לכך שיוענקו לאשתו ולאימו היתרי כניסה לישראל מתוקף הוראת סעיף 3ב(3) לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), תשס"ג-2003 (להלן: חוק הוראת השעה ) והוראת פרט 12(3) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, תש"ס-2000 (להלן: חוק בתי משפט לעניינים מינהליים ), בנוסחה העדכני, מסמיכה את בית המשפט לעניינים מינהליים לדון בעתירות בעניין זה. כמו כן הסתמכה המשיבה בתגובתה על האמור בפסק דינו של בית משפט זה בבג"ץ 4487/08 עמותת רופאים לזכויות אדם נ' מפקד כוחות צה"ל בעזה אלוף פיקוד הדרום , פיסקה 12 (טרם פורסם, 4.9.2008), בו נקבע כי בית המשפט לעניינים מינהליים מוסמך לדון בעתירות שעניינן מתן היתרי כניסה לישראל מרצועת עזה, וכי מסקנתו זו ישימה גם לגבי בקשות להיתרי כניסה לישראל מיהודה ושומרון. נוכח העובדה ששאלת הסמכות העניינית לדון בעתירות שעניינן מתן היתרי כניסה ושהייה בישראל לתושבי יהודה והשומרון הייתה תלויה ועומדת אותה עת בבית משפט זה בתיקים אחרים (בג"ץ 3397/08 ו-עע"ם 6972/08), קבעתי בהחלטה מיום 11.12.2008 כי העתירה שבכאן תובא לעיוני לאחר שיינתן פסק הדין בתיקים אלה.

3.

ביום 30.4.2009 ניתן פסק הדין בבג"ץ 3397/08 ואח' הנ"ל, הקובע כי סמכויותיו של מפקד אזור יהודה ושומרון בכל הנוגע למתן היתרי שהייה בישראל נובעות כיום מחוק הוראת השעה ומשכך נתונה לבית המשפט לעניינים מינהליים מתוקף פרט 12 לתוספת הראשונה לחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים, הסמכות לבקר את החלטותיו של מפקד האזור בעניין זה (וכן בעניין מניעה פלילית וביטחונית של תושבי אזור יהודה ושומרון). לעותר ולבני משפחתו קיים לכן סעד חלופי על דרך של הגשת עתירה מינהלית לבית המשפט לעניינים מינהליים. בנסיבות אלה אין מקום כי בית משפט זה יידרש לעתירה ודינה להידחות על הסף (ראו והשוו: בג"ץ 3649/08 שמנובה נ' משרד הפנים (טרם פורסם, 20.5.2008); בג"ץ 827/09 ואוויה נ' שר הפנים (טרם פורסם, 3.2.2009)).

העתירה נדחית, אפוא, על הסף. אין צו להוצאות.