החלטה4 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 8935/14 חברת החשמל מחוז ירושלים נ. ממשלת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

חופש מידע · עיון בכתבי בית דין בעתירה מינהליתבקשה לעיון בכתבי בית הדין בבג"ץ

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון קיבל בקשה לעיון בכתבי בית הדין בעתירה שעניינה הארכת רישיון הספקת חשמל. נקבע כי נטל השכנוע מוטל על המתנגד לעיון ולא על מבקש העיון, וכי קיים קשר נושאי מספק בין העתירה לתובענה הייצוגית. הטענה לפגיעה בסוד מסחרי לא הוכחה ולכן לא הצדיקה מניעת עיון.

העובדות

המבקשים הם תובעים בתובענה ייצוגית נגד חברת החשמל, הטוענים כי היא פועלת ללא רישיון הספקת חשמל בתוקף מיום 1.1.2014. בתגובתה לתובענה צירפה המשיבה החלטה של בית המשפט בעתירה, מבלי לצרף את העתירה עצמה. המבקשים ביקשו לעיין בעתירה, והעותרת התנגדה בטענה כי מדובר במסע דיג ובחשיפת מידע מסחרי.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להיעתר לבקשת עיון בכתבי בית הדין בעתירה, בנסיבות שבהן קיים קשר נושאי לתובענה ייצוגית תלויה ועומדת?
  2. 2.על מי מוטל נטל השכנוע בבקשה לעיון בתיק בית משפט?

הלכות

  1. 1

    נטל השכנוע בבקשת עיון אינו מוטל על מבקש העיון אלא על בעל הדין המתנגד לעיון, והמתנגד נדרש להבהיר כיצד עלול להיפגע מהעיון

    ״בניגוד לטענת העותרת, נטל השכנוע אינו מוטל על מבקש העיון, אלא על בעל הדין המתנגד לעיון״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    נקודת המוצא היא מתן עיון כנגזרת של עיקרון פומביות הדיון, ונבחנים שלושה שלבים: קיום איסור בדין, הצדקת העיון, והגשמת מטרתו בפגיעה מידתית

    ״נקודת המוצא הינה כי יש להיעתר לבקשת העיון כנגזרת של עיקרון פומביות הדיון״
    לציטוט במסמך ←
  3. 3

    קיום קשר נושאי בין העתירה לתובענה הייצוגית מצדיק את העיון, והטענה לפגיעה בסוד מסחרי שהועלתה בעלמא אינה מספיקה למניעתו

    ״הטענה לפגיעה בסוד מסחרי-מקצועי של העותרת הועלתה בעלמא, ולאחר עיון בעתירה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • עיון בתיק
  • פומביות הדיון
  • נטל השכנוע
  • תובענה ייצוגית
  • רישיון הספקת חשמל
  • סוד מסחרי
  • מסע דיג
  • קשר נושאי
  • חופש המידע

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בג"ץ

8935/14

לפני:

כבוד השופט י' עמית

העותרת:

חברת החשמל מחוז ירושלים

נ ג ד

המשיבים:

1. ממשלת ישראל

2. הכנסת

3. שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים

4. הרשות לשירותים ציבוריים - חשמל

בקשה מטעם ה"ה דפנה פישר, אלדד רבינוביץ ונחשון קנדל – לעיין בעתירה

בשם המבקשים לעיין בעתירה:

עו"ד ד"ר איתמר מירון, עו"ד יצחק

מירון

ועו"ד ירין ראובן

בשם העותרת:

עו"ד מיכאל גינסבורג ועו"ד מתן וינקלר

בשם המשיבה 2:

עו"ד ד"ר גור בליי

בשם המשיבים 1, 3 ו-4:

עו"ד שרון רוטשנקר

החלטה

בקשה לעיין בכתבי בית דין בבג"ץ 8935/14 חברת החשמל מחוז דרום נ' ממשלת ישראל (להלן: העתירה או ההליך ). עניינו של ההליך בעתירת העותרת, חברת החשמל מחוז ירושלים בע"מ (להלן: חברת חשמל ירושלים או העותרת ), להאריך

הרישיון להספקת חשמל. העותרת הביעה התנגדות לעיון המבוקש, ואילו המשיבים הודיעו כי אינם מתנגדים לבקשה.

1.

ביום 16.7.2014, הגישו המבקשים בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד העותרת בבית משפט קמא (ת"צ 32053-07-14) (להלן: התובענה ), ובמסגרתה טענו בין היתר כי העותרת פועלת החל מיום 1.1.2014 ללא רישיון הספקת חשמל בתוקף. לאחר מספר ארכות, ביום 10.1.2015, הוגשה תגובתה של העותרת בבית משפט קמא, ובגדרה צרפה העותרת את החלטת בית משפט זה בעתירה מיום 28.12.2014, אך לא צרפה את העתירה עצמה.

לטענת המבקשים, אינטרס העיון שלהם בעתירה נובע, בין היתר, מכך שכתב הטענות שהוגש על ידי העותרת בבג"ץ עוסק באחד הנושאים בהם עוסקת התובענה, והם מבקשים לבדוק אם קיימות סתירות בין כתבי בית הדין ואם העותרת ציינה בעתירה כי תלויה ועומדת כנגדה התובענה; בנוסף, המבקשים מעוניינים לבחון אפשרות להביע עמדתם בנוגע לעתירה.

2.

לטענת העותרת, בקשת העיון הוגשה מטעמים זרים, מתוך מטרה לפגוע בה ולחשוף פרטים אודותיה שאין בהם כדי לסייע למבקשים, בבחינת "מסע דיג". לגופה של בקשה, נטען כי העתירה דכאן עוסקת ביחסים שבין העותרת לבין הרשויות ביחס להארכת הרישיון לשנת 2015 (ההדגשה במקור-י"ע), בעוד שהתובענה בבית משפט קמא מתייחסת לפעילות בשנת 2014, אשר אודותיה כבר נמסרו פרטים בתגובת העותרת שם. העותרת הוסיפה וטענה כי בהתאם לתקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003 (להלן: תקנות העיון ), על מבקש העיון בתיק מוטל הנטל לשכנע כי בקשתו מוצדקת, והמבקשים לא הרימו נטל זה; כי יש בעיון כדי לחשוף מידע מסחרי ומקצועי של העותרת; וכי בקשת העיון הינה גורפת ולא מידתית.

3.

דין הבקשה להתקבל.

בניגוד לטענת העותרת, נטל השכנוע אינו מוטל על מבקש העיון, אלא על בעל הדין המתנגד לעיון (ע"א 8849/01 סבוב נ' פקיד שומה למפעלים גדולים , פ"ד נט(5) 385, 393-394 (2005); ע"א 1435/90 זולקוב שבתאי ואח' נ' חברת הכשרת היישוב בע"מ , והאסמכתאות שם (1.1.2015)); ועל המתנגד להבהיר קונקרטית כיצד הוא עלול להיפגע מהעיון בתיק (בג"ץ 10076/02 ד"ר רוזנבאום נ' נציב שירות בתי הסוהר ( 22.8.2005)).

נקודת המוצא הינה כי יש להיעתר לבקשת העיון כנגזרת של עיקרון פומביות הדיון. בהתאם לנקודת מוצא זו, נקבעו שלושה שלבי בחינה לתקנות העיון (בג"ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים , פסקה 24 והאסמכתאות שם (8.10.2009)): (א) שלב ראשון - האם קיים איסור בדין לחומר המבוקש; (ב) שלב שני - האם העיון הינו מוצדק, תוך התחשבות בכך ש"עקרון פומביות הדיון וחופש המידע קובע שבהיעדר טעם מיוחד המונע זאת רשאי כל אדם לעיין בתיקי בית-המשפט" (בג"ץ 9474/00 גל נ' ראש עיריית חיפה , פ"ד נט(3) 714 (2004)); (ג) שלב שלישי - הגשמת מטרת העיון תוך פגיעה מידתית ככל הניתן בזכויות ובאינטרסים של בעלי הדין שהתנגדו לעיון, בין היתר על ידי הגבלת היקף העיון או התניית תנאים ליישומו (ראו ע"א 3914/91 לחאם נ' פקיד השומה נצרת (1.5.2006).

במקרה דנן לא קיים כל איסור בדין לעיון בחומר המבוקש. מבחינת הצדקת העיון, ניכר כי קיים קשר נושאי בין עתירה שעניינה הארכת רישיון הספקת חשמל של העותרת, לבין תובענה ייצוגית שאחת מעילותיה הינה פעילות ללא רישיון של העותרת. חיזוק לכך ניתן למצוא בעובדה כי העותרת עצמה צרפה בנספחי תגובתה בתובענה את ההחלטה לצו ארעי בעתירה (נספח 53). די אפוא בטענת המבקשים לפיה העיון דרוש להם לצורך ההתדיינות בתובענה הייצוגית שעוסקת בהקשר דומה, כדי לעמוד בדרישת ההנמקה של בקשת העיון וכדי לקבוע כי הינה מוצדקת (בג"ץ 1836/14 תנובה נ' הועדה לחלוקת מכסות (16.11.2014)).

לא מצאתי בטענות העותרת טעם של ממש שיש בו כדי להצדיק את מניעת העיון. ככלל, הטענה כי העיון עלול לחשוף מידע מסחרי ומקצועי עשויה להוות שיקול משמעותי באיזון הנדרש ובהחלטה על העיון והיקפו (רע"א 5349/13 דומיקאר בע"מ נ' שלמה תחבורה (2007) בע"מ , פיסקה 9). אלא שבמקרה דנן, הטענה לפגיעה בסוד מסחרי-מקצועי של העותרת הועלתה בעלמא, ולאחר עיון בעתירה על נספחיה, לא מצאתי מידע מסחרי סודי המצדיק את מניעת העיון.

4.

אשר על כן, בקשת העיון מתקבלת והמבקשים יהיו רשאים לעיין במסמכים שבתיק, בתיאום עם מזכירות בית משפט זה ובהתאם לנוהל המקובל.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ה' בניסן התשע"ה (25.3.2015).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (5 מסמכים)

הלכות

  1. 1נטל השכנוע בבקשת עיון אינו מוטל על מבקש העיון אלא על בעל הדין המתנגד לעיון, והמתנגד נדרש להבהיר כיצד עלול להיפגע מהעיון
  2. 2נקודת המוצא היא מתן עיון כנגזרת של עיקרון פומביות הדיון, ונבחנים שלושה שלבים: קיום איסור בדין, הצדקת העיון, והגשמת מטרתו בפגיעה מידתית
  3. 3קיום קשר נושאי בין העתירה לתובענה הייצוגית מצדיק את העיון, והטענה לפגיעה בסוד מסחרי שהועלתה בעלמא אינה מספיקה למניעתו