החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

בע"מ 1378/07 צפורה יוסף זדה נ. אליהו יוסף זדה

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · המצאת כתבי בי-דין לעורך דין של הנמעןבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שדחה בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור וקבע כי לא ניתן להמציא כתב תביעה לעורך דין של הנמען כאשר הוא מייצג את הנמען רק בהליך אחר. ייפוי הכוח לא הרחיב את סמכות עורך הדין מעבר לענייני בית הדין הרבני. המבקשים הופנו לאפשרות להמציא את כתבי התביעה לנמען בחו"ל.

העובדות

המשיב, השוהה בלונדון, הגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני באמצעות עורך דין שייצג אותו רק בהליך זה. המבקשים הגישו לבית המשפט לענייני משפחה תביעות מזונות והחזקת ילדים והמציאו אותן לאותו עורך דין, שהודיע כי אינו מוסמך לקבלן.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם ניתן להמציא כתב תביעה לעורך דין שמייצג את הנמען רק בהליך אחר לגבי המצאה בבית משפט לענייני משפחה
  2. 2.האם ייפוי כוח הכולל ייצוג בבתי משפט 'ככל שהדברים נוגעים או קשורים' לעניין מסוים מרחיב את סמכות עורך הדין להמצאה בהליך נוסף

הלכות

  1. 1

    תקנה 477 לתקנות סדר הדין האזרחי מאפשרת המצאה לעורך דין של הנמען, אך אין להסיק מכך שניתן להמציא לעורך דין המייצג את הנמען בעניין אחר

    ״ברם אין להסיק מכאן שניתן להמציא לעורך דין המייצג את הנמען בעניין אחר״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    המצאת כתב בית דין ראשון היא אקט המקנה סמכות שיפוט, והעובדה שההליך יובא לידיעת הנמען אינה מספקת

    ״אך כאן המדובר בהמצאת כתב בית דין ראשון - אקט המקנה סמכות שיפוט לבית המשפט, והעובדה שההליך יובא לידיעת המשיב אינה מספקת״
  3. 3

    אם אין יחסי שליחות בעניין הנדון בין הנמען לבא כוחו, אין לראות בהמצאה לעורך הדין המצאה לנמען

    ״ועוד, אם בעניין נשוא ההמצאה אין יחסי שליחות בין המשיב ובא כוחו, אין לראות בהמצאה לעו"ד ניסנבוים המצאה למשיב״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • המצאה
  • עורך דין
  • ייפוי כוח
  • שליחות
  • יחסי שליחות
  • המצאה מחוץ לתחום
  • תביעת מזונות
  • החזקת ילדים
  • סמכות שיפוט

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בע"מ

1378/07

בפני:

כבוד השופט א' רובינשטיין

המבקשים:

1. צפורה יוסף זדה

2. פלוני

3. פלוני

4. פלוני

נ ג ד

המשיב:

אליהו יוסף זדה

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט

המחוזי בירושלים (סגן הנשיא חבש) מיום 7.1.07 בתיק בר"ע 2390/06.

החלטה

א.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (סגן הנשיא חבש) מיום 7.1.07 בתיק בר"ע 2390/06, בה נדחתה בקשת רשות ערעור שהגישו המבקשים על החלטת בית המשפט לענייני משפחה (סגנית הנשיא מימון) מיום 12.9.06 בתיקים תמ"ש 13050/06 ותמ"ש 13051/06.

ב.

המשיב הוא בעלה של המבקשת 1, ואביהם של המבקשים 4-2. ביום 26.1.06 הגיש המשיב – השוהה מאז שנת 1998 בלונדון - לבית הדין הרבני "תביעת גירושין וכל הכרוך" באמצעות עו"ד י' ניסנבוים. ביום 11.6.06 הגישו המבקשים תביעת מזונות (13050/06) והחזקת ילדים (13051/06) לבית המשפט לענייני משפחה. את תביעותיהם המציאו המבקשים לעו"ד ניסנבוים. ביום 20.6.06 הודיע עו"ד ניסנבוים למזכירות בית המשפט לענייני משפחה כי הוא מייצג את המשיב אך ורק בבית הדין הרבני, ומסיבה זו אין הוא מוסמך לקבל את כתבי התביעה. ביום 12.9.06 קבע בית המשפט לענייני משפחה כי אכן לא בוצעה המצאה כדין, ומשכך "ישקול ב"כ המבקשת אם להגיש בקשה מתאימה להמצאה מחוץ לתחום או בקשה אחרת, אם לאו תישקל מחיקת התביעות".

ג.

בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית המשפט המחוזי נדחתה ביום 7.1.07. בהחלטתו קבע בית המשפט המחוזי, כי מערכת היחסים בין עורך דין ללקוחו היא מערכת יחסים של שליחות, ולפיכך קיימת היא אך ביחס לנושאים לגביהם קיימת הרשאה מפורשת. במקרה שלפנינו, כך נקבע, הוגבלה השליחות לענייני התביעה בבית הדין הרבני בלבד, ומסיבה זו אין לראות בעו"ד ניסנבוים בא כוחו של המשיב לעניין תביעות המבקשים בבית המשפט לענייני משפחה.

ד.

כלפי החלטה זו הוגשה הבקשה הנוכחית, המבקשת להישען על שני יסודות: (1) נטען כי בסעיף 4 ליפויי הכוח של עו"ד ניסנבוים, מיפה המשיב את כוחו "לייצגני ולהופיע בשמי... בפני כל בתי המשפט... ככל שהדברים נוגעים או קשורים לעניין הנ"ל". נטען כי תביעות המשמורת והמזונות קשורות ישירות לתביעה בנושאים אלה עצמם שהוגשה לבית הדין הרבני. עוד נאמר, כי בנסיבות של חוסר תום לב – וכך כנטען הוא המקרה שלפנינו - יש מקום לפרש באופן מרחיב את ההסמכה לצורך המצאה; (2) נטען כי "כל תכליתה של הזמנה היא להביא לידיעת הצד את קיומה" (ע"א 23/83 סוזן ריטה יוחימק נ' תרז קדם , פ"ד לח(4) 309, 315 – השופטת נתניהו), ואין ספק כי לאור הייצוג בבית הדין הרבני חזקה על עו"ד ניסנבוים שיביא את התביעה לידיעת שולחו.

ה.

לאחר העיון – ואודה, חרף אהדה ערכית למבוקש – חוששני כי אין בידי להיעתר לבקשה. גם כדי שלא להכביר הוצאות, לא נתבקשה תשובה. תקנה 477 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 מאפשרת להמציא כתבי בי-דין לעורך דינו של הנמען, אף אם לא הורשה מפורשות לקבל כתבי בית דין. בפרשת יוחימק הנזכרת, ניתנה לתקנה פרשנות מרחיבה, ולפיה ניתן לבצע המצאה לעורך דין, אף אם במסגרת יחסי השליחות בינו לבין הנמען אין הוא מוסמך לייצגו בבית משפט. ברם אין להסיק מכאן שניתן להמציא לעורך דין המייצג את הנמען בעניין אחר (רע"א 1947/91 סיריל שטיין נ' מרקוס דוד כץ , פ"ד מה(4), 705). בפרשת שטיין אף נדחתה הטענה כי תכלית ההמצאה היא אך ליידע את הנמען בדבר התנהלות ההליך:

"השופט המלומד (בערכאה הראשונה - א"ר) נימק את השקפתו המרחיבה בגישה הקובעת שתכליתה 'היחידה' של ההמצאה היא להודיע לנתבע על ההליך שהוגש נגדו; אך כבר הוסבר ברע"א 39/89 פד"י מב (4) 762, 768 'שלהמצאה גם תכלית נוספת והיא להחיל על הנתבע, באמצעות האקט הפורמאלי של ההמצאה, את שיפוטו הפרסונאלי של בית המשפט;...' ולדידי הדיבור "עורך-דין" בתקנה 477 הוא עורך-דין של הנתבע בנושא ההתדיינות ..." (עמ' 708 – השופט, כתארו אז, שלמה לוין; ההדגשה הוספה - א"ר).

(ראו גם ת"א (תל-אביב-יפו) 14810/06 מקפת החדשה ניהול קרנות פנסיה וגמולים נ' אביב ושות' חברה קבלנית לעבודות ציבוריות (לא פורסם); ע"א (ירושלים) 4104/97 INDEMAGLISBILI

נ' בוטיק בלט (לא פורסם); בש"א (ירושלים) 2327/06 ליב קוגן-לוקס נ' ליאון קוגן (לא פורסם)).

ו.

אף לא אוכל להיעתר לטענה בדבר פרשנות ייפוי הכוח. סעיף 4 בייפוי הכוח מסמיך את עו"ד ניסנבוים לייצג את המשיב בבתי משפט רק "ככל שהדברים נוגעים או קשורים לעניין הנ"ל". "העניין הנ"ל" הוא – כפי שמפורש בראש המסמך – "תביעה בבית הדין הרבני האזורי". אכן, בעניינים קרובים ציינתי, "שכאשר ישנה בהירות ראויה באשר להמצאה בפועל, אין להלום הסתתרות מאחורי אי ההמצאה הפורמלית" (רע"א 449/04 דני בן אליעזר ואח' נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ - סניף עפולה (לא פורסם)); אך כאן המדובר בהמצאת כתב בית דין ראשון - אקט המקנה סמכות

שיפוט לבית המשפט, והעובדה שההליך יובא לידיעת המשיב אינה מספקת, ולא כל שכן יפים הדברים ביחס לבעל דין הנמצא מחוץ לגבולות הארץ. ועוד, אם בעניין נשוא ההמצאה אין יחסי שליחות בין המשיב ובא כוחו, אין לראות בהמצאה לעו"ד ניסנבוים המצאה למשיב ואף לא ניתן לכפות על עורך דין ניסנבוים הרחבה של תפקידו.

ז.

בשולי הדברים אציין – כפי שרמזתי מעלה –

כי בנסיבות קיימת תחושת אי נוחות ביחס לתוצאה, הבאה על פניה בגדרי מאבק פרוצדורלי. ברם, הדרך פתוחה לכאורה בפני המבקשים – מבלי שאקבע מסמרות –

לעתור להמציא את כתבי התביעה למשיב בחו"ל (לפי תקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי).

ח.

כאמור, אין בידי להיעתר לבקשה.

ניתנה

היום, י"א באייר התשס"ז (29.4.07).

ש

ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (4 תיקים)

מצוטט על ידי (6 מסמכים)

  • בש"א 6155/19פלוני נ. פלוניהחלטה
  • ע"א 2546/14שמעון אדיסיאן נ. דוד סומךהחלטה
  • רע"א 5448/14חב' אלגיר טכנולוגיות (2003) בע"מ נ. עו"ד עמית לדרמן מתוקף תפפסק-דין
  • בש"א 994/13סיגל ודניאל פנינג נ. מזכירות בית המשפט העליוןהחלטה
  • עע"מ 10863/07החברה למתנ"סים מרכזים קהילתיים בישראל בע"מ נ. עתיד רשת מכללהחלטה
  • רע"א 11286/05אריק זמיר נ. בנק לאומי למשכנתאות בע''מהחלטה

הלכות

  1. 1תקנה 477 לתקנות סדר הדין האזרחי מאפשרת המצאה לעורך דין של הנמען, אך אין להסיק מכך שניתן להמציא לעורך דין המייצג את הנמען בעניין אחר
  2. 2המצאת כתב בית דין ראשון היא אקט המקנה סמכות שיפוט, והעובדה שההליך יובא לידיעת הנמען אינה מספקת
  3. 3אם אין יחסי שליחות בעניין הנדון בין הנמען לבא כוחו, אין לראות בהמצאה לעורך הדין המצאה לנמען