בע"מ 2068-24 בע"מ 2068-24

1.לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (הרשמת ע' וינברגר) בעמ"ש 41487-11-22 מיום 17.1.2023, שבגדרה נמחק ערעור שהגישה המבקשת על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בקריות (השופטת מ' לוי) בתמ"ש 56596-03-22 מיום 21.8.2022, שבמסגרתה נמחקה תביעתה של המבקשת לאכיפת הסכם גירושין.

2.המבקשת הגישה נגד המשיב – בן זוגה לשעבר – תביעה לאכיפת הסכם גירושין. תביעה זו נמחקה על הסף בהחלטתו של בית המשפט לענייני משפחה מיום 21.8.2022, מן הטעם שעילת התביעה טרם התגבשה. ביום 20.11.2022, הגישה המבקשת לבית המשפט המחוזי ערעור על ההחלטה הנ"ל. רשמת בית המשפט המחוזי הורתה על מחיקת הערעור עקב הגשתו לאחר חלוף המועד לכך.

3.מכאן הבקשה שלפניי, שבגדרה חוזרת המבקשת, בעיקרו של דבר, על עיקר טענותיה בפני הערכאות הקודמות. בפרט, טוענת המבקשת כי הערכאות קמא שגו בכך שמחקו את ההליכים בפניהם ללא שקיימו דיון בטענותיה לגופן.

4.דין הבקשה להימחק, אף ללא צורך בתשובה.

5.סעיף 96(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 מורה כי הסמכות העניינית לדון בערעור על החלטות ביניים הניתנות על-ידי רשם של בית משפט, מסורה לשופט המכהן באותו בית משפט שבו מכהן הרשם שנתן את החלטת הביניים. הוראה זו פורשה בפסיקה כמתייחסת אף להחלטות רשם המוחקות ערעור מטעמים דיוניים (ראו לדוגמא: בע"מ 7910/22 פלוני נ' פלונית, פס' 2 (18.12.2022)); ובכלל זה, החלטת רשם אשר מוחקת ערעור בשל איחור שנפל בהגשתו – זאת, מן הטעם שההכרעה בנושא זה היא טפלה למחלוקת הניצבת בליבת הערעור (ראו: רע"א 1582/24 אהרוני נ' לוזון, פס' 8 (22.5.2024); רע"א 3981/21 פלוני נ' פלוני, פס' 4 (7.7.2021)).

אם כן, בענייננו, משעה שהערעור נמחק על-ידי רשמת בית המשפט המחוזי לנוכח האיחור בהגשתו – הרי שהסמכות העניינית לדון בערעור על ההחלטה הנ"ל מסורה לשופט בית המשפט המחוזי.

6.לנוכח האמור, אני מורה על מחיקת הבקשה.

משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.