בע"מ 2191/14 פלוני נ. פלוני

בין המבקש למשיב 1 מחלוקת מתמשכת בנוגע לזכויותיו של המבקש בדירת מגורים שבה נהג להתגורר עם רעייתו המנוחה – היא אמו של המשיב (להלן: הדירה ).

ביום 28.8.2014 דחיתי את בקשת המבקש ליתן רשות לערער על שני עניינים: האחד , פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטים מ' סובל , ת' בזק-רפפורט ו ד' מינץ ) שדחה את ערעור המבקש על פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים (כב' השופט נ' פלקס ) בנוגע לזכויותיו בדירה; השני , החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט ב' גרינברגר ) לדחות את בקשת רשות הערעור של המבקש על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בירושלים שדחה את בקשת המבקש לביטול פסק הדין הנזכר שניתן במעמד צד אחד. קבעתי כי יש לדחות את הבקשה משלא נמצאה עילה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי".

בבקשה שלפניי, שהוכתרה בכותרת "בקשה לעיון חוזר/דיון חוזר", מבקש המבקש, שאיננו מיוצג, כי אעיין מחדש בהחלטתי נוכח שינוי נסיבות שהתרחש אחרי מתן ההחלטה; וכי אתיר "דיון חוזר" בבקשה לפי סעיף 30 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט ).

דין הבקשה להידחות. החלטה לדחות בקשת רשות לערער אינה ניתנת לעיון חוזר אלא במקרים חריגים שבחריגים (כגון כאשר חלה בהחלטה טעות טכנית גלויה על פני הפסק, וראו: רע"א 2153/12 שטיגליץ נ' הנהלת בתי המשפט (25.4.2012); בש"א 5824/11 יחזקאלי נ' עיריית חולון (21.12.2011); חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 428-427 (מהדורה שלישית, 2012)). אין הדבר כך במקרה שלפנינו, ושינוי הנסיבות שאליו מתייחס המבקש – שעניינו מתן פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים (כב' השופט נ' פלקס ) מיום 28.12.2014 שבו ניתן תוקף לצוואת המנוחה שלפיה הוא זכאי להתגורר בדירה

– אינו בבחינת עילה לעיון חוזר בגדר החריגים האמורים.

אשר לבקשה לדיון נוסף, בקשה לעיון חוזר איננה האכסניה להעלאת בקשה מעין זו. הדרך פתוחה בפני המבקש להגיש בקשה לדיון נוסף בהתאם להוראות הקבועות בתקנות סדר הדין בדיון נוסף, התשמ"ד-1984, כל עוד לא חרג ממסגרת הזמנים הקבועה בהן.

הבקשה נדחית אפוא. משלא התבקשה תשובה אין צו להוצאות.