בע"מ 2308-24 בע"מ 2308-24

1.הבקשה שבפניי הינה בקשה בהולה לעיכוב ביצוע, אשר הונחה על שולחני בשעות הערב, שמשמעות קבלתה היא ביטול דיון שקבוע בפני בית המשפט המחוזי בחיפה למחר. משכך, ההחלטה שלהלן תינתן בתמצית.

2.עסקינן בהליך על פי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991 (להלן: חוק אמנת האג). הצדדים לבקשה, בני זוג בעלי אזרחות ישראלית, ניהלו את חייהם יחדיו במשך שנים בשוודיה, שם הביאו לעולם את שני ילדיהם (להלן: הקטינים). בשנים האחרונות התגלעו קשיים בין בני הזוג, וכיום האם מתגוררת בשפרעם יחד עם שני הקטינים, בעוד האב מתגורר בשוודיה. נסיבות אלו הביאו את האב (המבקש בבקשה דנן) להגיש תביעה על פי חוק אמנת האג, להורות על השבת הקטינים למקום מגוריהם הקבוע בשוודיה.

3.ביום 3.12.2023 ניתן פסק דין על ידי בית המשפט לענייני משפחה בחיפה (תמ"ש 54809-08-23) אשר הורה על קבלת תביעתו של האב, בסייגים מסוימים. האם, המשיבה בפניי, ערערה, בפני בית המשפט המחוזי בחיפה, על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה (עמ"ש 18415-12-23).

כפי שציין המבקש בבקשת רשות הערעור דנן, במהלך הדיון בפני בית המשפט קמא הושגה הסכמה דיונית, בעקבות הצעת בית משפט קמא, לפיה הקטינים יוכלו להישמע בפני בית המשפט, אולם זאת רק לאחר שישהו במשך 48 שעות במחיצתו של האב, שיגיע לשם כך לישראל.

4.ביום 7.3.2024 הודיעה האפוטרופא לדין לקטינים כי הקטינים: "הביעו סירוב נחרץ להצעת בית המשפט הנכבד". בד בבד, התברר שהאב, בשל פקיעת דרכונו וסגירתה הזמנית של שגרירות ישראל בשוודיה, לא יוכל להגיע לישראל לצורך שהיית הקטינים עמו קודם לשמיעתם בבית המשפט.

5.בהמשך לכך, קבע בית המשפט קמא, ביום 14.3.2024, כי:

"בהמשך לדיון האחרון ולהודעות שהגישו האפוטרופא לדין וכן ב"כ המשיב, ולאחר ששקלנו בדבר, מצאנו לראיין את הקטינים ביום 20.03.2024 בשעה 15:00.

קודם לראיון תאפשר המערערת למשיב לנהל שיחות טלפוניות יומיות, או שיחות וידאו עם הקטינים, לפי בחירת המשיב, במהלך הימים הקרובים, לפני הראיון, ולפחות מהלך יומיים.

האפוטרופא לדין תכין את הקטינים לקראת השיחות הטלפוניות וכן לקראת הראיון והגעתם לבית משפט ותהא נוכחת מהלך הראיון."

6.המבקש מיאן לקבל את החלטת בית המשפט לאפשר את שמיעת הקטינים בתנאים שנקבעו, הודיע לבית המשפט קמא על כוונתו להגיש בקשת רשות לערער לבית משפט זה וכן עתר לבית המשפט קמא על מנת שיורה על עיכוב ביצוע החלטתו מיום 14.3.2024. אולם, בית משפט קמא דחה את בקשתו זו בהחלטה מיום 19.3.2024, בקובעו כי:

"לאחר שעיינו בבקשה ובתגובות, החלטנו לדחות את הבקשה.

שמיעת הקטינים נקבעה למועד קרוב, מטעמים ברורים, ובעיקר הצורך לקדם הכרעה בערעור. עוד נציין כי זו ניתנה לאחר הדיון מיום 04.03.2024, לקראתו התקבלה עמדת ב"כ היועצת המשפטית לממשלה, בעקבות ארכות שניתנו לה בהסכמת הצדדים.

יתר על כן, עד לכתיבת שורות אלה לא התקבלה כל הודעה מטעם המשיב לפיה יתאפשר לו, להגיע ארצה במועד קרוב, וכי פנה לשגרירות ישראל בשוודיה שהנפיקה לו דרכון, תחת זה שאינו בתוקף. בהקשר זה נפנה לדברי ב"כ עוה"ד ע. בורוכוב מהדיון האחרון לפיהם: "פג תוקפו של הדרכון הישראלי, הוא תושב קבע בשוודיה, והשגרירות סגורה. אם יהיה דרכון הוא כמובן יהיה מוכן להגיע ולשהות יומיים שלושה".

אי לכך ומשמצאנו, לאחר שהוגשה עמדת האפוטרופא לדין, לאחריה בקשת המשיב להגיב לאמור בהודעתה, אשר כללה הלכה למעשה התייחסותו לאמור בהודעה, כי המקרה דנן מצדיק שמיעת הקטינים, ויפה שעה אחת קודם, לא מצאנו הצדקה לעכב ביצוע ההחלטה.

למעלה מן הצורך, נבהיר את המובן מאליו: שמיעת הקטינים לפנינו תתקיים בהינתן מלוא טענות הצדדים, כך גם קביעות בית משפט קמא והתרשמותו משמיעת הילדים, ובהינתן הנתק בין המשיב לבין ילדיו וכן טענותיו השונות לרבות כי הילדים "מוסתים ומנוכרים לחלוטין" נגדו, כאשר המערערת "מלעיטה אותם, ומרעילה את נפשם" (ההדגשה הוספה – י' כ').

7.לאור החלטה זו של בית המשפט המחוזי, הגיש המבקש את הבקשה שבפניי, במסגרתה הוא מבקש לעכב את ביצוע ההחלטה מיום 14.3.2024 (ולא לערער על ההחלטה מיום 19.3.2024).

דיון והכרעה

8.לאחר שעיינתי בבקשה ובצרופות לה, הגעתי לכלל מסקנה שדינה להידחות.

9.כידוע, השיקולים המנחים בקשות שעניינן עיכוב ביצוע הם סיכויי הערעור ומאזן הנוחות (ראו: בע"מ 6577/18 פלונית נ' המרכז הישראלי לאפוטרופסות – הקרן לטיפול בחסויים, פסקה 17 (9.10.2018); בע"מ 3440/19 פלונית נ' פלונית, פסקה 10 (30.5.2019)). בין שני שיקולים אלו מתקיים קשר של "מקבילית כוחות", אולם הפסיקה העניקה לשיקול מאזן הנוחות את הבכורה (ע"א 4825/23 שחאדה נ' גנטוס, פסקה 15 (22.10.2023)).

10.בעניין דנן, מחד, יש לשקול לטובת עיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי, את העובדה שאי-קבלת הבקשה תביא לסיכול בקשת רשות הערעור. שכן, משלא תדחה שמיעת הקטינים ביום 20.3.2024, בקשת רשות הערעור תהא תיאורטית. מצב דברים זה מהווה בדרך כלל טעם רב משקל לקבלת בקשה לעיכוב ביצוע.

11.אולם מאידך, עומדים שיקולים המטים את הכף כנגד קבלת הבקשה.

ראשית, ההחלטה על שמיעת הקטינים היא החלטה דיונית מובהקת, וכידוע בית משפט זה יטה שלא להתערב בהחלטות דיוניות של בית משפט קמא (בע"מ 6577-18 פלונית נ' המרכז הישראלי לאפוטרופסות - הקרן לטיפול, פסקה 16 (9.10.2018)). יתר על כן, ספק אם כלל ניתן היה להגיש את הבקשה דנן, בראי סעיפים 1(5) ו-1(6) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור, תשס"ט-2009). זאת ועוד, משלא הובהר על ידי המבקש האם בבקשתו מבית המשפט קמא נושא ההחלטה מיום 19.3.2024, התבקש עיכוב ביצוע עד להגשת בקשת רשות הערעור או מעבר לכך, ספק אם דרך הגשת הבקשה תואמת להלכה הפסוקה (ראו החלטתי ב-עע"מ 637/23 צבא ההגנה לישראל נ' רמתי, פסקה 14 (18.5.2023)).

העולה מהמקובץ לעיל הוא שסיכוייה של בקשת הרשות להתקבל הינם, על פניהם, קלושים.

12.שנית, לעניין בחינת מאזן הנוחות, יש לזכור כי נכון ליום מתן החלטה זו, המבקש אינו יודע, ואינו יכול להתחייב או להעריך, מתי יוכל להגיע לישראל על מנת לשהות עם ילדיו, כפי שהוצע על ידי בית משפט קמא. בנסיבות אלו, השארת ההליך תלוי, ממתין לבואו של האב ללא צפי ברור למועד סיומו, ללא ספק תכביד על המשיבה ועל הקטינים.

13.שלישית, ועיקר, עיון בהחלטת בית המשפט מלמד כי דחיית בקשתו לא תביא לפגיעה קשה במבקש, שכן בהחלטתו מיום 19.3.2024 הבהיר בית המשפט קמא כי:

"שמיעת הקטינים לפנינו תתקיים בהינתן מלוא טענות הצדדים, כך גם קביעות בית המשפט קמא והתרשמותו משמיעת הילדים, ובהינתן הנתק בין המשיב לבין ילדיו וכן טענותיו השונות לרבות כי הילדים 'מוסתים ומנוכרים לחלוטין' נגדו, כאשר המערערת 'מלעיטה אותן, ומרעילה את נפשם'" (ההדגשה הוספה – י' כ').

ציטוט זה מבהיר כי בית משפט קמא ישקול את כל השיקולים הקשורים בשמיעת הילדים, ובכלל זה, כמובן מאליו, את העובדה שהם יישמעו מבלי ששהו עם אביהם כפי שסוכם מלכתחילה.

סוף דבר: הבקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי מיום 14.3.2024, כמפורט לעיל, נדחית, בלא חיוב בהוצאות.