בע"מ 4047/14 פלוני נ. פלוני

א.

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטים שטמר , ג'יוסי ו שרעבי ) מיום 11.5.14 בעמ"ש 31054-02-14, בגדרו התקבל ערעורה של המשיבה על פסק דינו של בית המשפט לעניני משפחה בחיפה (השופטת אייזנברג ) מיום 16.1.14 בתמ"ש 23087-08-10. הבקשה נסבה על היקף זכויותיה של המשיבה בגמלת הפנסיה של המבקש.

ב.

כעולה מפסקי הדין הקודמים, הצדדים נישאו בשנת 1981, והתגרשו בשנת 2010. עוד עולה, כי המבקש שירת במשטרת ישראל, פרש לגמלאות עקב מצבו הרפואי, וזכאי לגמלת פנסיה מוקדמת בסך 5,200 ש"ח. בתביעה שהגישה בבית המשפט לעניני משפחה (תמ"ש 23087-08-10) עתרה המשיבה לחייב את המבקש לשלם לה מחצית מסכום הגמלה.

ג.

בפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה נאמר, כי בהתחשב בגילו של המבקש – 59 – ובמצבו הרפואי (נכות של 83%), סיכוייו להשתלב בשוק העבודה – נמוכים. מנגד – כך נאמר בפסק הדין – הוצגו תלושי שכר של המשיבה המלמדים על השתכרות בסך של 4,000-3,500 ש"ח לחודש; נאמר, כי ככל שהמשיבה אינה עובדת, היא עושה כן מבחירה. עוד נאמר בפסק הדין, כי מעבר לפערי ההשתכרות, ניכר פער ביכולת השיקום של הצדדים; בהקשר זה צוין, כי בעוד המבקש מתגורר בגפו בדירה שכורה, המשיבה נישאה מחדש ועברה להתגורר בביתו של בעלה, וכי למבקש צרכים רפואיים הכרוכים בהוצאות כספיות. על כן נפסק (פסקה 29), כי בנסיבות המיוחדות של המקרה יש להחיל את סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון, תשל"ג-1973, המאפשר לסטות בנסיבות מיוחדות מן ההסדר הקבוע בסעיף 5 לחוק זה, שלפיו עם התרת נישואין זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי הזוג, באופן שחלקה של המשיבה בגמלה המשותפת (גמלה זו היא כ-76% מסכום הגמלה הכוללת לה זכאי המבקש) יעמוד על 25%.

ד.

בבית המשפט המחוזי התהפך הגלגל. בפסק דין מיום 11.5.14 נאמר, כי המשיבה צירפה לערעורה ראיה חדשה – דו"ח חוקר פרטי – שלא עמדה בפני בית המשפט לעניני משפחה, המלמדת כי המבקש עובד ויש לו כושר השתכרות. נאמר, כי המבקש לא עתר להוציא את הדו"ח מן התיק ולא להתיר את הגשתו, ואף הגיב לגוף האמור בו. בית המשפט ציין, כי אינו משתכנע מדברי המבקש לפיהם הוא עובד מספר שעות בשבוע, וכי לפי הדו"ח הוא נראה עובד פעמיים בתוך שבוע אחד. נאמר, כי בנסיבות אלה נראה שהמבקש משתכר, או שיש לו כושר השתכרות, של 5,000 ש"ח בחודש, ויחד עם גמלת הפנסיה – הכנסתו החודשית מסתכמת בלמעלה מ-10,000 ש"ח. על רקע תשתית עובדתית זו – כך נאמר – לא היה מקום להורות על חלוקה בלתי-שויונית של הפנסיה לפי סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון. נאמר, כי אין ראיות שהמשיבה – בת 56 – משתכרת, אין בטחון שתמצא עבודה לאורך שנים, ואף לא נראה שתשתכר יותר מהמבקש. כן נאמר, כי הגם שהמשיבה נישאה בשנית, אין המדובר בבן-זוג עשיר, ומכל מקום – כך נאמר בפסק הדין – אין לקחת בחשבון, בדרך כלל, נישואים שניים לצורך איזון משאבים באופן לא שויוני.

ה.

בבקשת רשות הערעור נטען, במישור הדיוני, כי הואיל והמבקש היה צד פסיבי בשתי הערכאות הקודמות – נתבע בבית המשפט לעניני משפחה ומשיב בערעור בבית המשפט המחוזי – העקרון לפיו אין בעל דין זכאי לשני ימים שיפוטיים בזכות אינו מוצא את ביטויו במקרה זה. נטען, כי הפער בתוצאה בין בתי המשפט הקודמים משקף חוסר אחידות של ההלכה המשפטית בהחלתו של סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון; עמימותו של החוק בנוגע לשאלה מהן "נסיבות מיוחדות" להחלת סעיף 8(2) – כך נטען – מצדיקה רשות ערעור בגלגול שלישי. לגוף הדברים סומך המבקש ידיו על פסק דינו של בית המשפט לעניני משפחה. עוד נטען בבקשה להתערבותו של בית המשפט המחוזי בממצאים העובדתיים שנקבעו בבית המשפט לעניני משפחה. בבקשה נאמר (סעיף 120), כי באת כוחו של המבקש מייצגת אותו במסגרת "שכר מצוה".

ו.

לאחר העיון נראה, על פני הדברים, כי אין הבקשה מעוררת שאלה כללית החורגת מעניינם של הצדדים, ועניינה בחלוקת משאבים פרטיקולרית בנדון דידן. אכן, שאלת החלתו של סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון היא – במובהק – תלוית נסיבות (ראו, למשל, בג"ץ 4178/04 פלונית נ' בית הדין הרבני לערעורים , פ"ד סב(1) 235; בג"ץ 2533/11 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול לערעורים (2011)). גם העובדה שבית המשפט המחוזי התערב בממצאי עובדה שנקבעו בבית המשפט לעניני משפחה אינה מצדיקה דיון שיפוטי שלישי במספר, וכך גם העובדה שבתי המשפט הקודמים הגיעו לתוצאות שונות – "שאם לא תאמר כן, כל פסק דין של בית משפט שלום שנהפך בערעור בבית המשפט המחוזי יהא נתון לערעור בזכות בבית משפט זה, ואין הדבר מתקבל על הדעת; ככלל, לכל תיק שני ימיו השיפוטיים בזכות, ולא עוד" (רע"א 3054/14 דנטל סנטר נ' חביב (22.5.14), בפסקה ז'). עם זאת, הטרידתני שאלת השתכרותם וכושר השתכרותם של הצדדים, שניהם, שלגביה הגיעו בתי המשפט לתוצאות שונות. אוסיף, כי – על פני הדברים – קיים קושי להלום את קביעתו הגורפת של בית המשפט המחוזי (פסקה 28), כי – ככלל – אין לקחת בחשבון נישואים שניים לצורך איזון משאבים באופן לא שויוני. בהקשר זה יש לציין, כי לתיק המוצגים של המבקש בבית המשפט המחוזי (נספח 7 לבקשת רשות הערעור) צורפו מסמכים שונים המעידים – לשיטתו – על רמת החיים הנוכחית הגבוהה של המשיבה, כמו גם מסרון מבעלה הנוכחי בו נאמר "כל הרכוש שלי כספים עסק ירושה הכל כתוב על שמה [של המשיבה – א"ר]"; פסק דינו של בית המשפט המחוזי לא נדרש לאלה.

ז.

במכלול סבורני, ומבלי לטעת מסמרות לגבי תוצאת התיק, כי ייטיבו הצדדים לנהוג אם יגיעו ביניהם להסכמות, באחד משני המתוים הבאים: האחד, כי יסמיכו את בית המשפט להכריע במחלוקת לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984; השני, כי עד הגיע המבקש לגיל 67 יעמוד חלקה של המשיבה בגמלת הפנסיה המשותפת על 25%, ומהגיעו לגיל זה (67) ועד אריכות ימיו – יעמוד חלקה בגמלת הפנסיה המשותפת על 50%. יש לציין, כי בבית המשפט המחוזי הסכימה המשיבה להסדר מסוים שהוצע על-ידי בית המשפט, אולם המבקש – מסיבותיו – דחה הצעה זאת (פרוטוקול הדיון מיום 24.4.14 בבית המשפט המחוזי).

ח.

עמדות הצדדים באשר למתוים האמורים יוגשו עד ליום 30.6.14, ככל הניתן במשותף. ככל שלא תהא הסכמה של מי מן הצדדים, תגיש המשיבה את תגובתה לבקשת רשות הערעור עשרה ימים לאחר מכן, קרי, עד ליום 10.7.14.