פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בע"מ
4118/22
לפני:
כבוד השופטת י' וילנר
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1. פלונית
2. פלוני
3. פלונית
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
(השופטים: ע' רביד; נ' שילה וס' רסלר-זכאי) מיום
16.05.2022 בעמ"ש 31018-11-21
בשם המבקש:
עו"ד יעקב ארדיטי
לנדמן
בשם המשיבה 1:
עו"ד רון שוורץ
החלטה
1.
לפניי בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו (כב' השופטים ע' רביד , נ' שילה ו- ס' רסלר-זכאי ) בעמ"ש 31018-11-21 ועמ"ש 34629-11-21 מיום 16.5.2022, בגדרו התקבל ערעור המשיבה 1 ונדחה ערעור המבקש על פסק-דינו של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב – יפו (כב' השופטת ק' גיל ) בתמ"ש 39115-03-19 ותמ"ש 12206-01-20 מיום 30.9.2021.
רקע בתמצית
2.
בין הצדדים, שהם אחים, ניטש סכסוך בנוגע לירושת אביהם שהלך לבית עולמו ביום 21.8.2015 (להלן: המנוח ). ביום 4.11.2015 נתן רשם הירושה צו לקיום צוואת המנוח מיום 29.7.2015. ביום 31.12.2015 הגישה המשיבה 1 בקשה לביטול צו קיום הצוואה, ובפסק-דין מיום 3.6.2018 קיבל בית המשפט המחוזי את הבקשה לאחר שנפסק כי המנוח לא היה כשיר לערוך צוואה (להלן: פסק הדין הראשון ). בהמשך, הגישו המשיבות 1 ו-3 תביעה לפירוק שיתוף הזכויות בדירת המנוח שנכללה בירושתו; התביעה התקבלה בפסק-דין מיום 31.1.2019 (להלן: פסק הדין השני ).
3.
המבקש הגיש לבית המשפט לענייני משפחה בקשות לביטול של שני פסקי הדין. בית המשפט לענייני משפחה דחה את הבקשה לביטול פסק הדין השני לאחר שנקבע כי המבקש לא הגיש את הבקשה לביטול פסקי-הדין בתוך 30 ימים ממועד ההמצאה. לעומת זאת, בית המשפט לענייני משפחה קיבל את הבקשה ביחס לפסק הדין הראשון והורה על ביטולו, הגם שהבקשה הוגשה למעלה מ-30 ימים ממועד ההמצאה. נקבע כי הראיות החדשות שהמציא המבקש, ובמיוחד הסרטון שנערך במעמד עריכת הצוואה, מצדיקות את ביטול פסק הדין הראשון.
המבקש הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי על דחיית הבקשה לביטול פסק הדין השני, ואילו המשיבה 1 הגישה ערעור על ההחלטה לבטל את פסק הדין הראשון.
4.
בית המשפט המחוזי דחה את הערעור שהגיש המבקש לפי תקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות ). נקבע שאין מקום להתערב בקביעות העובדתיות שקבע בית המשפט לענייני משפחה, וכי קביעות אלו תומכות במסקנות המשפטיות אליהן הגיע בית המשפט לענייני משפחה.
לעומת זאת, בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור שהגישה המשיבה 1. נקבע כי המבקש בחר שלא להגיש ראיות ולא התייצב לדיון ההוכחות. עוד נקבע כי הראיות הנוספות אותן הציג המבקש בבקשה לביטול פסק-הדין, היו ידועות למבקש בעת שנוהל ההליך, ולא הייתה מניעה להגשתן. אף לגופו של עניין, נקבע כי אין בראיות החדשות כדי לערער אחר קביעתו של המומחה מטעם בית המשפט, שלפיה המנוח לא היה כשיר לחתום על הצוואה בעת עריכתה.
על פסק דין זה הוגשה הבקשה שלפניי, בגדרה חוזר המבקש על עיקר טענותיו לפני בית המשפט המחוזי.
דיון והכרעה
5.
לאחר עיון בבקשת רשות הערעור באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, אף מבלי לקבל תשובה.
6.
עיון בבקשה מעלה כי היא איננה מעוררת כל שאלה עקרונית, החורגת מנסיבות המקרה הפרטני, ואשר ראוי לה, לפי טיבה ומהותה, להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי". בנוסף, לא שוכנעתי כי מתן רשות ערעור דרוש על-מנת למנוע עיוות דין. משכך, הבקשה איננה עומדת באמות המידה המצומצמות שנקבעו בפסיקה למתן רשות ערעור כאמור (ראו: בע"מ 3531/22 פלוני נ' פלוני , פס' 8 (29.5.2022); בע"מ 1485/22 פלוני נ' פלוני , פס' 4-3 (14.4.2022)). למעלה מהצורך, אציין כי העובדה שערכאת הערעור הגיעה לתוצאה שונה מתוצאת הערכאה הדיונית, כשלעצמה, איננה מהווה עילה למתן רשות ערעור (ראו: בע"מ 4643/22 פלונית נ' פלוני , פס' 6 (19.7.2022); חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 215 (מהדורה שלישית, 2012)).
6.
אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית מכוח סמכותי לפי תקנה 148א לתקנות , אשר הוחלה גם על בקשות רשות ערעור בענייני משפחה, מכוח תקנה 44 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020.
יצוין כי בד בבד עם הבקשה למתן רשות ערעור הגיש המבקש בקשה לעיכוב ביצוע פסק-הדין של בית המשפט המחוזי. לאור התוצאה אליה הגעתי, הדיון בבקשה לעיכוב ביצוע מתייתר.
בנסיבות, לא אעשה צו להוצאות.
ניתנה היום, ד' באב התשפ"ב
(1.8.2022).
ש ו פ ט ת