פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בע"מ
4975/22
לפני:
כבוד השופטת י' וילנר
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1. פלונית
2. פלוני
בקשת רשות ערעור על
פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (סגנית הנשיא, צ' צפת וכב' השופטים ע'
רביד ו- נ' שילה) מיום 1.7.2022 בעמ"ש 24845-11-21
בשם המבקש:
עו"ד רונית א'
זיסמן; עו"ד ארתור שני-מלכין
החלטה
1.
לפני בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו (כב' סגנית הנשיא צ' צפת וכב' השופטים ע' רביד ו- נ' שילה ) בעמ"ש 24845-11-21 מיום 1.7.2022, בגדרו התקבל באופן חלקי ערעור על החלטות בית המשפט לענייני משפחה (כב' השופטת ת' סנונית פורר ) בתמ"ש 58926-02-17 מימים 15.10.2021 ו-1.11.2021.
רקע עובדתי בתמצית
2.
בין המשיבה 1 (להלן: המשיבה ) למבקש, בני-זוג לשעבר, מתנהל הליך שעניינו פירוק השיתוף ברכוש המשותף שנצבר במהלך התקופה שבה היו נשואים, ביניהם חלקת מקרקעין שנמצאת בתל אביב – יפו (להלן: המקרקעין ( . הבעלות במקרקעין היא בידי המבקש, המשיבה, וחברה נוספת שבבעלות המבקש (להלן: החברה ). המבקש והמשיבה הסכימו בניהם כי המקרקעין יימכר על-ידי המשיב 2 (להלן: כונס הנכסים ), לכל המרבה במחיר. ביום 1.11.2020 הגיש המבקש הצעה לרכישת המקרקעין. מכאן, החל משא-ומתן בין הצדדים באשר לתנאי עסקת מכירת המקרקעין.
3.
בהיעדר הסכמה בין הצדדים על תנאי הסכם המכר, הגיש המבקש בקשה לבית המשפט לענייני משפחה למתן הוראות. בהחלטתו מיום 15.10.2021, קבע בית המשפט לענייני משפחה, בעיקרו של דבר, כי המבקש זכאי לרכוש את חלקה של המשיבה במקרקעין, וזאת תמורת 4 מיליון ש"ח. בית המשפט הוסיף והורה לכונס הנכסים לקבוע את הנוסח הסופי של ההסכם שייחתם בתוך 14 ימים. עוד יצוין כי בהחלטה נוספת מיום 1.11.2021 קבע בית המשפט לענייני משפחה, בין השאר, כי שני הצדדים יחויבו בתשלומי המיסים שיחולו על מכירת המקרקעין בחלקים שווים.
על שתי החלטות אלו, הגישה המשיבה ערעור לבית המשפט המחוזי.
4.
בית המשפט המחוזי קיבל באופן חלקי את הערעור, והורה להחזיר את הדיון לבית המשפט לענייני משפחה על מנת שיכריע במחלוקת העובדתית שהתגלעה בין הצדדים בנוגע לתוכן הסכמות הצדדים ביחס לעסקת המכר.
5.
על פסק דין זה מוגשת הבקשה דנן, במסגרתה טוען המבקש, בעיקרו של דבר, כי לא היה מקום להורות על החזרת התיק לבית המשפט לענייני משפחה משום שפסק-הדין סותר פסקי-דין קודמים שבהם ניתנו הוראות בנוגע להתמחרות בין הצדדים.
דיון והכרעה
6.
לאחר עיון בבקשת רשות הערעור באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, אף מבלי לקבל תשובה.
7.
עיון בבקשה מעלה כי חרף ניסיון המבקש לשוות לבקשתו נופך עקרוני, הבקשה איננה מעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים להליך דנן, ואשר ראוי לה, לפי טיבה ומהותה, להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי". בנוסף, לא שוכנעתי כי מתן רשות ערעור דרוש על מנת למנוע עיוות דין. משכך, הבקשה איננה עומדת באמות המידה המצומצמות שנקבעו בפסיקה למתן רשות ערעור כאמור (ראו: בע"מ 3531/22 פלוני נ' פלוני , פס' 8 (29.5.2022); בע"מ 1485/22 פלוני נ' פלוני , פס' 4-3 (14.4.2022)). למעלה מן הצורך, אציין כי העובדה שערכאת הערעור הגיעה לתוצאה שונה מתוצאת הערכאה הדיונית, כשלעצמה, איננה מהווה עילה למתן רשות ערעור (ראו: בע"מ 4643/22 פלונית נ' פלוני (19.7.2022)).
8.
אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית מכוח סמכותי לפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 , אשר הוחלה גם על בקשות רשות ערעור בענייני משפחה, מכוח תקנה 44 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020.
משלא נתבקשה תשובה, לא אעשה צו להוצאות.
ניתנה
היום, ד' באב התשפ"ב (1.8.2022).
ש ו פ ט ת