בע"מ 6392-22 בע"מ 6392-22

1.לפניי בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטים ו' פלאוט, צ' ויצמן ו-ע' ניר נאוי) בעמ"ש 9549-10-21 מיום 7.7.2022, שבגדרו התקבל בחלקו ערעור המשיב על פסק-דינו של בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה (כב' השופטת א' ונקרט) בתלה"מ 36809-10-17 מיום 21.6.2021.

2.המבקשת הגישה לבית המשפט לענייני משפחה תביעה נגד המשיב לתשלום מזונות שתי בנותיהם הקטינות (להלן: הקטינות). בית המשפט פסק, בין היתר, כי עד שהקטינות תהיינה בנות 18, או עד שתסיימנה לימודי תיכון, לפי המאוחר, על המשיב לשלם דמי מזונות בסך 1,800 ש"ח לחודש עבור שתי הקטינות יחד; וכי לאחר מכן, עד גיל 21, או עד לסיום שרות צבאי סדיר, לפי המאוחר, ישלם המשיב שליש מסכום המזונות הנ"ל. נוסף על כך, בית המשפט לענייני משפחה חייב את המשיב לשאת ב-25% מההוצאות הרפואית החריגות של הקטינות וב-25% מהוצאות החינוך בעניינן, וכן בתשלום בסך 350 ש"ח בגין דמי טיפול. עוד נקבע כי החיוב בסכומים הנ"ל יחול ממועד מתן פסק הדין, כך שהמבקשת אינה מחויבת להחזיר למשיב את ההפרש שבין גובה המזונות הזמניים שנפסקו לקטינות, לבין גובה המזונות הקבועים שנפסקו כאמור בפסק הדין, משמדובר ב"פער קטן".

3.על פסק דין זה הגיש המשיב ערעור לבית המשפט המחוזי, שהתקבל בחלקו. בפסק דינו המפורט והמנומק היטב, קבע בית המשפט המחוזי כי דמי המזונות שבהם יחויב המשיב, עד להגעת הקטינות לגיל 18, יופחתו לסך של 1,550 ש"ח עבור שתיהן יחד; כי יבוטל חיוב המשיב בתשלום דמי טיפול, מאחר שרכיב זה נלקח בחשבון בבחינת צרכי הקטינות, ולכן מהווה חלק מדמי המזונות שנפסקו; וכי החיוב בסכום המזונות שנפסק כאמור יחול רטרואקטיבית, החל ממועד הגשת התביעה, כך שעל המבקשת להחזיר למשיב את ההפרש מסכום המזונות הזמניים שנפסקו לקטינות.

4.מכאן הבקשה שלפניי, בגדרה טוענת המבקשת, בין היתר, כי לא היה מקום לבטל את רכיב "דמי הטיפול" שנפסק לטובתה נוסף על סכום המזונות; כי בשל התנהלות דיונית חסרת תום לב של המשיב בערכאה הדיונית, שגה בית המשפט המחוזי כשהתערב בממצאי עובדה שקבע בית המשפט לענייני משפחה בנוגע להכנסות הצדדים; וכי שגה בית המשפט המחוזי כשקבע כי המזונות הקבועים יחולו באופן רטרואקטיבי, לא כל שכן החל ממועד הגשת התביעה.

5.לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות, אף ללא צורך בתשובה.

6.כידוע, בית משפט זה לא ייעתר לבקשות רשות ערעור ב"גלגול שלישי", אלא במקרים חריגים, אשר מעוררים שאלה משפטית עקרונית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים, או על מנת למנוע עיוות דין (ראו: בע"מ 3531/22 פלוני נ' פלוני, פס' 8 (29.5.2022); בע"מ 1485/22 פלוני נ' פלוני, פס' 4-3 (14.4.2022)). אמות מידה אלה מצומצמות במיוחד, עת עסקינן בבקשות ב"גלגול שלישי" שעניינן גובה מזונות קטינים, מאחר שסוגיה זו קשורה בטבורה לעובדות המקרה הקונקרטי ולנסיבותיו (ראו: בע"מ 817/18 פלוני נ' פלונית (31.1.2018); בע"מ 3432/09 פלוני נ' פלונית, פסקה י"ז והאסמכתאות המובאות שם (23.6.2009)).

7.עיון בבקשה שלפניי מגלה כי טענות המבקשת נטועות עמוק בגדר עניינה הפרטני, ולא התרשמתי כי קבלת בקשתה נחוצה למניעת עיוות דין, ומשכך דין הבקשה להידחות כאמור. ויודגש: העובדה שערכאת הערעור הגיעה לתוצאה שונה מזו שאליה הגיעה הערכאה הדיונית, אינה בגדר עילה למתן רשות ערעור בגלגול שלישי (ראו, למשל: בע"מ 4643/22 פלונית נ' פלוני (19.7.2022)).

8.סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית מכוח סמכותי לפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, אשר חלה גם על בקשות רשות ערעור בענייני משפחה, מכוח תקנה 44 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020.

משלא נתבקשה תשובה, לא ייעשה צו להוצאות.