בר"מ 1937/22 פלוני נ. ממשלת ישראל

1.

בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 17.3.2022 (ע"ר 31882-03-22, השופטת ע' זינגר ). בית המשפט המחוזי דחה ערעור שהוגש על החלטתו של רשם בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 8.3.2022 (עת"ם 1663-01-22, השופט א' סלע ).

2.

מקורה של הבקשה בטענות שמעלה המבקש כנגד המשיבים, מדינת ישראל ושירות הביטחון הכללי (להלן: שב"כ ). בתמצית, המבקש טוען כי היה סייען של השב"כ מאז ילדותו. בהתאם לכך, לטענת המבקש, מאז שנות התשעים של המאה הקודמת ועד לשנת 2011 המשיבים תמכו בו כספית, עד שלבסוף חדלו מלעשות כן, בעטיה של מעורבותו בפלילים.

3.

ביום 2.1.2022 המבקש הגיש עתירה מנהלית שכוונה לכך שיוסיף לקבל סיוע כלכלי בגין עברו כסייען. בצדה של העתירה, המבקש הגיש בקשה לפטור מאגרה, בין השאר עקב היותו פושט רגל ומחמת מצבו הרפואי על רקע הנכות שממנה הוא סובל.

4.

ביום 6.2.2022 דחה רשם בית המשפט המחוזי את בקשת הפטור. בעיקרו של דבר, נקבע כי הבקשה אינה עומדת בתנאי תקנה 14(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007, מאחר שלא נתמכה במסמכים מתאימים ביחס למצבו הכלכלי של המבקש. ביום 14.2.2022 המבקש הגיש בקשה לעיון חוזר בהחלטה האמורה, ואף זו נדחתה ביום 8.3.2022 על-ידי רשם בית המשפט המחוזי.

5.

ביום 15.3.2022 המבקש הגיש ערעור על החלטת הרשם. כאמור בפתח הדברים, בית המשפט המחוזי דחה את הערעור בקבעו כי חרף הזדמנויות שונות שניתנו למבקש, לא עלה בידו לבסס את טענתנו בדבר חוסר יכולתו הכלכלית. בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע כי אין מקום לאפשר למבקש להציג בגדרו של הערעור נתונים שלא פורטו במסגרת ההתדיינות בפני רשם בית המשפט המחוזי. לבסוף, בית המשפט המחוזי עמד אף על סיכוייה הנמוכים של העתירה לגופם.

6.

בקשת רשות הערעור שבפני מכוונת כלפי פסק דינו של בית המשפט המחוזי באשר לבקשה לפטור מאגרה. בעיקרו של דבר, המבקש טוען כי פסק הדין שניתן מתעלם ממצבו הכלכלי הקשה, כפי שזה עולה, בין היתר, מהליך חדלות הפירעון שמתנהל בעניינו.

7.

להשלמת התמונה יצוין כי בצד בקשת רשות הערעור, המבקש הגיש בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערובה אף בבית משפט זה. בקשה זו התקבלה בחלקה ביום 10.4.2022 בהחלטה שבה צוין כי הדבר נעשה כדי למנוע "מעגל שוטה" דיוני. בהתאם לכך, הועמד סכום האגרה על 300 שקלים, וסכום הערובה הועמד על סך של 1,000 שקלים, הגם שצוין כי "הבקשה אינה מניחה תשתית עובדתית מלאה ועדכנית" (הרשמת ש' עבדיאן ).

8.

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות מבלי להידרש לתשובה. כידוע רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן במשורה, כאשר מתעוררת שאלה משפטית שחשיבותה הציבורית חורגת מעניינם של הצדדים הישירים למחלוקת או כאשר יגרם למבקש עיוות דין חמור (ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128 (1982)). אמת מידה זו חלה אף בבקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בערעור על החלטת הרשם באותה ערכאה (ראו: רע"א 4857/19 Saskin נ' עו"ד גיסין – בעל התפקיד לחברת אורבנקופ אינק , פסקה 7 (22.12.2019); רע"א 933/20 פלונית נ' פלונית , פסקה 7 (1.4.2020)) בנסיבות העניין, לא מצאתי כי הבקשה דנן עומדת באמת המידה האמורה. המקרה נטוע בנסיבותיו הקונקרטיות ואינו מעלה כל שאלה עקרונית.

9.

למעלה מן הצורך יוער, כי בבקשות מסוג זה על מבקש הפטור רובץ הנטל להביא מסמכים התומכים בבקשתו. חרף זאת, בנסיבות העניין, המבקש לא הניח בסיס עובדתי מספק, אף שניתנו לו מספר הזדמנויות לעשות כן (ראו: רע"א 4789/21 קוגן נ' איי אס אס אשמרת בע"מ , פסקה 9 (19.9.2021); רע"א 862/22 אסף דורון נ' נחמני ד.ר. יזמות ובנייה בע"מ , פסקה 10 (7.4.2022)). על כך יש להוסיף כי עובדת היותו של המערער פושט רגל מהווה אמנם אינדיקציה לקושי כלכלי, אך אין די בהפניה כללית להליכי חדלות הפירעון כדי לפטור אותו מהנחת תשתית עובדתית מלאה בעניין זה (ראו בש"א 5263/19 שרבט נ' סמרלי , פסקה 4 (21.8.2019)).

10.

סוף דבר: הבקשה נדחית. משלא התבקשה תשובה אין צו להוצאות.