בר"מ 7839-23 בר"מ 7839-23

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (סגנית הנשיא, כב' השופטת אביגיל כהן) מיום 6.9.2023 בת"צ 49492-12-22, במסגרתה התקבלה באופן חלקי בקשתו של המשיב לגילוי מסמכים ומענה על שאלון. לצד בקשת רשות הערעור, הוגשה גם בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה.

רקע והשתלשלות העניינים

1.ביום 22.12.2022 הגיש המשיב, מר ערן גולן (להלן: מר גולן), בקשה לאישור תובענה כייצוגית נגד עיריית תל אביב-יפו (להלן: העירייה), לפי פרט 11 בתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: חוק תובענות ייצוגיות): "תביעה נגד רשות להשבת סכומים שגבתה שלא כדין, כמס, אגרה או תשלום חובה אחר [...]" (להלן: בקשת האישור). עניינה של בקשת האישור בטענה כי העירייה נקטה במדיניות גבייה לא שוויונית עת היא עדכנה את גובה החיוב בארנונה בעקבות שינוי בשטח הנכס לאחר מדידתו. כך, על פי המוסבר, במקרים בהם תוצאת המדידה הייתה קטנה מהשטח המופיע ברישומי העירייה, עדכנה העירייה את דמי הארנונה שעל הנישומים לשלם באופן פרוספקטיבי – במועד מאוחר למועד המדידה או במועד מאוחר למועד בו נשלחה להם הודעה מעדכנת בעניין (להלן: ההודעות המעדכנות); ומנגד, במקרים בהם תוצאת המדידה הייתה גדולה מהשטח המופיע ברישומי העירייה, עדכנה העירייה את דמי הארנונה שעל הנישומים לשלם באופן רטרואקטיבי – במועד מוקדם למועד המדידה או במועד מוקדם למועד שליחת ההודעות המעדכנות (להלן: מדיניות הגבייה הנטענת). בבקשת האישור נטען, בין היתר, כי מדיניות הגבייה הנטענת אף מנוגדת להצהרה של העירייה, אשר ניתנה ביום 29.11.2016 במסגרת ת"צ (מחוזי ת"א) 24255-08-14 שותפות אחים אסא ייצור מברשות נ' עיריית תל-אביב יפו (13.3.2018). בהודעה זו נמסר כי העירייה חידדה את נהלי גביית הארנונה "כך שהגדלות חיוב יזומות חלות ממועד משלוח ההודעה המעדכנת אלא אם לאחר בחינה פרטנית והפעלת שיקול דעת על פי מבחני הפסיקה מוצדק לחייב רטרואקטיבית" (שם, בעמ' 3. להלן: הודעת החדילה בעניין אסא). לשיטת מר גולן, מדיניות הגבייה הנטענת לוקה בשורה של פגמים, לרבות: פעולה בחוסר סמכות; הפרת חובת ההגינות החלה על העירייה כרשות מנהלית; והפליה אסורה, ואף עולה כדי התעשרות שלא כדין. עילתו האישית של מר גולן קמה לו, לדבריו, בגין גביית ארנונה שביצעה העירייה ביחס לשני נכסים אשר היו מצויים בחזקתו בתקופה הרלוונטית לבקשת האישור.

2.ביום 2.4.2023 הגישה העירייה את תשובתה לבקשת האישור (להלן: התשובה), בה פירטה על אודות הגבייה שביצעה בשני נכסיו של מר גולן וגרסה כי הוא נעדר עילת תביעה אישית. בהמשך לכך, טענה העירייה כי בקשת האישור אינה מבססת את קיומה של מדיניות הגבייה הנטענת, ולכל היותר עניינה הוא במקרים פרטניים בלבד, כך שאין מקום לבררה במסגרת הליך ייצוגי. כן הבהירה העירייה כי היא נוקטת במדיניות גבייה שוויונית, אשר מבחינה בין סוגי מקרים שונים שלכל אחד מהם דרך עדכון מתאימה. עוד צוין, ביחס להודעת החדילה בעניין אסא, כי זו נגעה אך ורק להגדלות שטחי נכסים שמבוצעות לאחר מדידות יזומות שערכה העירייה, וממילא אף מהודעת החדילה בעניין אסא נלמד כי בנסיבות מסוימות ניתן לנקוט בחיוב רטרואקטיבי (להלן: מדיניות הגבייה המוצהרת).

3.ביום 13.4.2023 הגיש מר גולן את תגובתו לתשובה, בה טען כי התשובה לא גובתה בנתונים מספקים אודות מדיניות הגבייה המוצהרת בתקופה הרלוונטית. מר גולן גרס, בתמצית, כי מדיניות הגבייה המוצהרת אינה אחידה, מנוגדת להודעת החדילה בעניין אסא, ואינה עולה בקנה אחד עם התשובות שנמסרו לו בשיחות אשר ניהל עם נציגי העירייה. עוד הוסיף ופירט מר גולן על קיומה של עילת תביעה אישית בעניינו.

4.ביום 17.4.2023 פנה מר גולן לעירייה בדרישה לגילוי ועיון במסמכים, שעניינם בנכסים אשר עודכן שטחם עקב מדידה של העירייה, כמו גם בנכסים אשר עודכן שטחם עקב השגה שהגיש צד שלישי ביחס לנכס המצוי בחזקתו, בתקופת הרלוונטית. העירייה התבקשה לספק ביחס לנכסים הללו פילוח נתונים, בין היתר, בקשר לשינוי בשטחי הנכסים; סיבת מדידתם; סיווגם; תעריף הארנונה המחייב ביחס אליהם; מועד ביצוע מדידתם; מועד משלוח ההודעות המעדכנות ביחס אליהם; ומועד עדכון השטח ודמי הארנונה בפועל. עוד ביקש מר גולן לקבל את העתקי ההודעות המעדכנות בצירוף תשריטי המדידה של הנכסים שנמדדו אשר נשלחו למחזיקים (להלן: דרישת הגילוי ו-המסמכים המבוקשים, בהתאמה).

5.ביום 24.5.2023 השיבה העירייה לדרישת הגילוי וטענה כי המסמכים המבוקשים אינם מסמכים קיימים, אלא נדרש להפיקם מתוך מאגר הנתונים של העירייה – דבר הדורש פיתוח מיוחד של מערכות העירייה, או הצלבה של נתונים מכמה מקורות שונים. לטענתה, אף אם תידרש לכך, לא תוכל לספק את כל המידע המבוקש, ומכל מקום הדבר ידרוש בדיקה ידנית ופרטנית של החשבונות השונים, באופן שעולה לכדי "הטלת נטל בלתי סביר" (סעיף 5 לתגובה). לצד האמור, סיפקה העירייה טבלה ובה נתונים מספריים אודות 1,024 מקרים שבהם תוקן שטח הנכס (מסיבות שונות שאינן בהכרח כתוצאה ממדידה), בתקופה אקראית של שישה חודשים, שתחילתה בחודש אוקטובר 2021 וסופה בסוף חודש מרץ 2022 (להלן: המדגם ו-תקופת המדגם, בהתאמה). המדגם כלל, ביחס למקרים בהם הוגדל השטח, את מספר המקרים בהם עדכון השטח נעשה בהתאם למועד הפנייה או מאוחר לה, לצד מספר המקרים בהם עדכון השטח נעשה מוקדם לתאריך הפנייה; וביחס למקרים בהם הוקטן השטח, את מספר המקרים בהם עדכון השטח נעשה בהתאם למועד הפנייה או מוקדם לה, לצד מספר המקרים בהם עדכון השטח מאוחר למועד הפנייה (להלן: התשובה לדרישת הגילוי).

6.ביום 6.6.2023 פנה מר גולן לבית המשפט קמא בבקשה למתן צו לגילוי מסמכים ולמענה לשאלון (להלן: בקשת הגילוי). מר גולן העלה שורה של ספקות ביחס למהימנות המדגם ולתרומתו לבירור המחלוקת, וביקש להורות על גילויים של חמישה פריטים עיקריים: המידע הגולמי העומד בבסיס המדגם, ובכללו, ההודעות המעדכנות שנשלחו לנישומים במקרים שנכללו בקבוצת המדגם (להלן: ההודעות המעדכנות במדגם); ההודעות המעדכנות ותוצאות המדידות אשר נשלחו לנישומים השייכים לקבוצת מדגם אקראית אחרת; הדוחות והתוצרים שהפיקה חברת המדידות עמה התקשרה העירייה לצורך ביצוע מדידות הנכסים, כמו גם דרישות התשלום של חברת המדידות מהעירייה, במהלך התקופה אליה מתייחס המדגם (להלן: חברת המדידות ו-דרישות התשלום של חברת המדידות, בהתאמה); נתונים שמסרה העירייה למבקרת העירייה, שעניינים בסך השטח שהוקטן במהלך שנת 2017; והעתק תצהירה של המצהירה מטעם העירייה בעניין אסא (להלן, יחדיו: הפריטים המבוקשים). לבקשת הגילוי צורף שאלון ובו 17 שאלות שעיקרן בנהלי מחלקת הארנונה בעירייה ובפירוט מדיניות הגבייה המוצהרת (להלן: השאלון).

7.ביום 25.6.2023 הגישה העירייה את תשובתה לבקשת הגילוי (להלן: התשובה לבקשת הגילוי), בה טענה, במכלול טיעוניה, כי בקשת הגילוי חורגת מהמסגרת הראויה לגילוי בשלב הדיון בבקשת האישור. בפרט טענה העירייה כי חלק מהפרטים המבוקשים ככל לא נתבקשו בדרישת הגילוי, כי היעתרות לבקשת הגילוי תטיל עליה נטל בלתי סביר וכי מסמכים המתייחסים לגבייה רטרואקטיבית שביצעה אינם נתמכים בעילה אישית של המבקש. בהמשך, ובעקבות החלטת בית המשפט קמא, ביום 20.7.2023 השיבה העירייה לשאלון בתצהיר מטעמה, תוך שענתה על חלק מהשאלות וסירבה לענות על חלקן האחר, בטענה כי אלו אינן רלוונטיות למחלוקת בין הצדדים (להלן: המענה לשאלון).

8.ביום 29.8.2023 הגיש מר גולן את תגובתו לתשובה לבקשת הגילוי, בה חזר, בעיקרם של דברים, על הנטען בבקשת הגילוי, לצד הבהרה כי קיימת לו עילת תביעה אישית וכי הפריטים המבוקשים רלוונטיים לבירור המחלוקת בין הצדדים. עוד באותו היום, הגיש מר גולן גם את תגובתו למענה לשאלון, במסגרתה צמצם את מספר והיקף השאלות המקוריות בשאלון, והבהיר את נחיצותן לבירור המחלוקת.

9.ביום 6.9.2023 קיבל בית המשפט קמא את בקשת הגילוי באופן חלקי, בקבעו כי מר גולן הציג תשתית ראייתית ראשונית לקיום התנאים לאישור תובענה ייצוגית. אשר לרלוונטיות הפריטים המבוקשים, בית המשפט קמא הבהיר כי אין בידו להיעתר לגילויים של מסמכים אשר לא התבקשו במסגרת דרישת הגילוי, וכי באשר ליתר המסמכים, יש להיעתר רק לשניים מהפריטים המבוקשים: כלל ההודעות המעדכנות במדגם; ודרישות התשלום של חברת המדידות. גם ביחס לשאלון, קיבל בית המשפט קמא את הבקשה באופן חלקי, והורה על מתן מענה לחלק מהשאלות.

בקשת רשות הערעור

10.בבקשת רשות הערעור שלפניי טוענת העירייה כי בית המשפט קמא שגה בקביעתו כי מר גולן הניח תשתית ראייתית ראשונית מספקת, כנדרש לשם מתן צו לגילוי ועיון במסמכים. זאת, הן משום שלשיטתה הוא נעדר עילה אישית והן משום שהעירייה הפריכה, באמצעות הראיות שהציגה, את טענותיו בדבר מדיניות הגבייה הנטענת. ביחס להודעות המעדכנות במדגם, העירייה מדגישה כי גילוייהן מטיל עליה עול בלתי סביר, שכן תידרש ממנה בדיקה פרטנית וידנית של 1,024 החשבונות השונים העומדים בבסיס המדגם. עוד מוטעם, כי גילוי כלל ההודעות המעדכנות חורג מגדרי המחלוקת, משום שביחס לחלק מהנכסים במדגם בוצע שינוי שטח בנסיבות שאינן עקב מדידה (שבהן עוסקת בקשת האישור). ביחס לדרישות התשלום של חברת המדידות, העירייה סבורה כי החלטת בית המשפט קמא שגויה, משום שמדובר, למיטב הבנתה, בחשבוניות המס שהונפקו לה על ידי חברת המדידות, אשר כוללות רק את השטח הכולל שמדדה החברה בכל חודש, ולא יכולות ללמד דבר על עדכון דמי הארנונה ביחס לנישומים מסוימים. כל זאת כאשר, ממילא, לא כל עדכוני השטח הם תוצאה של מדידה, ומשכך תידרש בדיקה פרטנית של הדרישות. בנוסף, נטען, כי אין התאמה בין עדכוני השטח שבוצעו בתקופת המדגם לבין המדידות בפועל שערכה חברת המדידות באותה תקופה.

11.ביום 2.11.2023 הוריתי על עיכוב ביצוע החלטת בית המשפט קמא עד למתן החלטה אחרת, וביקשתי את מר גולן להגיש את תשובתו לבקשת רשות הערעור.

12.בתשובתו לבקשת רשות הערעור, טען מר גולן כי העירייה מושתקת מלהשיג על החלטתו של בית המשפט קמא, משום שהמידע שהעבירה, הן במסגרת התשובה לדרישת הגילוי והן במענה לשאלון, מעיד על כך שגם לשיטתה מתקיימים התנאים לגילויו. כן הודגש כי מר גולן עמד בנטל הוכחת התשתית הראייתית הראשונית, בפרט ביחס לעילת תביעתו האישית. ביחס להודעות המעדכנות במדגם מסביר מר גולן, בתמצית, כי אלו דרושות לבירור טענות העירייה בדבר מדיניות הגבייה המוצהרת, כמו גם את מהימנותו של המדגם, וזאת בשים לב לפערי המידע בין הצדדים הפועלים לרעתו. הודגש, כי אין לקבל את טענת העירייה ביחס להכבדה עליה, שכן יש להניח שההודעות מצויות בידיה כחלק מהכנת מסד הנתונים ששימש להכנת המדגם. ביחס לדרישות התשלום של חברת המדידות, מציין מר גולן כי גילוין יאפשר להבחין בין מקרים בהם עודכן השטח עקב מדידה, לבין מקרים בהם עודכן השטח מסיבות אחרות, כך שניתן יהיה לדייק את תוצאות המדגם. מר גולן מוסיף, כי מדובר במידע המצוי בידי העירייה וניתן לגלותו בנקל.

13.בתגובתה לתשובה, חזרה העירייה על טענתה המרכזית לפיה הגילוי עליו מורה החלטת בית המשפט קמא מטיל עליה נטל בלתי סביר, והדגישה כי הנתונים שהוצגו במדגם אינם מעובדים וכי לא נאספו מסמכים כלשהם לצורך הכנתם.

דיון והכרעה

14.לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובטיעוני הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. זאת, בהתאם לסמכותי על פי תקנה 149(2)(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. דין הערעור להתקבל בחלקו.

15.כידוע, החלטות ביניים בהליך ייצוגי הנוגעות לגילוי ולעיון במסמכים הן החלטות הנושאות אופי דיוני מובהק, ועל כן, הן ניצבות במרכז שיקול דעתה של הערכאה הדיונית. בהתאם, ערכאת הערעור תימנע מלהתערב בהחלטות מסוג זה, אלא במקרים חריגים בלבד מהם עולה כי מדובר בהחלטה המנוגדת לדין או בהחלטה הגורמת לעיוות דין לאחד מהצדדים (רע"א 6414/20 צ'מפיון מוטורס בע"מ נ' נסאר, פסקה 6 (7.11.2021); רע"א 7714/22 מואב נ' בנק הפועלים בע"מ, פסקה 10 (20.12.2022) (להלן: עניין מואב)). בנסיבות העניין, מצאתי כי המקרה שלפנינו מצדיק התערבות מסוימת בהחלטת בית המשפט קמא, וזאת ביחס לדרישות התשלום של חברת המדידות. אפרט.

16.המסגרת הנורמטיבית הרלוונטית לבירור היקפה של הזכות לגילוי ועיון במסמכים במסגרת הדיון בבקשה לאישור תובענה כייצוגית היא שונה מזו החלה בהליך אזרחי "רגיל", והיא דורשת מערכת של שיקולים ואיזונים ייחודיים (להרחבה ראו עניין מואב, פסקה 13 והאסמכתאות המובאות שם). תקנה 4(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010 (להלן: התקנות), מציבה מערכת זו, באמצעות התניית הצו לגילוי ועיון במסמכים בקיומם של שני תנאים מצטברים: ראשית, על המידע המבוקש לעסוק בשאלות הרלוונטיות לשלב אישור התובענה כייצוגית (להלן: תנאי הרלוונטיות); ושנית, על המבקש להעמיד תשתית ראייתית ראשונית לגבי קיומם של התנאים לאישור תובענה כייצוגית, המנויים בסעיף 8(א) לחוק תובענות ייצוגיות (להלן: תנאי התשתית הראייתית) (ראו רע"א 8900/13 תדיראן הולדינגס בע"מ נ' הבר, פסקה 7 (27.3.2014); רע"א 8649/17 חברת פרטנר תקשורת בע"מ נ' תגר, פסקה 20 (16.4.2018) (להלן: עניין תגר); רע"א 906/19 הוכברג נ' פרטנר תקשורת בע"מ, פסקה 9 (7.4.2020)). נוסף על שני התנאים האמורים, המעוגנים בתקנה 4(ב) לתקנות, על מבקש הגילוי לעמוד בתנאים החלים על כלל הליכי הגילוי והעיון במסמכים בהליכים אזרחיים, בהם: זיקה ברורה בין המסמכים המבוקשים לבין המחלוקת בין הצדדים; הימצאות המסמכים המבוקשים בידיו או בשליטתו של המשיב; הצבעה על כך שמתן צו גילוי יביא לפישוט ולייעול ההליך; ועמידה על כך שמתן צו גילוי לא יטיל מעמסה בלתי סבירה על המשיב (רע"א 1361/18 אסם השקעות בע"מ נ' סורוקר, פסקה 7 (26.6.2018) (להלן: עניין סורוקר); עניין מואב, פסקה 13; רע"א 739/23 קרבקי נ' שופרסל בע"מ, פסקה 12 (7.9.2023) (להלן: עניין קרבקי)).

17.בענייננו, ככל שהדברים נוגעים לתנאי התשתית הראייתית, עיקר טענות הצדדים מתמקדות בעילת תביעתו האישית של מר גולן. אולם, לא מצאתי טעם מבורר להתערב בהתרשמות בית המשפט קמא בעניין זה, הנגזרת מהמערך העובדתי שהוצג לפניו לעת הזו (ראו רע"א 3608/18 יפאורה תבורי בע"מ נ' ברמוחה שוקרון, פסקה 13 (1.7.2019); רע"א 8205/21 אופקים נסיעות ותיירות (1979) בע"מ נ' גרינוולד, פסקה 17 (28.12.2022); רע"א 3798/23 זיפי אחזקות בע"מ נ' וייס, פסקה 11 (15.8.2023)). וזאת יש לזכור: רף ההוכחה הנדרש למילוי אחר תנאי התשתית הראייתית "אינו מתמצה בכך שבקשת האישור אינה בקשת סרק; ועם זאת הנטל נמוך מן הנדרש לצורך אישור התובענה כייצוגית" (עניין תגר, פסקה 20. כן ראו: רע"א 494/16 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' עזר, פסקה 13 (19.5.2016); רע"א 2155/17 קליאוט נ' פרטנר תקשורת בע"מ, פסקה 6 (24.8.2017)). בהינתן כך, דיוננו יתמקד בתנאי הרלוונטיות, ביחס לשני סוגי המסמכים שבית המשפט קמא התיר את גילויים: ההודעות המעדכנות במדגם ודרישות התשלום של חברת המדידות.

18.לוז טענתה של העירייה ביחס לגילוי ההודעות המעדכנות במדגם, הוא כי הודעות אלו אינן רלוונטיות למחלוקת בין הצדדים, ככל שהן נוגעות לנכסים שהשינוי בשטחם אינו תוצר של מדידה, וכי גילוין יטיל עליה עול בלתי סביר. אין בידי לקבל טענות אלו. אבהיר בקצרה מדוע.

19.במוקד בקשת האישור עומדת הטענה לפיה העירייה עדכנה את תשלומי הארנונה באופן לא שוויוני, ולפיכך שלא כדין, מנישומים אשר שטח נכסם נמדד, ונמצא שונה מזה המופיע ברישומיה. בתשובתה לדרישת הגילוי, סיפקה העירייה תוצאות מדגם, אשר כולל לדבריה נתונים רלוונטיים ה"מלמדים כי למשיב אין כל תביעה אישית". העירייה אף הדגישה כי "נתונים אלו כשלעצמם סותרים את הטענה בתובענה" (סעיפים 53 ו-5 לבקשת רשות הערעור). הווה אומר, לשיטתה של העירייה עצמה, המדגם מהווה מענה רלוונטי ומשמעותי לטענותיו של מר גולן. כך, גם אם אין במסגרתו יכולת להבחין בין נכסים ששטחם התעדכן בעקבות מדידה לבין נכסים ששטחם התעדכן מסיבות אחרות. עם זאת, העירייה סיפקה רק את "השורה התחתונה" של המדגם, ולא אפשרה למר גולן כל נגישות לנתונים שעל בסיסם נבנה. זאת ועוד, תוצאות המדגם אותן הציגה העירייה בוחנות את היחס שבין התאריך בו נפתחה במערכת הממוחשבת פניה בנושא שינוי השטח לבין המועד בו עודכן פרמטר השטח במערכת הממוחשבת. אין זה ברור אם המדובר ביחס שדי בו על מנת להפריך את הנטען בבקשת האישור, ומכל מקום, ההגינות מחייבת שיתאפשר למר גולן לבחון את הרלוונטיות של הנתונים הללו. קיצורו של דבר, משמצאה העירייה לנכון להציג את המדגם שערכה, מן הראוי לאפשר למר גולן, באמצעות באי-הכוח המייצגים, נגישות לנתונים גולמיים רלוונטיים המתייחסים לנכסים שנכללו במדגם (והשוו עניין קרבקי, פסקאות 21-20). בית המשפט קמא קבע כי לשם כך נדרש שימסרו לבאי-הכוח המייצגים ההודעות המעדכנות ששלחה העירייה לנישומים בקשר ל-1024 המקרים שהעירייה כללה במדגם, ובמסקנה זו אינני רואה הצדקה להתערב. יובהר, כי מכוח החלטתו של בית המשפט קמא על העירייה למסור את ההודעות המעדכנות במדגם, על תשריטי המדידה המצורפים להן.

20.לא מצאתי לקבל אף את טענות העירייה לפיהן ההחלטה לגלות את ההודעות המעדכנות במדגם מטילה עליה "נטל בלתי סביר" (סעיף 42 לבקשת רשות הערעור). יש להניח כי ההודעות המעדכנות בהן עסקינן נמצאות במערכות הממוחשבות של העירייה, ולפיכך ה"נטל" בו מדובר הוא שליפתן (וכפי שיובהר להלן, גם השחרת פרטי הנישומים על מנת שלא לפגוע בפרטיותם). ואולם, אף אם אניח שהעירייה נדרשת להשקיע משאבים מסוימים (לאו דווקא עצומים) במשיכתן של 1,024 ההודעות המעדכנות במדגם, ראוי לעשות כן בנסיבות העניין, וזאת בהינתן נחיצותם של המסמכים לבירור הטענה העיקרית כמתואר לעיל, ובהינתן שהעירייה בחרה להסתמך על המדגם במסגרת טענות הגנתה (ראו רע"א 7956/08 מעדניות האחים בכבוד (94) בע"מ נ' גן צבי, פסקה 5 (21.4.2009); רע"א 8224/15 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' פרופ' זליכה, פסקה 13 (29.3.2016)).

21.אבהיר כי על העירייה להשמיט או להשחיר בהודעות ובתשריטי המדידה כל פרט אשר עלול לאפשר את זיהוים של הנישומים אליהם נשלחה ההודעה, וכיוצא בכך את פרטיהם האישיים ואת כתובותיהם. יצוין, כי אין צורך להשחיר את מספר הנכס. באי-הכוח המייצגים יתחייבו שלא לעשות בהודעות כל שימוש, אלא לצורך התובענה הייצוגית דנן, ויימנעו מכל ניסיון לזהות או לאתר את בעלי הנכסים בהם מדובר, אלא אם יקבלו לכך אישור מבית המשפט קמא.

22.שונים הם פני הדברים ביחס לדרישות התשלום של חברת המדידות. ראשית יצוין כי בית המשפט קמא נעתר לגילוי דרישות אלו בסברו כי הללו נכללו בבקשת מר גולן לקבל מסמכים הנוגעים ל"עדכון חיוב דמי הארנונה בפועל". ואולם, מסופקני אם סברה זו מוצדקת בהינתן טיבן של דרישות התשלום, כפי שיפורט להלן. מכל מקום, אף אם אניח כי דרישות התשלום של חברת המדידות נכללו במסגרת דרישת הגילוי, אינני רואה הצדקה להיעתר לבקשה זו. לפי הבהרת העירייה, דרישות התשלום הללו הן חשבוניות המס המונפקות לה על ידי חברת המדידה "מדי חודש לפי מטרז' כוללני שנמדד על ידה בחודש שעבר או לפי מספר יחידות הדיור במגורים שנמדדו", כאשר "אין בהכרח קורלציה בין עדכוני שטח שבוצעו בתקופת המדגם לבין מדידות בפועל שביצעה חברת המדידות בתקופת המדגם" (סעיף 48 לבקשת רשות הערעור). חרף האמור, טוען מר גולן בעלמא כי גילוין של דרישות התשלום של חברת המדידות נדרש על מנת "למיין ולברר את 'תוצאות המדגם' שהציגה העירייה" (סעיף 19 לתשובה לבקשת רשות הערעור). בהינתן אי הבהירות שנותרה ביחס לרלוונטיות של דרישות התשלום לבחינת המקרים הכלולים במדגם, ובשים לב לכך שדרישות אלו אינן חלק מבסיס הנתונים של המדגם – סבורני כי, למצער בשלב זה, ובשים לב לכך שההודעות המעדכנות ביחס ל-1024 הנכסים הכלולים במדגם ימסרו למר גולן, אין הצדקה לחייב את העירייה בגילוי דרישות התשלום של חברת המדידות.

23.סוף דבר: בקשת רשות הערעור מתקבלת בחלקה. עיכוב הביצוע הארעי שניתן בהחלטתי מיום 2.11.2023 מבוטל בזאת. הצדדים ישלימו את הליכי הגילוי תוך 30 ימים ממתן החלטה זו. בנסיבות העניין, ובהתחשב בכך שלא נפסקו הוצאות בבית המשפט קמא, אינני עושה צו להוצאות גם בערכאה זו.