בש"א 1069/17 ישראל ברלין נ. בנק דיסקונט לישראל בע"מ

לפניי בקשה לפי תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, לאיחוד הדיון בשמונה תובענות: ת"ט 26601-10-15, ת"ט 20481-10-15 ו-ת"ט 27141-10-15, הנדונות במאוחד בבית משפט השלום בירושלים, בהתאם להחלטתי בבש"א 448/16 מיום 21.1.2016; ת"א 16511-03-16, תא"מ 21999-03-16 ו-תא"מ 28151-09-15, שהדיונים בהן מתנהלים בנפרד בבית משפט השלום בירושלים, כאשר תא"מ 28151-09-15 נדון לפני אותו מותב שדן בתיקים המאוחדים; תא"מ 35960-05-16 ו-תא"מ 58257-10-15, שנדונות בנפרד בבית משפט השלום בפתח תקוה.

עניינם של כל ההליכים בהתנגדויות לביצוע שטרות בהוצאה לפועל שהגיש המבקש, כשהמשיבים הם האוחזים בהמחאות נושא ההליכים השונים. בבקשה נטען כי איחוד הדיון יביא לייעולו ויימנע סיכון למתן החלטות שיפוטיות סותרות, בהינתן שהמסכת העובדתית משותפת לכלל ההליכים, הם עוסקים באותה עסקת יסוד ועולות בהם טענות משפטיות זהות. עוד צוין בבקשה כי יש לקיים את הבירור המאוחד בירושלים, משום ששם נדונות מרבית התובענות; לבית משפט זה נתונות מירב הזיקות ביחס להליכים; ושלוש מבין התובענות כבר הועברו לבית משפט זה מבתי משפט אחרים – ת"ט 20481-10-15 ו-ת"ט 26601-10-15 מכוח החלטתי בבש"א 448/16, ו-תא"מ 21999-03-16, שנדונה תחילה בבית משפט השלום בהרצליה, מחמת חוסר סמכות מקומית. יצוין כי הגם שהדבר לא צוין בבקשה, מעיון במערכת "נט המשפט" עולה כי אף התובענה ב-ת"א 16511-03-16 הועברה מבית משפט השלום בתל אביב-יפו לבית משפט השלום בירושלים מחמת חוסר מקומית (החלטת כבוד הרשם ד' יעקבי מיום 16.5.2016); ועוד יצוין כי בניגוד לאמור לבקשה, הכלל שלפיו דיון שהועבר בשל חוסר סמכות אין להעבירנו עוד, לפי סעיף 79(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, אינו שולל את סמכותו של בית משפט זה להעבירו שוב מטעמי יעילות דיונית (ראו בש"א 7403/16 קל אוטו שירותי מימון בע"מ נ' אלפסי

(25.9.2016)).

בהחלטתי מיום 1.2.2017 הוריתי למשיבים להגיש את תגובתם לבקשה, תוך שציינתי כי על המשיב 2 להודיע גם אם הוא מסכים כי למבקש תינתן רשות להתגונן ב-ת"ט 21999-03-16 – לאחר שזו ניתנה זה מכבר בכל יתר התובענות נושא הבקשה. כן הוריתי למבקש להמציא את עמדת בית משפט השלום בפתח תקוה ביחס להעברת הדיון המתנהל לפניו ב-תא"מ 58257-10-15, היות שכבר קוימה בו ישיבת הוכחות. יצוין כי ביתר ההליכים לא התקיימו אלא ישיבות מקדמיות. בית המשפט בפתח תקוה (כבוד השופט א' לוקשינסקי-גל ) הביע את עמדתו (בהחלטה מיום 9.2.2017) כי הוא מסכים להעברת הדיון, אך ציין כי טמון בכך קושי היות שהתובענה מצויה בשלב דיוני מתקדם וכבר נערך דיון הוכחות ראשון, שבסופו שיקף בית המשפט לצדדים את הסיכויים והסיכונים המונחים לגישתו לפתח בעלי הדין, ו"בנסיבות אלה נראה כי תחושת ההוגנות של ההליך המשפטי עלולה להיפגם באם יועבר כעת הדיון למותב אחר".

המשיבה 3 מסכימה לבקשה, והמשיבים 1, 2 ו-5 מותירים את ההכרעה בבקשה לשיקול דעתו של בית המשפט, כשהמשיב 2 מוסיף כי ביום 3.2.2017 נתן בית המשפט בירושלים למבקש רשות להתגונן ב-ת"ט 21999-03-16 (כעת תא"מ, משהועברה לדיון בסדר דין מהיר). המשיבים 4 ו-6 מתנגדים לבקשה. לטענת המשיבה 6, שהיא התובעת ב-תא"מ 58257-10-15 (השלום – פתח תקוה), ההליך באותו עניין מצוי בשלב דיוני מתקדם ביותר, כפי שגם עולה מעמדת בית המשפט, ולגישת המשיבה 6 היא כבר "הצליחה להוכיח תביעתה כדבעי" בגדרי ישיבת ההוכחות שנוהלה, והבקשה דנן איננה אלא נסיון "לדחות את הקץ", מה גם שלא ברור אם המסכת העובדתית משותפת ליתר ההליכים. המשיב 4 טוען כי התנהלות המבקש נגועה בחוסר תום לב דיוני, בין היתר משום שבחר להגיש את הבקשה כעת הגם שידע על ההליכים המקבילים מזה זמן. לגופו של עניין נטען כי אין קשר בין המוטבים השונים של השטרות, וכל תובענה עוסקת במערכת יחסים עסקית נבדלת, ומשמע שאיחוד הדיון לא יביא אלא לסרבולו. עוד נטען כי המשיב 4 הוא צד ג' שההמחאה הוסבה לו כדין, וזכויותיו המהותיות שונות אפוא מאלה של יתר המשיבים.

לאחר עיון בבקשה, בתגובות ובתיקי ההליכים במערכת "נט המשפט", באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל חלקית, במובן זה שהדיון יאוחד ביחס לכל התובענות מלבד תא"מ 58257-10-15 (השלום – פתח תקוה). כעולה מכתבי ההגנה שהגיש המבקש בהליכים השונים, טענותיו אכן זהות ועיקרן בכך שנפל קורבן ל"תרגיל עוקץ" שבמסגרתו זויפו המחאותיו ונרשמו לטובת המשיבים או מי שהסב להם את השטר. בנסיבות אלה נחה דעתי כי ההשקה העובדתית והמשפטית בין התובענות היא משמעותית, ואיחוד הדיון יתרום לייעולו ויימנע סיכון למתן החלטות סותרות על ידי בתי משפט שונים באותו עניין (ראו למשל, בש"א 6454/16 ניו גלובל לנד בע"מ נ' בנק ירושלים בע"מ (7.9.2016)). לא מצאתי כי הנסיבות ב-תא"מ 28151-09-15 (השלום – ירושלים), שבה המשיב 4 הוא התובע, הן כאלה שיש בהן כדי לשנות מן המסקנה כי ראוי שבית המשפט ישקיף על הסכסוך כמכלול, ויקבע את סדרי הדיון המתאימים לבירור המחלוקות. עם זאת יודגש כי בית המשפט ינהל את הדיון כחוכמתו, ובכלל זה הוא רשאי לקבוע כי שאלות מסוימות יידונו תחילה, והדיון בסוגיות אחרות יעוכב.

שונים הדברים ביחס ל-תא"מ 58257-10-15 (השלום – פתח תקוה), שבו כאמור נוהל כבר דיון הוכחות והתיק מצוי בשלב דיוני מתקדם, כך שנדמה כי העברת הדיון לא תקדם את היעילות הדיונית אלא תפגום בה; מה גם שבית המשפט הביע את עמדתו כי יש קושי בהעברת הדיון לאחר שהביע לפני הצדדים את דעתו ביחס לסיכויי התובענה שמתנהלת לפניו, בשים לב לשלב שבו היא מצויה.

התוצאה היא שאני מורה על העברת הדיון ב-תא"מ 35960-05-16 (השלום – פתח תקוה) לבית משפט השלום בירושלים, ועל איחודו שם עם הדיונים ב- ת"ט 26601-10-15, ת"ט 20481-10-15, ת"ט 27141-10-15, ת"א 16511-03-16, תא"מ 21999-03-16 ו-תא"מ 28151-09-15, שאף הם יאוחדו כולם תחת התיק המוביל 26601-10-15.