בש"א 1542/15 דן כוכבי נ. . כונס הנכסים הרשמי

ערעור על החלטת הרשם ג' לובינסקי מיום 22.2.2015 בע"א 6930/14, במסגרתה נדחתה בקשת המערער לפטור מתשלום אגרה וסכומה הועמד על 500 ש"ח, וכן נקבע כי סכום העירבון יועמד על 4,500 ש"ח.

1.

המערער הגיש בקשה לפטור מתשלום האגרה ומהפקדת העירבון. ביום 22.2.2015 קבע הרשם ג' לובינסקי כי ניתן להניח שמצבו הכלכלי של המערער אינו מן המשופרים היות שהוכרז פושט רגל. עם זאת ציין הרשם, כי אין בכך כדי להעניק פטור אוטומטי ללא תשתית עובדתית מלאה ומבוססת. הרשם קבע כי המערער לא הניח תשתית עובדתית ראויה, וכי התצהיר שצורף לא כלל פירוט סדור וברור לאופן שבו המערער מכלכל את עצמו, כמו גם באשר להוצאותיו; כי האסמכתאות שהוגשו אינן מספקות; וכי לא הורם הנטל להוכיח שאין ביכולתו להסתייע בסביבתו הקרובה. כן קבע הרשם, כי יש לייחס משקל מוגבר לחוסרים הללו, מאחר שסוגיה זו קיבלה ביטוי מפורט בהחלטות קודמות שניתנו בהליכים שנפתחו מטעם המערער. בנוסף קבע הרשם, כי סיכויי ההליך אינם נחזים להיות גבוהים במידה המצדיקה פטור מהפקדת עירבון. על כן, קבע הרשם את סכומי האגרה והעירבון כאמור לעיל.

1.

בערעור שלפניי טוען המערער כי שגה הרשם משלא אפשר לו לעיין ולהגיב להשלמת הטיעון שהוגשה מטעם הנאמן. כן טוען המערער, כי אם הערעור יתברר בפני שופט ממוצא תימני, האמת תצא לאור. המערער ממשיך וטוען כי "הרכב אשכנזי" ימשיך לעוות את דינו, ומביא מדברי מנהיג ניצולי שואת מגורשי תימני כנרת לשם חיזוק עמדתו כי "השנאה של האשכנזים ליהודי יוצאי תימן לא שככה 104 שנה".

2.

דין הערעור להידחות. סבורני כי ראוי לפתוח את הכרעתי בהתייחסות לטענת המערער בעניין מוצאו ומוצאם של השופטים, טענה אשר ראוי היה שלא תיטען. מיותר לציין כי אין כל נפקות למוצאו של השופט בעת הוא פוסק, ובוודאי ובוודאי שאין כל משמעות למוצא בעלי הדין. מוטב היה לו היה המערער מתמקד בטענות הנוגעות למצבו הכלכלי, טענות שלא הועלו כלל, והיה זונח את טענת המוצא, אשר לצערי יש בה מן הזלזול במעמד.

3.

לגופו של עניין, לא מצאתי פגם המצדיק התערבות בהחלטת הרשם. כידוע, שיקול דעתו של הרשם רחב, ולא בנקל תתערב בו ערכאת הערעור (ראו: בש"א 5814/12 ליברוב נ' בית חולים אלישע (14.8.2012); בשג"ץ 8760/12 ואן קול נ' גנות (5.5.2013)) .

המערער לא הציג תשתית עובדתית חדשה בעניין מצבו הכלכלי. בהודעת הערעור לא עולה כל שינוי מהותי המצדיק סטייה מהחלטתו. החלטת הרשם מנומקת דייה, תוך שמפורט בה מדוע אין המערער זכא לפטור המבוקש . יתר על כן, גם לגופם של דברים, המערער לא הצביע על נימוקים שיצדיקו התערבות בהחלטתו של הרשם. במקרה שלפניי קבע הרשם מהטעמים המפורטים בהחלטתו, אשר מקובלים עליי, כי ההליך אינו מגלה עילה במידה הנדרשת לצורך מתן פטור.

4.

אשר לטענת המערער כי לא ניתנה לו הזדמנות להשיב לתגובת הנאמן, הרי שאין מדובר בזכות, והעניין גם הוא מצוי בשיקול דעתו של הרשם, אם וכאשר מוגשת בקשת רשות להשיב. במקרה שלפניי כלל לא הוגשה בקשה שכזו.

5.

סיכומם של דברים, הערעור נדחה. המערער ישלם את האגרה וכן יפקיד את העירבון בסכומים שקבע הרשם בהחלטתו בתוך 10 ימים מיום המצאת פסק דין זה לידיו. לא ייעשה כן, יימחק ההליך או יירשם לדחייה, לפי העניין, ללא כל הודעה נוספת.