פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"א
165/18
לפני:
כבוד השופט ד' מינץ
המערערים:
1. אברהם סימון
2. בת ציון סימון
נ ג ד
המשיבים:
1. יונתן סונדרס - עו"ד
2. נילי ארונוביץ , עו"ד
3. הבנק הבין לאומי הראשון
4. רינה הול
5. דונפורד הול
6. יובל גנות , עו"ד
7. פרח בן ציון
8. מרדכי גרינשטיין
9. יוספה בלום
10. בלהה דגן
11. רשות קרקעי ישראל
ערעור על החלטת כב'
הרשמת ל' בנמלך מיום 26.12.2017, ברע"א 1721/17, רע"א 4282/17
ורע"א 3919/17
בשם המערערים:
בעצמם
פסק-דין
לפנַי ערעור על החלטת כב' הרשמת ל' בנמלך מיום 26.12.2017 במסגרת רע"א 1721/17, רע"א 4282/17 ורע"א 3919/17, שהינה למעשה בקשה לעיון חוזר בהחלטה קודמת שניתנה על ידי הרשמת ביום 23.11.2017.
1.
ביום 27.3.2017, בהתחשב בעניינה של ההחלטה עליה נסב ההליך רע"א 1721/17 (החלטה הנוגעת לחיוב באגרה ובעירבון), התקבלה בקשת המערערים לפטור מאגרה בתיק זה, והמערערים חויבו אך בהפקדת עירבון בהליך בסך של 5,000 ש"ח. לאחר קבלת החלטה זו, הגישו המערערים שתי בקשות לעיון חוזר בטענה כי אין באפשרותם להפקיד עירבון בשיעור שנקבע. לאחר קבלת תגובת המשיבים ולאחר שניתנה למערערים הזדמנות להשיב לתגובה (ועל אף שהמערערים לא ניצלו הזדמנות זו) קבעה הרשמת ביום 23.11.2017 כי אין מקום לשנות מן ההחלטה המורה על חיוב המבקשים בהפקדת עירבון וכי על המערערים להפקיד את העירבון בשיעור שנקבע עד ליום 10.12.2017, אחרת ירשם ההליך לדחייה.
2.
גם בהליכים רע"א 3919/17 ורע"א 4282/17 הגישו המערערים בקשות לפטור מאגרה ומעירבון. בהחלטתה האמורה מיום 23.11.2017 קבעה הרשמת כי בהיעדר כל הוכחה לעניין מצבם הכספי, אין מקום לפטור את המערערים מתשלום אגרה או להפחית את סכומה. עוד נקבע כי יש לחייבם בהפקדת עירבון. במסגרת בקשתם זו ביקשו המערערים לייחס כספים מסוימים המופקדים בלשכת ההוצאה לפועל כתחליף לעירבון אך נקבע כי לא ניתן לקבוע שהכספים המופקדים הם "כספי המערערים" ועל כן אין מקום להורות כי אלו יעמדו להבטחת הוצאות המשיבים. בהתייחס לרע"א 3919/17 נקבע גם כי עניינו של ההליך גופו עוסק במעמדם של אותם כספים ומובן כי אין מקום לקבל את טענותיהם הערעוריות במסגרת בקשת פטור. מטעמים אלו נדחו בקשותיהם ונקבע כי עליהם לשלם את האגרה בגין ההליכים ולהפקיד עירבון בסך של 5,000 ש"ח בכל אחד מן התיקים עד ליום 10.12.2017, אחרת יימחק ההליך הרלוונטי או יירשם לדחייה, לפי העניין.
3.
המערערים לא שילמו את האגרות ולא הפקידו ערבונות כנדרש, וביום 26.12.2017 הגישו בקשה נוספת בכל אחת מן התיקים למתן פטור מהפקדת ערבון. בהחלטתה מאותו היום קבעה הרשמת כי אין בנטען בבקשות לעניין הערבונות כדי להצדיק שינוי בהחלטתה הקודמת. עוד צוין כי החלטת רשם ההוצאה לפועל אותה צירפו המערערים לבקשתם אינה מעלה ואינה מורידה לענייננו, שכן לא נקבע בה בפירוש כי הכספים הם של המערערים בלבד. לפנים משורת הדין ניתנה למערערים הזדמנות נוספת לשלם את האגרות ברע"א 4282/17 ורע"א 3919/17, ולהפקיד את הערבונות בשלושת ההליכים עד ליום 4.1.2018.
4.
ומכאן לערעור שלפנַי. המערער חוזרים על טענותיהם ומבקשים להורות על מתן פטור מתשלום אגרה גם בתיקים רע"א 4282/17 ורע"א 3919/17. כמו כן הם מבקשים לעשות שימוש בכספים המצויים בלשכת ההוצאה לפועל כתחליף לעירבון בכל שלושת ההליכים. נטען כי מהחלטת רשם ההוצאה לפועל מיום 22.12.2017 עולה בבירור כי הכספים המצויים בתיק ההוצאה לפועל, בסך של 83,948 ש"ח, הם כספי המערערים בלבד ועל כן מתבקש בית המשפט להשתמש בכספים אלה כתחליף לעירבון ולהורות על העברת סכום העירבון הדרוש מתיק ההוצאה לפועל.
5.
לאחר עיון בטענות המערערים לא מצאתי כי יש בהן כדי להצביע על טעות כלשהי בקביעת הרשמת. כידוע, שיקול דעתו של רשם בית המשפט הינו רחב ולא בנקל תתערב בו ערכאת הערעור (בש"א 7176/15 פלוני נ' פלונית (17.11.2015); בש"א 5277/17 כוכבי נ' כונס הנכסים הרשמי (4.7.2017); בש"א 7416/17 קליין נ' רם כספי, עו"ד (2.10.2017) ). המערערים לא הצביעו על נימוקים המצדיקים התערבות בהחלטתה המנומקת של הרשמת אלא אך חזרו פעם נוספת על טענותיהם אשר נבחנו ונדחו שוב ושוב על ידי הרשמת. כך, גם במסגרת ערעור זה לא פרשו המערערים תשתית עובדתית להוכחת מצבם הכספי העדכני וגם לא הוכחה כל סיבה אחרת לפטור אותם מתשלום אגרה בהליכים רע"א 4282/17 ורע"א 3919/17. גם באשר לבקשת הקיזוז לא עלה בידי המערערים להוכיח כי הכספים הנטענים המופקדים בתיק ההוצאה לפועל אכן שייכים להם באופן בלעדי.
סוף דבר, הערעור נדחה. לפנים משורת הדין יוכלו המערערים לשלם את האגרות ברע"א 4282/17 וברע"א 3919/17 ולהפקיד את הערבונות בכל אחד מן ההליכים שבכותרת עד ליום 18.1.2018. היה ולא יעשו כן – יימחק ההליך הרלוונטי או יירשם לדחייה, לפי העניין, וזאת ללא כל הודעה נוספת.
ניתן
היום, כ"ב בטבת התשע"ח (9.1.2018).
ש ו פ ט