בש"א 1868-24 בש"א 1868-24

1.לפניי בקשה לפי תקנה 40(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי), לאיחוד הדיון ב-ת"א 19553-11-23 המתנהל בבית משפט השלום בהרצליה, עם הדיון ב-ת"ק 33289-07-23 המתנהל בבית משפט לתביעות קטנות בתל אביב-יפו.

2.דין הבקשה להידחות, וזאת משני טעמים, אשר כל אחד מהם עומד כבסיס מספיק לדחיית הבקשה.

3.ראשית, תקנה 40(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי מעניקה לבית משפט זה סמכות לאחד תובענות בנושא אחד שהוגשו לבתי משפט אחדים במחוזות שיפוט שונים, ובלבד שמדובר בבתי משפט "של אותה דרגה". בית משפט השלום ובית משפט לתביעות קטנות אינם בתי משפט "של אותה הדרגה" לעניין תקנה 40(ב) (בש"א 4451/21 עיריית נס ציונה נ' אליהו, פסקה 3 (5.10.2021); בש"א 3887/18 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' ישיר איי.די.אי. חברה לביטוח בע"מ, פסקה 2 (6.6.2018)). לפיכך, לא ניתן לאחד את הדיון בהליך שהוגש לבית משפט לתביעות קטנות עם הליך שמתנהל בבית משפט השלום, כפי שהתבקש (ראו והשוו: בש"א 6456/06 עמידר נ' ישיבת סוכת עובדיה (8.8.2006)).

4.שנית, גם לגוף העניין אין מקום לקבל את הבקשה. כעולה מנספחי הבקשה, התאונה אירעה בכביש 91 על יד העיר קצרין שבצפון הארץ, בקרבה יחסית למקום מגוריה של המשיבה 1. בירור התובענה בבית המשפט בהרצליה יהיה כרוך באי נוחות ברורה מבחינתה של המשיבה 1, ולא מצאתי בבקשה טעמים שיש בהם כדי לשכנע שנוחותם של המבקשים עדיפה על נוחותה של המשיבה 1.

5.נוסף על כך, כלל ברירת המחדל בנוגע לפורום בו יתנהל הדיון המאוחד, הוא כי הדיון המאוחד יתנהל בבית המשפט בו הוגשה התובענה הראשונה בזמן (בש"א 6076/23 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' אלדן תחבורה בע"מ, פסקה 5 (16.08.2023); בש"א 5482/23 וגמן נ' י.שוגר ובניו בע"מ, פסקה 11 (21.08.2023)). המשיבה 1 הגישה את תביעתה בבית משפט לתביעות קטנות במסעדה בחודש יולי שנת 2023, בעוד המבקשים הגישו את תביעתם בבית משפט השלום בהרצליה כארבעה חודשים אחרי כן, בחודש נובמבר שנת 2023. משכך, ובראי מאזן הנוחות הנוטה לטובת המשיבה 1, אין כל צידוק להעברת הדיון בתביעתה לבית משפט השלום בהרצליה.