בש"א 2047/15 מד פארק בע"מ נ. אריאל וימאזור בקרת תנועה וחניה בע"מ

1.

בפניי השגה על החלטת מזכירות בית המשפט אשר לא קיבלה לרישום ערעור אותו ביקשה המבקשת להגיש על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 3.2.2015.

בפסק הדין עליו מעוניינת המבקשת להשיג נדחתה בקשה שהגישה לאישור פסק בוררות, משנקבע כי לא התנהל בין הצדדים הליך בוררות וכי המסמך נשוא ההליך אינו מהווה פסק בוררות.

לטענת המבקשת נתונה לה זכות ערעור על פסק הדין, אך כאמור ההליך לא התקבל לרישום שכן לעמדת מזכירות בית המשפט ניתן להשיג על פסק הדין אך בדרך של הגשת בקשת רשות ערעור.

לאחר שעיינתי בחומר שבפניי ושקלתי בדבר הגעתי לכלל מסקנה כי הצדק עם מזכירות בית המשפט וכי דין ההשגה להידחות.

2.

לטענת המבקשת משנקבע בפסק הדין כי המסמך העומד במוקד ההליך אינו פסק בוררות, תוך קבלתה של טענה חיצונית לחוק הבוררות (והיא הפנתה בעניין זה לרע"א 2488/14 ניר יוסטר, עו"ד נ' גיא סגלוביץ, עו"ד (31.12.2014) (להלן: עניין יוסטר )), לא חלה עליו הוראת סעיף 38 לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968 (להלן: חוק הבוררות ), על פיה החלטה של בית המשפט לפי חוק הבוררות ניתנת לערעור ברשות בלבד.

ואולם, בפסיקתו של בית משפט זה נקבע לא אחת כי נוכח תכליותיו של מוסד הבוררות ושל חוק הבוררות יש להעניק לתיבות "החלטה של בית המשפט לפי חוק זה" שבסעיף 38 לחוק הבוררות פרשנות מרחיבה, כך שאין היא חלה רק על החלטות בענייני בוררות המנויים במפורש בחוק הבוררות, אלא גם על החלטות העוסקות ב"ענייני בוררות שונים הקשורים 'בקשר ענייני הדוק' לחוק הבוררות" (בש"א 4936/06 ארוך נ' כלל פיננסים ניהול בע"מ , פסקה 5 (25.9.2006); רע"א 169/10 באבאזדה נ' באבאזדה (28.3.2010) (להלן: עניין באבאזה )). דומני כי קשה לומר שפסק-הדין דנן - הדן בבקשה לאישור פסק בוררות אשר כנגדה נטען כי אין מדובר בפסק בוררות ולחלופין נטען כי יש לבטל את הפסק מכוח עילות ביטול הקבועות בסעיף 24 לחוק הבוררות - אינו דן בעניינים אשר להם "קשר ענייני הדוק" לחוק הבוררות, ויוזכר כי תכלית הערעור אותו מעוניינת המבקשת להגיש הוא אישורו של המסמך שבמחלוקת כפסק בוררות.

יודגש כי בעובדה שבפסק הדין נקבע כי אין מדובר בפסק בוררות אין כדי להועיל למבקשת, וכבר נקבע בפסיקה כי "גם החלטות בהליכים שניזומו לפי חוק הבוררות ואשר תוצאתן היא קביעה כי חוק הבוררות אינו חל על ההליך, באות בגדריו של סעיף 38 הנ"ל. לעניין זה, לא תוצאת ההליך היא הקובעת, כי אם מהותו, כהליך שהתנהל לפי חוק הבוררות" (רע"א 4803/02 רם חברה לעבודות הנדסיות נ' ווסט מנג'מנט , פסקה 5 (24.7.2002)). אוסיף כי בהחלטה בעניין יוסטר אליה הפנתה המבקשת אין כדי לשנות ממסקנה זו. באותו עניין אכן נקבע כי טענה לפיה מסמך אינו מהווה פסק בוררות הינה טענה חיצונית לחוק הבוררות ועל כן ניתן להעלותה במסגרת תגובה לבקשה לאישור פסק בוררות והעלאתה אף אינה כפופה למגבלת הזמנים הקבועה בסעיף 27(א) לחוק הבוררות. ואולם בקביעה זו אין כדי להוביל אל המסקנה של המבקשת לפיה קבלת הטענה כי מסמך אינו מהווה פסק בוררות (וודאי כשזו נקבעת במסגרת בקשה לאישור פסק בוררות, והשוו: עניין באבאזדה ; ע"א 3931/10 גני עינב (בניה מעולה)

בע"מ נ' בן דוד (2.11.2010)), אינה בעלת "קשר ענייני הדוק" לחוק הבוררות.

אשר על כן, המבקשת רשאית היתה להשיג על פסק הדין בדרך של הגשת בקשת רשות ערעור, ולפיכך צדקה מזכירות בית המשפט כי לא היה מקום לקבל לרישום את הערעור אותו ביקשה להגיש.

ההשגה נדחית אפוא. יובהר כי במסקנה זו אין כדי למנוע מן המבקשת הגשתה של בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק הדין (וזאת מבלי להביע עמדה לעניין סיכוייה).