בש"א 2173/10 ויקטוריה נעימי ו- 11 מערערים נוספים נ. בנק הפועלים בע"מ

זו בבית המשפט המחוזי, אשר נתקבל בשל טענת התיישנות (השופט מ' רביד בע"א 11304/07 בנק הפועלים נ' נעימי (לא פורסם, 4.11.07)) (להלן: 'פסק הדין בערעור'). על פסק דינו זה בערעור, הגישו המערערים בקשת רשות ערעור לבית משפט זה אשר נדחתה על ידי השופטת ע' ארבל ביום 7.8.08 (רע"א 401/08) מן הטעם שאין המדובר בשאלה עקרונית המצדיקה התערבות ב"גלגול שלישי". לימים, ניתן פסק הדין בהליך העיקרי בבית המשפט המחוזי (השופט י' שפירא בפסק הדין נשוא הערעור) במסגרתו נדחתה המרצת הפתיחה של המערערים בשל מעשה בית דין בדמות החלטתו של השופט מ' רביד בפסק הדין בערעור. על פסק דינו זה של בית המשפט המחוזי הוגש ההליך העיקרי.

טענות המערערים

3.

עיקר טענות המערערים נשען על סיכויו של ההליך. לטענתם, סיכויי ההליך גבוהים משעה שהלכה היא כי "במסגרת ערעור על פסק דין של הערכאה הראשונה ניתן להשיג כל החלטה אחרת של אותה ערכאה, שבקשת רשות הערעור עליה נדחתה אפילו אם הנימוקים לדחיית הבקשה היו לגופה של ההחלטה האחרת" (רע"א 5834/03 אריה חברה לביטוח בע"מ נ' חאדר ורדן פ"ד נח(1), 854, עמ' 864 (2003) (להלן: 'הלכת אריה')). משכך, רשאית היא לערער על ההחלטה שלא ליתן לה לתקן את כתב התביעה, החלטה המהווה החלטת ביניים, במסגרת הערעור על פסק הדין הסופי. זאת, חרף דחייתה של בקשת רשות הערעור שהוגשה בעניין לבית משפט זה. לכן, שגה הרשם עת קבע כי סיכויי ההליך אינם גבוהים. בנוסף, מדגישים המערערים את מצבם הכלכלי של המערערים המונע הפקדת עירבון ותשלום האגרה.

דיון והכרעה

4.

מבחן משותף למתן פטור מאגרה ועירבון הוא קיומה של דלות כלכלית המצדיקה פטור כאמור. במקרה שלפני, אין חולק כי מצבם הכלכלי של המערערים השונים אינו קל. כך למשל, מצויים חלק מן המערערים בהליכי פשיטת רגל וכנגדם פתוחים מספר רב של הליכי הוצאה לפועל. עם זאת, ספק בידי אם הנטל להוכחת דלות כלכלית הורם באשר לכל המערערים הנוטלים צד בהליך. נכון הוא הדבר הן באשר לתשלום האגרה, והן באשר להוכחת דלות כלכלית כתנאי למתן פטור מערבון.

5.

באשר לסיכויי ההליך, המערערים טוענים כי יש להחיל את הלכת אריה בנסיבות המקרה דנן באופן המאפשר השגה על החלטת בית המשפט המחוזי בערעור וזאת במסגרת הערעור על פסק הדין הסופי בהליך העיקרי. אמנם, נכון הוא כי הלכת אריה מאפשרת כאמור הגשת ערעור על החלטות ביניים שבקשת רשות ערעור לגביהם נדחתה, במסגרת הערעור על פסק הדין הסופי. ברם, כטענת המשיבה, אין זה המצב שלפנינו. ההחלטה הראשונה שהייתה נתונה לזכות ערעור הינה החלטתו של הרשם ר' כרמל אשר אפשר למערערים לתקן את כתב התביעה. על החלטה זו הוגש ערעור בזכות, אשר נתקבל. בשל כך – בקשת רשות הערעור שהוגשה לבית המשפט העליון אינה אלא בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי". משכך, אין המדובר במצב עליו תחול הלכת אריה המאפשרת השגה על החלטה שבקשת הרשות נדחתה עליה וזאת מכיוון שבקשת הערעור שם הייתה בקשת רשות ערעור על החלטת ביניים. ברם, כאן, המדובר בבקשת רשות ערעור שהוגשה לבית משפט זה כערכאת ערעור שלישית במספר על החלטת רשם בית המשפט המחוזי. אף השופטת ארבל במסגרת פסק הדין בבקשת רשות הערעור (רע"א 401/08 הנזכר) התייחסה בדיוק לסוגיה זו עת קבעה באשר לשאלה הם מדובר בערעור ב"גלגול שלישי" בזו הלשון:

"כשעסקינן ברשות ערעור על החלטת שופט בית המשפט המחוזי שדן בערעור על החלטת רשם בית המשפט המחוזי, הרי שככלל יש להתייחס לבקשה מעין זו כאל בקשה ב"גלגול שלישי", שהרי: 'כזאת היא מהותית - שני שופטים דנו בתיק, זה בערעור על זה; ואם כך, אף אם לא היתה כאן 'ערכאה' אחרת בהיבט ה'מוסדי', שכן שניהם דרים תחת קורת גגו של בית המשפט המחוזי, הנה במובן המהותי, והוא עיקר, היתה גם היתה ערכאת ערעור' (רע"א 6520/05 Kirkham Holdings Limited

נ' Albany Park Limited , פסקה ג(1) להחלטה (לא פורסמה, 18.8.2005) וההפניות שם)... וכך יש לנהוג לטעמי אף בענייננו. בפרט הדברים אמורים כשעסקינן בבקשת רשות ערעור על החלטת ביניים של בית המשפט המחוזי, כפי שבענייננו... ". (שם, פסקה 5; ראו גם רע"א 7399/09 עו"ד דניאל סוסנוביק נ' הנהלת בתי המשפט (6.12.09); רע"א 1310/09 עזבון שמואל זילברשטיין ז"ל נ' עו"ד דוד הנדל (3.6.09))

משכך, ומשמדובר בשתי ערכאות עליהן הגישו המערערים השגות ואין המדובר בהשגה אחת שנדחתה עליה מעוניינים להשיג שוב במסגרת פסק הדין הסופי, נדמה כי צדק הרשם עת העריך את סיכויי הליך כנמוכים.

6.

העולה מן המקובץ, כי דין הערעור להידחות. האגרה תשולם ועירבון בסך 10,000 ₪ בהתאם להחלטת הרשם, בתוך 15 יום ממועד המצאת פסק דין זה. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.