פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"א
2429/17
לפני:
כבוד השופטת ע' ברון
המבקשים:
1.
אריה בן- ארי
2. שרה בן- ארי
נ ג ד
המשיב:
בנק המזרחי - טפחות בע"מ
בקשה להעברת מקום דיון מיום 16.3.2017
בשם המבקשים:
בעצמם
בשם המשיב:
עו"ד יצחק גולדשטיין
החלטה
לפניי בקשה להעברת מקום דיון ב-תא"ק 19687-02-17 מבית משפט השלום בירושלים לבית משפט השלום בקריות. המדובר בתביעה שהגיש המשיב בסדר דין מקוצר בגין חוב נטען בסך 577,923 של המבקשים למשיב בשל הלוואות משכנתא שניתנו להם על ידי המשיב. יוער כי אין זה ההליך הראשון המתנהל בין הצדדים, ובבתי המשפט השונים ברחבי הארץ התנהלו הליכים רבים בגין ההלוואות למעלה מ-12 שנים; וכיום מתנהלים הליכים בלשכות הוצאה לפועל בתל אביב ובפתח תקוה, וכן בבית משפט השלום בפתח תקוה.
לטענת המבקשים, יש להעביר את ניהול התביעה לבית משפט השלום בקריות. לדידם, בית משפט השלום בירושלים נעדר כל זיקה מהותית למקרה, וסמכותו לדון בתביעה היא פורמלית בלבד – וזאת מכוח תניית השיפוט שבסעיף 21 להסכם ההלוואה ולפיה "מקום השיפוט בכל הליך שיוגש על ידי הבנק יהיה כפי שנקבע בדין ו/או במקום חתימת הסכם זה על ידי הבנק ו/או במקום בו נמצא הנכס ו/או במקום בו נמצא סניף הבנק אשר בו, לפי הנהלים של הבנק, מתנהל תיק ההלוואה מפעם לפעם ו/או בבתי המשפט של ירושלים". עוד נטען, כי מירב הזיקות במקרה דנן הן למחוז חיפה, שם מקום מגוריהם ועסקיהם של המבקשים; מקום יצירת ההתחייבות; המקום שנועד לקיום ההתחייבות; מקום הנכס; מקום חתימת הסכם ההלוואה; והמקום בו נמצא סניף הבנק שבו מתנהל תיק ההלוואה.
מנגד, טענתו העיקרית של המשיב היא כי הבקשה הוגשה בחוסר תום לב שכן כל מטרתה הינה עיכוב ההליכים על מנת שיוכלו המבקשים להבריח את נכסיהם ולהימנע מתשלום החוב. לחיזוק טענתו, מפנה המשיב לציטוטים רבים של שופטים ורשמים מהליכים קודמים שהתנהלו בין הצדדים התומכים בטענה זו. עוד נטען כי יש לדחות את הבקשה על הסף וזאת משום שלא צורף לבקשה תצהיר כנדרש בתקנה 6א(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. כמו כן, נטען כי יש להיצמד להסכמת הצדדים בתניית השיפוט ואין להיעתר לבקשה להעברת מקום הדיון – וזאת במיוחד שעה שהמבקשים מנהלים הליכים משפטיים בכל רחבי הארץ ואין להם קושי מיוחד בניהול ההליך בירושלים.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי דין הבקשה להתקבל. הסמכות לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, היא להעביר את מקום הדיון בעניין מסוים למחוז אחר, חרף קיומה של סמכות מקומית הנתונה לבית המשפט המקורי, ולא בשל היעדרה
של זו (בש"א 531/16 אבנר סלמה נ' משה שיק בש"א (10.3.2016), בפסקה 3; בש"א 2126/13 הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ' וקנין (24.3.2013), בפסקה 3). כן נפסק לא אחת כי בית המשפט ייטה להעביר את מקום הדיון שעה שהתביעה הוגשה לבית משפט המוסמך לדון בה מבחינה פורמאלית, אך נעדר כל זיקה מהותית לעניין (בש"א 8928/14 בנק דקסיה ישראל בע"מ נ' שנהב (18.3.2015), בפסקה 7; בש"א 4072/15 כמאל אבו עראר נ' קו-גול יוניטרייד בע"מ (30.6.2015), בפסקה 3 ). במקרה דנן דומה כי זיקתו של בית משפט השלום בירושלים לעניין היא פורמאלית גרידא, וסמכותו לדון בתביעה נובעת אך מתניית השיפוט שבהסכם ההלוואה. מנגד, מירב הזיקות נתונות באופן מובהק למחוז חיפה – שם מתגוררים המבקשים, שם ממוקם הנכס נושא הסכם ההלוואה ושם נחתם הסכם ההלוואה.
אשר לטענות המשיב, לא מצאתי כי יש בהן כדי לשנות את התוצאה במקרה זה. כך, על אף שבקשת המבקשים נעדרת תצהיר – נראה כי העובדות המצוינות בה אינן במחלוקת, ומכל מקום המשיב לא טען אחרת. אשר לטענת חוסר תום הלב שבפי המשיב, ייאמר כי לא די בנטען כדי ללמד על חוסר תום לב המבקשים; ומכל מקום אין די בהתנהגותם הנטענת של המבקשים בהליכים קודמים כדי להורות על דחיית הבקשה בהליך זה.
סוף דבר, הבקשה מתקבלת, והדיון ב-תא"ק 19687-02-17 יועבר מבית משפט השלום בירושלים לבית משפט השלום בקריות.
ניתנה היום, כ"ד
בניסן התשע"ז (20.4.2017).
ש
ו פ ט ת