בש"א 3441/18 שמעון מאיר אוחיון נ. הכונס הרשמי

1.

ההליך שבכותרת הועבר לטיפולי לפני ימים ספורים בשל חילופים בלשכת הרשמים.

2.

בהחלטתה מיום 17.5.2018 ציינה כב' הרשמת ל' בנמלך כי מדובר בבקשה להארכת מועד להגשת הליך ערעורי על שתי החלטות שיפוטיות שניתנו על ידי בית המשפט של פשיטת רגל (פש"ר 1842-09-13). במסגרת ההחלטה הראשונה, מיום 17.12.2017, ביטל בית המשפט את הליך פשיטת הרגל בשל מחדלי המבקש (החייב); ואילו במסגרת ההחלטה השנייה, מיום 12.3.2018, דחה בית המשפט את בקשת המבקש לביטול ההחלטה הראשונה.

3.

לעניין ההחלטה הראשונה : יש צדק בטענת המשיבים לפיה אופן ההשגה הנכון על החלטה זו הוא באמצעות ערעור בזכות (למשל, רע"א 5042/14 מור

נ' הכונס הרשמי מחוז תל אביב (9.9.2014) ). מתשובות המשיבים עולה כי הם אינם מתנגדים למתן ארכה להגשת ערעור כאמור על ההחלטה הראשונה, ומשכך נעתר אני לבקשה בעניין זה.

4.

לעניין ההחלטה השנייה : המשיבים מתנגדים למתן ארכה להגשת הליך ערעורי על ההחלטה השנייה, ולאחר בחינת העניין אכן לא ראיתי להיעתר לבקשה בעניין זה.

ראשית אציין, כי החלטה הדוחה בקשה לביטול החלטה שיפוטית נחשבת כ"החלטה אחרת" (להבדיל מ"פסק דין"), ועל כן הדרך להשיג עליה, כאשר היא ניתנת על ידי שופט, היא באמצעות הגשת בקשת רשות ערעור. ממילא אין אפשרות לכרוך את ההשגה על ההחלטה השנייה במסגרת הערעור אותו התרתי למבקש להגיש על ההחלטה הראשונה (למשל, בש"א 1301/09 ביטון נ' פרושינובסקי (1.4.2010)). מכל מקום, הבקשה להארכת מועד אינה כוללת נימוק מבורר לאיחור בהגשת בקשת רשות הערעור על ההחלטה השנייה (ואדגיש לעניין זה כי הניסיונות של המבקש להגיש הליך ערעורי, המפורטים בהחלטתה של כב' הרשמת ל' בנמלך מיום 17.5.2018, מתייחסים להחלטה הראשונה ולא להחלטה השנייה). די בכך על מנת לדחות את בקשת הארכה להגשת בקשת רשות ערעור על ההחלטה השנייה, מה גם שספק אם ניתן לומר כי סיכוייה הלכאוריים של בקשת רשות הערעור תומכים במתן ארכה כאמור.

במאמר מוסגר אציין כי לא נעלמה מעיניי העובדה שבכותרת ההחלטה השנייה, אשר ניתנה בפיתקית, צוין כי הגורם השיפוטי אשר נתן את ההחלטה הוא ה"רש' [הרשמת - ג'ל'] אילונה אריאלי". זאת, בעוד שבהחלטה הראשונה, אשר אף היא ניתנה בפיתקית, צוין כי הגורם השיפוטי אשר נתן את ההחלטה הוא ה"שו' [השופטת - ג'ל'] אילונה אריאלי". יטען אפוא הטוען, כי ההחלטה השנייה ניתנה על ידי כב' השופטת א' אריאלי בכובעה כרשמת של בית המשפט המחוזי, ועל כן הדרך להשיג עליה היא באמצעות הגשת ערעור בזכות לשופט של בית המשפט המחוזי (סעיף 96(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. ראו והשוו למשל, בש"א 4580/16 רפיאלוב נ' טייב (22.6.2016)). נוכח החלטתי לדחות את בקשת הארכה ביחס להחלטה השנייה, אין צורך להידרש

לסוגיה זו.

5.

התוצאה היא כי הבקשה להארכת מועד מתקבלת, ככל שהיא נוגעת להחלטה הראשונה (מיום 17.12.2017); ונדחית, ככל שהיא נוגעת להחלטה השנייה (מיום 12.3.2018).

המבקש יהיה רשאי להגיש, עד ליום 2.8.2018, כתב ערעור מנומק המופנה כנגד ההחלטה מיום 17.12.2017 והעומד בכל דרישות הדין (וכן בקשה לפטור מאגרה ומעירבון, ככל שהוא מעוניין בכך). טוב יעשה המבקש אם ייעזר לצורך כך במדור בלתי מיוצגים בבית המשפט העליון. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.