בש"א 3784/18 גד ירון נ. שלום גרשוני ו 27 אח'

בקשה לפי תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, לאיחוד הדיון בה"פ 10256-01-18, המתנהלת בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד (להלן: תובענת מרכז-לוד ) , עם הדיון בה"פ 7370-04-18, המתנהלת בבית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (להלן: תובענת תל אביב-יפו ) – ולקיימם במאוחד בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו.

1.

על-פי הנטען בבקשה, המבקש הוא בעל זכות להירשם כבעלים של דירה שידועה כחלקה 1260/3 בגוש 6212 (להלן: הדירה ) בבית משותף בתל אביב-יפו (להלן: הבית המשותף ) , והוא שהגיש את תובענת תל אביב-יפו. המשיבים 28-1 (להלן: המשיבים ) , שהגישו את תובענת מרכז-לוד, הם 21 מתוך 26 בעלי הדירות בבית המשותף. המשיב 29 (להלן: רשם החברות ) הוא משיב בשתי התובענות .

2.

עניינה של תובענת מרכז-לוד היא, בין היתר, בביטול זמני של מחיקת החברה מעון אמריה בע"מ (להלן: החברה המחוקה ), הרשומה כבעלת הדירה , לצורך ביצוע הסכם שנחתם בין המשיבים ליזם (להלן: ההסכם ) לביצוע פרויקט בנייה על-פי תכנית תמ"א 38 בבית המשותף (להלן: הפרויקט ) . במסגרת הפרויקט, הבית המשותף ייהרס וייבנה בית משותף חדש תחתיו. עוד לפי ההסכם, על המשיבים לפעול להחייאת החברה המחוקה ולמינוי בא-כוח יזם הפרויקט לחתימה בשם החברה המחוקה על ההסכם ונספחיו. במצב הנוכחי, כאשר החברה מחוקה, חסרה מידת ההסכמה הדרושה בסעיף 5א(א) לחוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידת אדמה), התשס"ח-2008 על מנת לפנות אל המפקח על רישום המקרקעין לקבלת אישור לביצוע פעולות הרישום הדרושות לביצוע הפרויקט.

ביום 23.4.2018 הגיש המבקש בקשה לצרפו כמשיב נוסף במסגרת תובענת מרכז-לוד. המשיבים התנגדו לבקשה זו. ביום 29.4.2018 הגיש רשם החברות בקשה לאפשר לו להגיש את תגובתו העניינית לתובענת מרכז-לוד לאחר ההכרעה בבקשה לאיחוד הדיון בתובענות. בקשת רשם החברות התקבלה.

3.

עניינה של תובענת תל אביב-יפו היא, בין היתר, בהחייאת החברה המחוקה וחברה נוספת לצורך העברת הזכויות בדירה מהחברה המחוקה לשמות רוכשיה לאורך השנים ובסופו של דבר, לשמו של המבקש. המבקש, אשר אינו צד להסכם מכיוון שאינו רשום כבעל הדירה, אף טוען במסגרת תובענת תל אביב-יפו כי התמורה שהוצעה בהסכם בגין הדירה היא מקפחת.

4.

בנסיבות אלה, טוען המבקש כי שתי התובענות עוסקות במסכת עובדתית משותפת ומתבקשים בהן סעדים שסותרים בחלקם. לשיטתו, האיחוד ימנע הכרעות סותרות באותו עניין. כמו כן, בהתחשב בשלב הדיוני המוקדם בו מצויים ההליכים, הבאתם בפני מותב אחד שיראה את התמונה במלואה תתרום ליעילות הדיון. עוד טוען המבקש כי איחוד הדיון יאפשר את קידום ההסכם תוך מניעת פגיעה בזכויותיו.

המבקש טוען כי מוצדק שהדיון המאוחד יתקיים בתל אביב-יפו, מכיוון שהדיון בשתי התובענות טרם החל ומכיוון שהבית המשותף נמצא בתל אביב-יפו ומקום מושב החברה המחוקה היה בתל אביב-יפו, אך מציין כי שאלת מיקום הדיון היא שאלה משנית מבחינתו.

5.

המשיבים מתנגדים לאיחוד הדיון. הם טוענים, בין היתר, כי הרקע לתובענות שונה והסעדים המבוקשים שונים ולכן אין חשש להכרעות סותרות; כי בפני המבקש מכשול ראייתי כבד מאוד על מנת להוכיח את זכויותיו בדירה והליך החייאת החברות אינו ההליך המתאים לכך; כי המשיבים אינם בעלי דין לבירור טענות המבקש, והם אף לא צורפו כמשיבים לתובענה שהגיש – תובענת תל אביב-יפו; כי איחוד הדיון יעכב את הדיון בתובענת מרכז-לוד ואת ביצוע ההסכם; וכן כי גם אם המבקש יוכיח את זכויותיו בדירה ואת טענתו שהתמורה שהוצעה בהסכם בגין הדירה היא מקפחת, יוכל לרפא את נזקיו גם לאחר ביצוע ההסכם בדרך של תשלומי איזון.

6.

רשם החברות סבור כי יש לקבל את הבקשה מכיוון שהמשך בירור התובענות בנפרד יביא לבזבוז משאבים וזמן שיפוטי ואף עלול לגרום להכרעות סותרות. רשם החברות הותיר את ההחלטה בעניין בית המשפט הראוי לקיום הדיון המאוחד בתובענות לשיקול דעת בית משפט זה.

7.

לאחר עיון בבקשה, בתגובות ובתיקי ההליכים במערכת "נט המשפט", באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל. הלכה היא שאין הכרח כי תתקיים חפיפה מושלמת בין התובענות או בין בעלי הדין על מנת לאחד את הדיון בהן, ודי בכך שלנוכח ההשקה העובדתית הקיימת ראוי כי בית המשפט ישקיף על הסכסוך כמכלול (בש"א 982/16 סרוסי נ' האואר (21.2.2016); בש"א 5325/17 ספיר נ' מכלוף (9.7.2017) ; בש"א 7690/17 ע.ל.א.נ השקעות בע"מ נ' כיכר פטרה בע"מ (29.10.2017)). במקרה שלפניי, ההליכים שאיחודם מתבקש נמצאים בשלב דיוני זהה ועוסקים בשאלות עובדתיות ומשפטיות דומות, אשר בחלקן יש סכנה להכרעות סותרות. כך, במסגרת שתי התובענות מתבקשת החייאת החברה המחוקה על מנת לאפשר את ביצוע הפרויקט, ובתובענת תל אביב-יפו – גם לשם הסדרת הזכויות בדירה. אשר לטענותיהם האחרות של המשיבים – דוגמת הטענה שאיחוד הדיונים עלול לעכב את ביצוע ההסכם – אף אם יש בהן ממש, איני מוצא שמשקלן עולה על זה של חיסכון בזמן שיפוטי ומניעת הסיכון למתן הכרעות סותרות.

ביחס למיקום הדיון המאוחד בהליכים, לא מצאתי מקום לסטות מהכלל לפיו הדיון המאוחד יתקיים במקום בו הוגשה התובענה הראשונה בזמן, הוא בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (ראו בש"א 8433/17 שמעוני נ' אברהמי ( 29.11.2017 )) .

8.

סוף דבר, הדיון בה"פ 7370-04-18, המתנהל בבית המשפט המחוזי תל אביב-יפו, יועבר לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד ויאוחד שם עם הדיון בה"פ 10256-01-18. אין צו להוצאות.