בש"א 3818/14 עיריית ירושלים נ. לואיזה רוקי

1.

לפניי בקשה לפי סעיף 78(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, להעברת מקום הדיון בתביעה הנזיקית שהגישה המשיבה 1 (להלן – התובעת ) נגד המבקשת (להלן – העירייה ) ונגד המשיבות 4-2, מבית משפט השלום בתל-אביב-יפו לבית משפט השלום בירושלים. התובעת מתנגדת לבקשה.

2.

בתביעה הנזיקית נשוא הבקשה נטען, כי בחודש נובמבר 2012, בעודה צועדת ברחוב בעיר ירושלים, נפלה ונפצעה התובעת בשל שאריות פסולת בנייה שהושארו על הדרך, וכן בשל שברים וחסר של מרצפות במדרכה. נטען, כי בשל כך נגרמו לה נזקי גוף שונים. לטענת התובעת, העירייה והמשיבה 3 (קבלן הבנייה) לא הקפידו בפינוי שאריות הפסולת, והעירייה מצידה אף לא דאגה לפיקוח ולאחזקה תקינה של המדרכה. יוער, כי המשיבות 2 ו-4 נתבעו בהיותן המבטחות של העירייה (להלן – חברות הביטוח ). הנה כי כן, מכתב התביעה עצמו עולה, כי האירוע התרחש בעיר ירושלים. עם זאת, ההליך הוגש, כאמור, בבית משפט השלום בתל-אביב-יפו. העירייה טוענת בבקשה דנא, כי עיקר הזיקות בתיק הן לעיר ירושלים, וכי אין לתיק זיקה ממשית לתל-אביב-יפו. בהקשר זה מדגישה העירייה, כי התובעת עצמה מתגוררת בירושלים. לטענת העירייה, וטענה זו לא נסתרה בתשובה, העובדה היחידה המקנה לבית משפט השלום בתל-אביב-יפו סמכות לדון בתביעה היא העובדה שלחברות הביטוח הנתבעות סניפים גם שם. התובעת טענה בתשובתה, כי אין בשיקולי הנוחות של העירייה כדי להצדיק פגיעה בזכותה לבחור היכן לברר את תביעתה. זאת, בייחוד לאור הטענה, לדבריה, שבבית משפט השלום בתל-אביב-יפו תבורר התביעה תוך זמן קצר יותר. שאר המשיבות לא השיבו לבקשה להעברת מקום הדיון. יצוין, כי מכתב ההגנה שצורף כנספח לבקשה, וכפי שהודגש בתשובה מטעם התובעת, עולה כי העירייה מיוצגת על ידי אותם עורכי דין המייצגים את המשיבה 4. ראוי היה שעניין זה יצוין על ידי העירייה בבקשה במפורש.

3.

עיון בבקשה שלפניי ובכתב התביעה שהוגש לבית משפט השלום בתל-אביב-יפו, מלמד כי הונחה תשתית עובדתית לטענה, שמירב הזיקות של ההליך, אם לא כולן, הן לבית משפט השלום בירושלים. אף אין מחלוקת כי התובעת בחרה לפתוח את ההליך בבית משפט השלום בתל-אביב-יפו אך בשל קיומה של סמכות פורמלית לאותו בית משפט. בנסיבות אלה, אין טעם מהותי המצדיק, איפוא, את הותרת ההתדיינות בהליך בבית משפט השלום בתל-אביב-יפו (ראו, למשל, בש"א 1669/13 קול נ' מירום , פיסקה 2 (19.4.2013); בש"א 5299/13 עיריית ירושלים נ' אבגי 12.8.2013)). יוער, כי השיקול של עומס התיקים בבית משפט מסוים ביחס לעומס בבית משפט אחר אינו בעל משקל רב, בדרך כלל, ויחסית לשיקולים רלוונטיים אחרים, שעה שנשקלת בקשת העברה של מקום הדיון (ראו, בש"א 2350/13 תוסף קומפאונדס בע"מ נ' חברת החשמל לישראל בע"מ , פיסקה 3 (22.4.2013)).

4.

אשר על כן, הבקשה מתקבלת. הדיון בת"א 19676-04-14 (שלום – תל-אביב-יפו) יועבר לבית משפט השלום בירושלים. בשל המחדל של העירייה הנזכר בפיסקה 2 סיפה לעיל, לא ייעשה צו להוצאות.