בש"א 2350/13 תוסף קומפאונדס בע"מ נ. חברת החשמל לישראל בע"מ

1.

לפניי בקשה לפי סעיף 78(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן – חוק בתי המשפט ), להעברת מקום הדיון בהליך שהגישה המבקשת מבית משפט השלום בעפולה לבית משפט השלום בתל-אביב-יפו.

2.

ביום 3.9.2012 הגישה המבקשת לבית משפט השלום בעפולה כתב תביעה נגד המשיבה (להלן – ההליך ). עניינו של ההליך הוא בנזקים שנגרמו למבקשת, לטענתה, עקב הפסקות חשמל. המשיבה הגישה כתב הגנה ביום 5.11.2012. בית משפט השלום בעפולה קבע כי קדם המשפט בהליך יתקיים ביום 15.6.2014. המבקשת הגישה לבית משפט השלום בעפולה בקשה להקדמת מועד הדיון. המבקשת ביקשה כי הדיון יתקיים במועד חלופי "לפני פגרת ביהמ"ש". ביום 26.2.2013 נדחתה הבקשה (כבוד השופטת י' מישורי ). בהחלטתו ציין בית משפט השלום, כי מועדי הדיון נקבעים "בהתאם לתפוסת יומן בהמ"ש". עם זאת, בהחלטה נאמר עוד כי "ככל שקיימת דחיפות ממשית תוגש בקשה מפורטת אשר תידון בהתאם". עיון במערכת "נט המשפט" מלמד, כי לא הוגשה על ידי המבקשת בקשה נוספת להקדמת מועד הדיון.

בבקשה שלפניי נטען, כי למרות שהאירוע נשוא כתב התביעה התרחש סמוך לעיר עפולה, הרי שאם בא-כוח המבקשת היה מודע ל"מצב העניינים" בבית משפט השלום בעפולה, כשכוונתו היא לעומס התיקים שם, לא היה הוא מגיש את התביעה בעפולה. לטענתו, הגם שמדובר בתביעה אזרחית שאין בה "דחיפות ממשית", מן הראוי לבררה תוך זמן סביר ולא להמתין תקופה של כשנתיים לישיבה מקדמית ראשונה. על כן, סבור בא-כוח המבקשת כי יש להעביר את הדיון בהליך לבית משפט השלום בתל-אביב-יפו, על מנת שההליך יישמע תוך זמן סביר. לבקשה צורפה עמדת בא-כוח המשיבה. הלה אינו מתנגד לבקשה, אך ספק, לדעתו, אם ייקבע מועד מוקדם יותר לדיון היה וההליך יועבר לבית משפט השלום בתל-אביב-יפו.

3.

דין הבקשה להידחות. מוכן אני להניח, כי באופן עקרוני, ובמקרים מתאימים וחריגים, עשוי הנימוק של עומס התיקים בבית משפט אחד לקבל משקל מסוים עת נבחנת בקשה להעברת מקום דיון, לפי סעיף 78(א) לחוק בתי המשפט (ראו והשוו, בש"א 5996/96 קים נ' ארד (2.12.1996); רע"א 2893/07 קופת חולים לאומית נ' אבו עסב , פיסקה 2(ב) (9.7.2007); והשוו, לעניין התחשבות בשיקולי עומס בבקשה לאיחוד דיון לפי תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, בש"א 1293/00 אישי ישיר – חברה לביטוח בע"מ נ' רוימי , פיסקה 5 (3.4.2000)). דא עקא, בפסיקה נקבע לא אחת, כי הנימוק של עומס התיקים אינו בעל משקל מכריע לצורך הכרעה בבקשה להעברת מקום דיון, וכי ההתחשבות בו תיעשה על רקע משקלם של

הנתונים האחרים הצריכים לעניין, והכוונה היא למבחנים של מירב הזיקות ומאזן הנוחות. הלכה זו חלה כאשר נטען כי אין להעביר את הדיון בהליך עקב עומס בבית המשפט הנעבר, אך גם במקרים בהם נטען כי יש להעביר את הדיון בשל העומס בבית המשפט לוֹ הוגש ההליך (ראו למשל, ב"ש 219/64 וולדר נ' פלג , פ"ד יח(4) 71 (1964); ב"ש 237/82 הסנה חברה לביטוח בע"מ נ' אפק , פ"ד לו(3) 109 (1982); ב"ש 474/82 אררט חברה לביטוח בע"מ נ' לייטר , פ"ד לו(3) 279 (1982); בש"א 1669/13 קול נ' מירום , פיסקה 4 (19.4.2013)). יוער, כי ייתכן שיש ליתן לנימוק בדבר עומס התיקים משקל רב יותר בבקשה להעברת מקום דיון בהליך פלילי, בהשוואה להליך אזרחי "רגיל" שאין בו דחיפות מיוחדת (ראו והשוו, בש"פ 11637/04 מדינת ישראל נ' זוזיאשווילי , פ"ד נט(4) 224, 237 (2005); בש"פ 3064/07 מזרחי נ' מדינת ישראל , פיסקה 3 (23.4.2007)). במקרה דנא, מעבר לטיעון בנוגע לעומס התיקים בבית משפט השלום בעפולה לא הוצג על ידי המבקשת כל נימוק נוסף המלמד כי יש לברר את ההליך בבית משפט השלום בתל-אביב-יפו. היינו, לא נטען כי המבחנים ה"רגילים" של מאזן הנוחות ומירב הזיקות מצדיקים את העברת הדיון המבוקשת. זאת ועוד, בא-כוח המבקש טען בעצמו כי אין דחיפות ממשית בבירור ההליך, שהוא הליך אזרחי רגיל. על כן, בהתחשב בפסיקה שהובאה לעיל, וחרף אי התנגדות בא-כוח המשיבה, איני רואה מקום להיעתר לבקשה.

4.

אשר על כן, הבקשה נדחית. לא ייעשה צו להוצאות.

העתק מהחלטה זו יועבר לנשיא בתי משפט השלום במחוז צפון.