בש"א 7322/13 תומר פופלבסקי נ. פסיפיק רכב ותחבורה בע"מ

1.

לפניי בקשה להעברת מקום הדיון בתובענה שהגישה המשיבה נגד המבקשים בגין נזק שנגרם לרכבה בתאונת דרכים. התובענה הוגשה לבית משפט השלום בבאר-שבע והמבקשים סבורים כי ראוי להעבירה לבית משפט השלום בפתח תקווה או לבית משפט אחר במרכז הארץ. זאת, שכן התאונה אירעה ביישוב סביון והעדים הרלבנטיים להליך מתגוררים באזור המרכז.

2.

המשיבה מתנגדת להעברת מקום הדיון. לטענתה, המדובר בתביעה ביטוחית בסדר דין מהיר ועל כן אין נחיצות של ממש לנהל את הדיון בה במקום התאונה דווקא. לעניין זה מפנה המשיבה להחלטה בבש"א 2269/09 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' חליחל (24.5.2009) (להלן: עניין חליחל ). כן סבורה המשיבה כי מועד הדיון שייקבע בבית משפט השלום בבאר שבע יהיה קרוב יותר מאשר בבתי משפט אחרים.

3.

דין הבקשה להתקבל. גם לפי עמדת המשיבה, במסגרת התובענה צפויים להעיד עדים אשר מתגוררים במרכז הארץ, סמוך למקום התאונה. בכך נבדל עניין זה מהמקרה שנדון בעניין חליחל , שם נקבע כי ספק אם יהא צורך בהעדת עדים. המקרה שלפנינו הינו מסוג המקרים שבהם הוגשה תובענה בתחום סמכותו של בית משפט אשר בידיו סמכות מבחינה פורמאלית, אך אין זיקה מוחשית כלשהי בין העניין לבין תחום סמכותו של בית המשפט. במקרים אלה נוטה בית המשפט להעביר את מקום הדיון בתובענה למקום שאליו קיימות זיקות של ממש, ואשר הוא עדיף מבחינת מאזן הנוחות שבין הצדדים (ראו בש"א 4666/02 גוכלר נ' עיזבון אזאוילוס, פ"ד נו(6) 817, 820-819 (2002)). בכל הנוגע לאפשרות שמועד הדיון שייקבע בבית משפט השלום בבאר שבע יהא קרוב יותר מאשר זה שייקבע בבית משפט שלום אחר, הרי שזו אינה מבוססת על נתונים של ממש ואין לדעת אם אומנם כך הדבר. מכל מקום, כבר נקבע לא אחת כי הנימוק של עומס תיקים אינו בעל משקל מכריע לצורך הכרעה בבקשה להעברת מקום דיון, ביחס למבחנים של מירב הזיקות ומאזן הנוחות (ראו למשל בש"א 2350/13 תוסף קומפאונדס בע"מ נ' חברת החשמל לישראל בע"מ (22.4.2013)).

4.

אשר על כן, הריני מורה על העברת מקום הדיון בת"א 43334-07-13 (שלום באר שבע) לבית משפט השלום בפתח תקווה.