בש"א 3917/16 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ. ש. שלמה רכב בע"מ

לפניי בקשה להעברת מקום דיון ב-תא"מ 29008-07-15 מבית משפט השלום בחדרה לבית משפט השלום בתל אביב-יפו. עניינה של התובענה בפיצויים בגין נזקי רכוש שנגרמו, כנטען, על רקע תאונת דרכים שאירעה ביום 22.12.2014 בתל אביב.

המבקשת, היא הנתבעת בהליך העיקרי, טוענת כי בית משפט השלום בחדרה נעדר זיקה מהותית לתובענה, ומירב הזיקות בתיק מטות את הכף להעברת מקום הדיון לבית משפט השלום בתל אביב. זאת מאחר שהתאונה התרחשה בעיר תל אביב; העדה מטעם המבקשת מתגוררת בעיר תל אביב; משרדי המשיבה מצויים בפתח תקוה; ושם גם מקום מושבו של השמאי שבדק את הרכב מטעם המשיבה. המשיבה מצידה מתנגדת לבקשה. לטענתה, לבית משפט השלום בחדרה סמכות מקומית לדון בתובענה, הואיל ולשתי בעלות הדין משרדים במחוז חיפה, ואין הצדקה לשלול מהמשיבה כתובעת את היתרון המוענק לה בבחירת המקום שבו תתברר התובענה. בנוסף טוענת המשיבה כי השמאי מטעמה כלל לא זומן לעדות, אך הובהר כי יתייצב לכל בית משפט שבו יידרש, ועוד נטען כי העדה המרכזית בתיק, היא נהגת המשיבה, מתגוררת בכפר ורדים שבאזור הצפון.

לאחר עיון בבקשה ובתגובה לה, באתי לידי מסקנה כי דין הבקשה להידחות. נקודת המוצא היא הכלל שלפיו לתובע מוענק היתרון הדיוני בבחירת המקום בו תתברר התובענה שהוגשה על ידו (בש"א 886/09 עיריית ירושלים נ' חוה זולברג , פיסקה 5 (27.4.2009)). אין חולק אמנם , כפי שנפסק לא אחת , כי הסמכות לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, היא להעביר את מקום הדיון בעניין מסוים למחוז אחר, חרף קיומה של סמכות מקומית הנתונה לבית המשפט המקורי, ולא בשל היעדרה של זו ( בש"א 2126/13 הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ' וקנין

(24.3.2013); בש"א 4385/12 קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נ' אלאטרש (11.6.2012)).

עם זאת, בענייננו המבקשת לא עמדה בנטל להראות שמאזן הנוחות מטה את הכף לטובת העברת מקום הדיון לתל אביב. כל אחת מבעלות הדין נסמכת על שיקולי הנוחות של עדה אחת מטעמה, בעוד שיתר השיקולים – כגון משרדי הצדדים ומקום מושבו של השמאי – מצויים על כפות המאזניים באופן מעוין. במצב דברים זה דומה כי מאזן הנוחות אינו נוטה באופן מובהק לכיוונו של אף אחד מבין הצדדים – ומשכך אין לשלול מן המשיבה את זכותה להגיש את תביעתה היכן שתחפוץ בכפוף לכללי הסמכות המקומית.

סוף דבר, הבקשה נדחית.