בש"א 4455-24 בש"א 4455-24

1.לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט), להעברת מקום הדיון ב-י"ס 34178-03-24 מבית המשפט לענייני משפחה בירושלים לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב. מדובר בהליך ישוב סכסוך לפי תקנה 2 לתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ו-2016, אשר הוגש על ידי המבקש בקשר להסדרי ראיית בנו, אשר מתגורר אצל אימו – המשיבה - גרושתו של המבקש.

2.בבקשה נטען כי בשל מצבו הרפואי, והמוגבלויות הכרוכות בו, המבקש, אשר מתגורר בקיסריה, אינו מסוגל להגיע להתדיינות בפני בית המשפט בירושלים. על כן, ולאור הרגישות הגבוהה של ההליך נושא בקשה זו, נטען כי יש להעביר את הדיון בתיק לבית המשפט בתל אביב. לטענת המבקש, קיום הדיון בתל אביב מהווה פשרה הוגנת, שכן העיר תל אביב ממוקמת ב"חצי הדרך" בין קיסריה, מקום מגוריו של המבקש, לבין גוש עציון, מקום מגוריה של המשיבה.

להוכחת מצבו הרפואי, צירף המבקש לבקשתו חוות דעת שניתנה מאת רופא מומחה בפסיכיאטריה, מחודש נובמבר 2019, לפיה המבקש "עונה לקריטריונים של נכות נפשית לפי סעיף 34ג' ברמה של 50%", וכן תיעוד מתיקו הרפואי, מיום 29.2.2024, בו מצוין כי המבקש מטופל בקנאביס רפואי.

בהחלטתי מיום 2.6.2024 נתבקש המשיב להגיש אסמכתאות רפואיות עדכניות למצבו הבריאותי, וכן להבהיר מדוע מצבו הרפואי אינו מאפשר לו להגיע לירושלים, אך כן מאפשר לו להגיע לתל אביב. ביום 3.6.2024 הגיש המבקש שני מסמכים נוספים, האחד הוא רישיון להחזקה ושימוש בקנאביס לצרכים רפואיים, והשני הוא המלצת רופאו על המשך אישור תו חניה לנכה עבור המבקש.

3.המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה ההליכים בין הצדדים מתנהלים מזה שנים בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים, ולאורך השנים המבקש הגיע לירושלים לצורכי ההליך, ואף הגיע מיוזמתו לבית הספר בו לומד בנם של הצדדים, בניגוד להסדר הראיה. על כן, לטענתה, אין למבקש קושי של ממש להגיע לירושלים לצורך הדיון בתיק נושא הבקשה דנן.

בנוסף, המשיבה טוענת כי נישואיה עם המבקש התקיימו בירושלים, וכך גם הליכי הגירושין. משכך, מן הראוי שהתיק יתנהל בירושלים, בהתאם למבחן מירב הזיקות. יתר על כן, המשיבה טוענת כי המבקש מטריד אותה "באין ספור בקשות לרשמי הוצאה לפועל ואין ספור בקשות לבית משפט לענייני משפחה", ביניהן ההליך נושא הבקשה דנן. על כן, לטענתה, אין לקבל בקשה זו, אשר כל מטרתה להטרידה.

לבסוף, טוענת המבקשת כי היא אם לילד נוסף, כי הינה מתגוררת עם משפחתה על יד ירושלים ועובדת בירושלים, ולכן העברת מקום הדיון לתל אביב תגרום לה חוסר נוחות רב. על כן, גם בבחינת מאזן הנוחות, מן הראוי להותיר את ההליך בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים.

4.לאחר עיון, לא ראיתי להיעתר לבקשה.

כידוע, המבחן להעברת הדיון מכוח סעיף 78 לחוק בתי המשפט הוא מבחן מאזן הנוחות של הצדדים להליך (ר' בש"א 1844/07 ישראל עונה נ' מורדוך (18.03.2007)). כדי להצדיק העברת הדיון מבית משפט אחד למשנהו, על מבקש ההעברה מוטל הנטל להראות כי מאזן הנוחות נוטה במובהק לטובת העברת מקום הדיון. בענייננו המבקש לא עמד בנטל זה.

המבקש לא הציג אסמכתא שיש בה כדי לבסס טענה לקושי ממשי של המבקש להגיע לבית המשפט בירושלים. אכן, עולה מהבקשה כי המבקש סובל מפוסט-טראומה מזה שנים, וכי הוא מטופל באמצעות קנאביס רפואי. אולם, על פניו, אין בכך כדי לבסס באופן מספק את הטענה כי אין באפשרותו של המבקש לקיים התדיינות בירושלים, באופן אשר נובע ממנו כי הותרת הדיון בירושלים תפגע בזכותו לגישה לערכאות (ר', למשל: בש"א 327/06 שירקובסקי נ' הכהן (23.3.2006); בש"א 3795/15 אלהוזייל נ' אבניאל (8.6.2015). כן, השוו: בש"א 971/06 דדון נ' בן ארי (13.9.2006); בש"א 5979/08 אבו צוויי נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (16.11.2008).

כמו כן לא ניתן הסבר מספק מדוע נסיעה מקיסריה לתל-אביב אינה מעוררת קושי דומה לזה הנטען לגבי נסיעה לירושלים (מעבר לציון העובדה שהמרחק גדול יותר), ולא ניתן הסבר כיצד מתיישבת הבקשה עם ניהול הליכים בירושלים בעבר ועם הגשת ההליך הנוכחי בירושלים.

לכל אלו מצטרפים טיעוניה של המשיבה בדבר חוסר הנוחות, מבחינתה, בהעברת הדיון מירושלים לתל-אביב.

אשר על כן, הבקשה דנן נדחית בזאת.