בש"א 4833/22 אברהים שוקיר נ. מחמוד אבו פני

1.

לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, להעברת הדיון בתאד"מ 28875-01-22 מבית משפט השלום בבית שאן לבית משפט השלום בחיפה.

2.

כעולה מן הבקשה, המבקש 1 הגיש לבית משפט השלום בבית שאן בקשה למחיקת התביעה על הסף מחמת היעדר סמכות מקומית, לה הסכימה המבקשת 2. בקשתו נדחתה בהחלטתו של בית משפט השלום מיום 28.6.2022, תוך חיוב המבקש בהוצאות המשיב.

3.

בבקשה שלפניי שב המבקש על טענותיו להיעדר סמכות מקומית של בית משפט השלום בבית שאן, ומוסיף ומלין על החלטתו של בית המשפט לחייבו בהוצאות. כן טוען המבקש כי התובענה נעדרת זיקה לבית משפט השלום בבית שאן, למעט מקום משרדי המבקשת 2, אשר לה סניפים בכל רחבי הארץ. המבקש טוען כי הוא מתגורר בכפר ראמה, כי העדים מטעמו מתגוררים באזור חיפה וכי אירוע התאונה מושא התובענה אירע בחריש. עוד הוא מוסיף כי המשיב מתגורר בבאקה אל גרביה וכי למבקשת משרדים אף בחיפה. לאור האמור, טוען המבקש כי מאזן הנוחות נוטה להעברת מקום הדיון וכי לאור מקום מושבם של הצדדים והעדים הרלוונטיים, אף לא תיגרם למי מהם פגיעה בעקבות העברת הדיון לבית המשפט בחיפה.

4.

דין הבקשה להידחות.

5.

כידוע, המבחן להעברת דיון מכוח סעיף 78 לחוק בתי המשפט הוא מבחן מאזן הנוחות של הצדדים להליך. כדי להצדיק העברת הדיון מבית משפט אחד למשנהו, על מבקש ההעברה מוטל הנטל להראות כי מאזן הנוחות נוטה במובהק לטובת העברת מקום הדיון.

בענייננו, לא שוכנעתי כי מאזן הנוחות אמנם נוטה להעברת הדיון. פער המרחק בין מקום מגורי הצדדים והעדים הרלוונטיים, כפי שפורטו בבקשה, לבין בית משפט השלום בבית שאן אינו כזה המצדיק את העברת מקום הדיון (בש"א 740/16 פלונית נ' פלוני (30.3.2016); בש"א 6148/18 סעדיה נ' ק.ש חתמים בינלאומיים סוכנות לביטוח כללי (2010) בע"מ (26.8.2018)).

אשר לטענות המבקש להיעדר סמכות מקומית – אלו נדונו והוכרעו על-ידי בית משפט השלום בבית שאן. בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטה זו, ולפיכך אין מקומן של טענות אלו להתברר במסגרת הבקשה שלפניי. הוא הדין גם באשר לטענות המבקש בדבר חיובו בהוצאות.