בש"א 4846/12 בכר יוסף נ. עיריית נס ציונה

1.

לפניי בקשה לאיחוד הדיון בשש בקשות לאישור תובענות ייצוגיות שהוגשו נגד רשויות מקומיות שונות (להלן – בקשות האישור ). חמש מבקשות האישור הוגשו לבית המשפט לענינים מינהליים במחוז מרכז, והשישית הוגשה לבית המשפט לענינים מינהליים בחיפה. בבקשה דנא נטען, כי כל בקשות האישור עוסקות בסוגיה משפטית משותפת: האם רשאיות הרשויות המקומיות לגבות ריבית פיגורים בחישוב של ריבית דריבית.

2.

הבקשה שלפניי הוגשה לפי תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן – תקנות סדר הדין ). עם זאת, יש לזכור כי סעיף 7(א) לחוק תובענות יצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן – חוק תובענות יצוגיות ) קובע מסלול דיוני מיוחד לעניין איחוד הדיון בבקשות לאישור תובענות יצוגיות (ראו, בש"א 1533/12 אלקיים נ' GlaxoSmithKline (Israel) Ltd , פיסקה 2 (טרם פורסם, 11.4.2012); בש"א 2740/12 סונול ישראל בע"מ נ' ניצנים עיצוב גנים בע"מ , פיסקה 5 (טרם פורסם, 4.6.2012)). לפי לשונו של סעיף 7(א) לחוק תובענות יצוגיות, מוקנית הסמכות להורות על איחוד הדיון לבית המשפט אליו הוגשה בקשת האישור המאוחרת בזמן. הסעיף אינו דן במקרה בו בית המשפט המתבקש לאחד את הדיון אינו זה לו הוגשה הבקשה המאוחרת בזמן. הבקשה דנא הוגשה לפי תקנה 7 לתקנות סדר הדין, ככל הנראה משום שבקשת האישור, שהגיש המבקש לבית המשפט לענינים מינהליים מרכז, הוגשה לפני חלק מבקשות האישור האחרות נשוא הבקשה. בית המשפט לענינים מינהליים במחוז מרכז הדן בבקשת האישור שהגיש המבקש (כבוד השופטת מ' נד"ב ), אף ציין בהחלטה מיום 27.3.2012, כי על המבקש לפנות לנשיא בית המשפט העליון בבקשה לפי תקנה 7 לתקנות סדר הדין, לצורך איחוד הדיון בבקשות האישור. זאת, מן הטעם שסעיף 7(א) לחוק תובענות יצוגיות "מאפשר העברה אך לא מאפשר נטילה של תיקים מבית משפט אחר". יוער, כי כאשר ניתנה החלטת בית המשפט לענינים מינהליים טען המבקש, כי יש לאחד את הדיון ב-18 בקשות אישור. אולם, בבקשה דנא נטען כי רק שש בקשות רלוונטיות בשלב זה לצורך איחוד הדיון.

3.

איני רואה צורך לדון בשאלה האם בנסיבות המקרה צריכה סוגיית איחוד הדיון להיות מוכרעת לפי תקנה 7 לתקנות סדר הדין או שמא לפי סעיף 7(א) לחוק תובענות יצוגיות. זאת, נוכח העובדה שההליך בבית המשפט לענינים מינהליים בחיפה הוגש אך לאחרונה, לפני כחודש, ולאחר שהוגשו חמש בקשות האישור המתבררות לפני בית המשפט לענינים מינהליים במחוז מרכז. אותן חמש בקשות הוגשו בחודשים יולי ואוגוסט של שנת 2011. נוכח פער הזמנים הלא מבוטל בין המועד בו הוגשו בקשות האישור לבית המשפט לענינים מינהליים במחוז מרכז, לבין המועד בו הוגשה הבקשה לבית המשפט לענינים מינהליים בחיפה, נראה לי כי משיקולי יעילות אין מקום לאחד את הדיון בהליכים. על מנת למנוע הכרעות סותרות, הרי מן הראוי שבית המשפט לענינים מינהליים בחיפה ישקול אם לעכב את הדיון בבקשת האישור המתבררת לפניו עד להכרעה בבקשות האישור שהוגשו בבית המשפט לענינים מינהליים במחוז מרכז (אשר לסמכותו של בית המשפט "להקפיא" את הדיון בבקשת אישור עד להכרעה בבקשות אישור דומות ראו, רע"א 3765/01 הפניקס

הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' קפלן , פיסקאות 4-3 (לא פורסם, 28.1.2002); רע"א 5385/10 מגן נ' אופק א. אחזקות (2005) בע"מ , פיסקה 5 (טרם פורסם, 21.9.2010)). לחלופין, רשאי בית המשפט לענינים מינהליים בחיפה, לשקול אם לעשות שימוש בסמכותו לפי סעיף 7(א) לחוק תובענות יצוגיות לצורך העברת הדיון בבקשה לבית המשפט לענינים מינהליים במחוז מרכז. שני הפתרונות הדיוניים נראים סבירים על פני הדברים. מכל מקום, הבחירה ביניהם נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט לענינים מינהליים בחיפה. בלא קשר לכך, רשאי כמובן בית המשפט לענינים מינהליים במחוז מרכז להחליט אם לאחד את הדיון בהליכים המתבררים לפניו, מכוח סמכותו לפי תקנה 520 לתקנות סדר הדין. אבהיר, כי אין לראות בהחלטתי משום הבעת עמדה כלשהי לגבי מידת הדמיון בין בקשות האישור השונות ובנוגע למידת הצידוק לאיחוד או עיכוב הדיון. סוגיות אלו נתונות לשיקול דעתם של בתי המשפט לענינים מינהליים בחיפה ובמחוז מרכז.

4.

הבקשה נמחקת, איפוא. המזכירות תעביר העתק מהחלטה זו לבית המשפט לענינים מינהליים בחיפה, שלפניו מתבררת בקשת האישור בת"צ 56487-05-12, ולבית המשפט לענינים מינהליים במחוז מרכז (כבוד השופטת מ' נד"ב ) שלפניו מתבררות בקשות האישור האחרות.