פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"ם
6141/12
לפני:
כבוד הנשיא א' גרוניס
המבקשת:
פסיפיק מערכות מחשב
נ ג ד
המשיבים:
1. עיריית הרצליה
2. יצחק ושרית שמוחה
3. עיריית נתניה
4. אשר ברנדט
5. עיריית חולון
6. אילן עמו
7. מועצה מקומית דרום השרון
8. גדי אלקריף
9. עיריית בת ים
10. אלעזר עמר
11. עיריית חדרה
12. איתן אזולאי
13. עיריית רמת השרון
14. פלקסיקו בע"מ
15. עיריית אור יהודה – הוסרה מרשימת המשיבים
16. אלי כוכבי
17. עיריית תל אביב
18. אלכס ברזובסקי
19. עיריית ראשון לציון
20. נטלי וחן ביטרן
21. מועצה מקומית קדימה צורן
22. וידה אלאלוף
23. מועצה מקומית תל מונד
24. מוסך פתח תקוה
25. עיריית פתח תקוה
26. אמיר עבדו - משלת הכפר החדשה בע"מ
27. עיריית רמת גן
בקשה לאיחוד דיון
בשם המבקשת:
עו"ד דוד גואטה
בשם המשיבה 1:
עו"ד אן ברלוביץ
בשם המשיבים 2:
עו"ד ענבל פרברי
בשם המשיבה 3:
עו"ד רומית סמסון
בשם המשיבה 5:
עו"ד גיורא בן-טל
בשם המשיבה 9:
עו"ד אורטל טורג'מן
בשם המשיבה 11:
עו"ד דותן בלטמן
בשם המשיבה 13:
עו"ד עינב סילורה
בשם המשיבה 17:
עו"ד גלית פלס גרטל
בשם המשיבה 23:
עו"ד אלון אשר
בשם המשיבה 25:
עו"ד אשר אילוביץ'
בשם המשיבה 27:
עו"ד שמואל אורן
החלטה
1.
לפניי בקשה לפי תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי ), לאיחוד הדיון ב-13 בקשות לאישור תובענות ייצוגיות שהוגשו לבתי המשפט המחוזיים בתל-אביב, בחיפה ובמחוז המרכז. עניינן של הבקשות שאיחוד הדיון בהן מבוקש הוא באופן חישוב הארנונה על ידי רשויות מקומיות שונות. על-פי הנטען בבקשות השונות, הרשויות המקומיות, שכנגדן הוגשו הבקשות לאישור התובענות הייצוגיות, "מעגלות" כלפי מעלה, כאשר מדובר בחלק מיחידה שלמה, בעת חישוב השטח שבגינו נגבית הארנונה (כך למשל, אם עסקינן בשטח של 64.7 מ"ר תיגבה ארנונה כאילו מדובר בשטח של 65 מ"ר). בבקשה לאיחוד דיון שלפניי מצוין, כי חלק מן הרשויות המקומיות שנגדן הוגשו הבקשות לאישור תובענות ייצוגיות "מעגלות" כלפי מעלה את השטח רק כאשר מדובר בחלק ממ"ר העולה על 0.5 מ"ר, וחלקן מתייחסות לכל חלק ממ"ר כאילו מדובר במ"ר שלם.
2.
לטענת המבקשת, יש לאחד את הדיון בבקשות השונות שכן השאלה העקרונית המתעוררת בהן ביחס לשתי שיטות ה"עיגול" היא זהה – האם לרשויות המקומיות יש סמכות להוסיף לנישומים שטח לחיוב שכלל אינו קיים במציאות. המבקשת מוסיפה כי ניהול מספר הליכים בנוגע לאותה שאלה יביא לבזבוז זמן שיפוטי יקר ועלול להביא להכרעות שיפוטיות סותרות. המבקשת מציינת עוד, כי במסגרת הבקשות לאישור התובענות הייצוגיות הוגשו על ידי בא-כוחה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב מספר בקשות לאיחוד דיון מכוח סעיף 7(א) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: חוק תובענות ייצוגיות ). אולם, בבקשות אלה ניתנו, כך נטען, החלטות שאינן מתיישבות זו עם זו. כך למשל, הגיע כבוד סגן הנשיאה ע' מודריק למסקנה כי כיוון שכל אחת מהתובענות מתייחסת לרשות מקומית אחרת אין מקום לאחד את הדיון בהן. לעומת זאת, כבוד השופטת צ' צפת קבעה כי השוני בין תובענה המתייחסת לשיטת העיגול של מעל 0.5 מ"ר לבין תובענה המתייחסת לעיגול כל חלק מהשלם הינו מינורי. לפיכך, נדחתה על ידה בקשה לפי סעיף 7(א) לחוק התובענות הייצוגיות, שהתבססה על ההבחנה בין שתי שיטות העיגול. כבוד השופטת מ' סוקולוב דנה אף היא בבקשה לפי סעיף 7(א) והגיעה גם כן למסקנה כי אין שוני מהותי בין תובענות המתייחסות לשיטות העיגול השונות, ולפיכך נעתרה לבקשה לאחד הליך שנדון לפניה בעניינה של רשות מקומית אחת עם הליך קודם בעניינה של רשות מקומית אחרת שנדון בבית המשפט המחוזי במחוז המרכז.
3.
המשיבים 4, 6, 8 ו-10, שהגישו אף הם בקשות לאישור תובענות ייצוגיות בגין עיגול שטחים לצורך חישוב הארנונה, הודיעו על הסכמתם לאיחוד הדיון המבוקש. המשיבים 2, שגם על ידם הוגשה בקשה לאישור תובענה ייצוגית באותו עניין הודיעו כי הם מותירים את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט. המשיבות 5 ו-27, שהן רשויות מקומיות, שנגדן הוגשו בקשות לאישור תובענות ייצוגיות בסוגית עיגול השטחים, הודיעו אף הן כי הן מותירות את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט. המשיבה 25 הודיעה כי היא מסכימה לאיחוד הדיון בבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה נגדה עם יתר בקשות האישור נשוא ההליך דנא, למעט אלה שבהן הודיעו הרשויות המקומיות על חדילה מלאה או חדילה חלקית. לעומת זאת, המשיבות 1, 9, 11, 13, 17 ו-23 הודיעו על התנגדותן לאיחוד הדיון המבוקש. אינני רואה להידרש לפירוט נימוקי ההתנגדות של אחת מהמשיבות הנזכרות. ככלל ניתן לומר כי טענתן העיקרית של משיבות אלה היא כי הדרך הדיונית המתאימה לאיחוד הדיון בבקשות לאישור תובענות ייצוגיות היא בהתאם לסעיף 7(א) לחוק תובענות ייצוגיות ולא בהתאם לתקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי. כמו כן, נטען כי יש הבדלים בין צווי הארנונה ושיטות הגבייה של הרשויות המקומיות השונות.
4.
דין הבקשה לאיחוד דיון להידחות. בפסיקתנו כבר נקבע כי דרך המלך לאיחוד הליכים המתבררים לפי חוק תובענות ייצוגיות היא בהליך לפי סעיף 7(א) לחוק (ראו: בש"א 1533/12 אלקיים נ' GlaxoSmithKline (Israel) Ltd (לא פורסם, 11.4.2012); בש"א 2740/12 סונול ישראל בע"מ נ' ניצנים עיצוב גנים בע"מ (לא פורסם, 4.6.2012); בש"א 4846/12 בכר נ' עיריית נס ציונה (לא פורסם, 25.6.2012)). איני רואה צורך להכריע בשאלת היחס שבין הוראת סעיף 7(א) לחוק תובענות ייצוגיות לבין תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, שכן איני סבור כי איחוד הדיון לפי תקנה 7 מוצדק לגופו של עניין במקרה דנא. הבקשות השונות נשוא הבקשה שלפניי מעוררות אמנם שאלות משפטיות דומות; אולם נוכח ריבוי ההליכים סבורני כי במקרה דנא איחוד הדיון בבקשות השונות עלול להביא דווקא לסרבול ההליכים ולהארכתם, וזאת בניגוד לתכלית העומדת ביסוד תקנה 7. כמו כן יש להתחשב בכך שאחת הבקשות (זו שהוגשה לבית המשפט המחוזי בחיפה) עומדת לפני הכרעה שיפוטית, לאחר שהתקיים בה דיון לגופו של עניין. בנסיבות אלה דומה, כי מוטב יהיה שיתר ההליכים יעוכבו עד שתתקבל ההחלטה בבית המשפט המחוזי בחיפה, שניתן להניח כי תתקבל בהקדם (ראו: בש"א 4846/12 הנ"ל; רע"א 3765/01 הפניקס
הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' קפלן (לא פורסם, 28.1.2002); רע"א 5385/10 מגן נ' אופק א. אחזקות (2005) בע"מ (טרם פורסם, 21.9.2010)) . אין כל סיבה שבתי משפט שונים יעסקו באותה עת בשאלות דומות או קרובות. הזמן השיפוטי הוא משאב יקר. במקרה דנא ראוי להמתין להכרעה שאמורה ליפול בבית המשפט המחוזי בחיפה. התיק המתנהל שם נמצא בשלב מתקדם ביותר, בוודאי ביחס להליכים האחרים. לאחר שתתקבל החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה, ומאחר שהנני מניח כי כל ההליכים האחרים יעוכבו, תוכל המבקשת לשוב ולפנות לבית משפט זה בבקשה לאיחוד דיון, ככל שתהיה מעוניינת בכך. עם זאת, אציין כבר בשלב זה, כי ייתכן שלא יהיה מנוס מלהמתין עם ההליכים האחרים עד להכרעה שתיפול בבית משפט זה.
5.
אשר על כן הבקשה נמחקת. אין צו להוצאות.
ניתנה היום, י"א בכסלו התשע"ג (25.11.2012).
ה נ ש י א