בש"א 5072/17 פלוני נ. פלוני

1.לפניי בקשה להעברת מקום דיון בי"ס 51936-05-17 מבית משפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו לבית משפט לענייני משפחה באילת. המדובר בבקשה שהגיש המשיב ליישוב סכסוך משפחה בהסכמה בבית משפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו שבעקבותיה הוזמנו הצדדים לפגישת מהו"ת ביום 31.7.2017 שתתקיים בסמוך לבית משפט זה. לצדדים ילדה משותפת, ובעבר גרו יחדיו בחולון.

2.לפי הנטען בבקשה, בעקבות הסכסוך בין הצדדים, עברה המבקשת להתגורר בבית הוריה באילת יחד עם שני ילדיה. המבקשת טוענת כי מצבה הבריאותי, הפיזי והנפשי, וכן מצבה הכלכלי יקשה עליה להגיע לתל אביב לשם הדיון בהליך. המשיב מתנגד להעברת הדיון בטענה שהסמכות המקומית לדון בתובענה נתונה לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, שם התגוררו יחדיו.

3 . לאחר שקילת מכלול השיקולים הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

אמנם, הסמכות לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט

[נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: החוק ) , היא להעביר את מקום הדיון בעניין מסוים למחוז אחר , חרף קיומה של סמכות מקומית הנתונה לבית המשפט המקורי, ולא בשל היעדרה

של זו ( בש"א 2126/13

הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ' וקנין

(24.3.2013); בש"א 4385/12

קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נ' אלאטרש

(11.6.2012)); אך כלל הוא כי בבקשות להעברת מקום דיון שומה על המבקשת להוכיח כי מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובתה או כי מירב הזיקות הן למחוז המבוקש (ראו למשל: בש"א 2389/17

ממן נ' אסד (23.03.2017); בש"א 4046/17 פלונית נ' פלוני (22.5.2017) ). במקרה דנן, לא שוכנעתי כי מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובת המבקשת, או כי מירב הזיקות הן למחוז דרום. על כן, ומבלי להקל ראש בקשיי המבקשת, לא מצאתי כי בנסיבות העניין קיימת הצדקה להורות על העברת מקום הדיון.

4.אשר על כן, הבקשה נדחית.