בש"א 4046/17 פלוני נ. פלוני

1.לפניי בקשה להעברת מקום דיון ב-י"ס 14670-05-17 מבית משפט לענייני משפחה בקריות לבית משפט לענייני משפחה בפתח תקוה. המדובר בבקשה שהגיש המשיב ליישוב סכסוך משפחה בהסכמה בבית משפט לענייני משפחה בקריות שבעקבותיה הוזמנו הצדדים לפגישת מהו"ת ביום 23.5.2017 בבית משפט זה. יוער כי לצדדים ילד משותף, אך הם מעולם לא נישאו או התגוררו יחד, ומהבקשה עולה שכיום השניים מצויים בסכסוך קשה.

2.המבקשת טוענת כי יש להעביר את מקום הדיון לבית משפט לענייני משפחה בפתח תקוה, הקרוב למקום מגוריה ומגורי בנה ביישוב צור יצחק, וזאת משום שהיא עובדת 6 ימים בשבוע במשך 8 שעות כל יום ומטפלת ללא עזרה בבנה הקטן. לדבריה, ניהול ההליך בבית המשפט בקריות יקשה עליה מאד היות שהיא מפרנסת יחידה ומוטל עליה עומס רב בשל כך. עוד טוענת המבקשת כי המשיב מתנכל לה ומבקש להרוס את חייה, ואף ציין בפניה כי אחת משיטותיו היא להגיש תביעות רבות ככל האפשר כנגד המבקשת על מנת שזו תשבש את שגרת חייה.

מנגד מציין המשיב כי דינה של הבקשה להידחות. לשיטתו, הבקשה הוגשה לבית משפט זה אך ביום 17.5.2017, ובסמיכות לפגישת המהו"ת הראשונה שתתקיים כאמור ביום 23.5.2017; וזאת על אף שהמבקשת קיבלה לידה את ההזמנה לפגישת המהו"ת כבר ביום 11.5.2017. עוד נטען כי הבקשה לא הומצאה למשיב או לבא כוחו על ידי המבקשת, ועד היום לא נחשף אליה (כל שקיבל, לטענתו, הוא מידע חלקי ממזכירות בית המשפט). לגופו של עניין מציין המשיב כי מכיוון שהשניים לא התגוררו יחד בשום שלב, על פי תקנה 258ג(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, הסמכות המקומית נתונה לבית משפט לענייני משפחה בקריות – מקום מגוריו של התובע. לעניין מאזן הנוחות טוען המשיב כי מרכז חייו ומקום עבודתו הם בקריות, ועל כן העברת מקום הדיון תקשה עליו. לבסוף מציין המשיב כי מכיוון שלא נחשף לגוף הבקשה להעברת מקום דיון עד לכתיבת תגובתו, הוא שומר לעצמו את הזכות להוסיף נימוקים לתגובתו משהבקשה תומצא לידיו.

3.לאחר שקילת מכלול השיקולים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להעברת מקום הדיון להידחות, בנסיבות. אמנם, כפי שנפסק לא אחת , הסמכות לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, היא להעביר את מקום הדיון בעניין מסוים למחוז אחר, חרף קיומה של סמכות מקומית הנתונה לבית המשפט המקורי, ולא בשל היעדרה

של זו ( בש"א 2126/13 הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ' וקנין (24.3.2013), בפסקה 3; בש"א 4385/12 קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נ' אלאטרש (11.6.2012), בפסקה 3);

אך כלל הוא כי בבקשות להעברת מקום דיון לפי סעיף 78 לחוק ביתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 שומה על המבקש להוכיח כי מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובתו או כי מירב הזיקות הן למחוז המבוקש (ראו למשל: בש"א 2389/17 ממן נ' אסד (23.03.2017), בפסקה 3) .

במקרה דנן, לא הצליחה המבקשת להראות כי מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובתה, או כי מירב הזיקות הן למחוז מרכז. על כן, ומבלי להקל ראש בקשיי המבקשת, לא מצאתי כי בנסיבות העניין קיימת הצדקה להורות על העברת מקום הדיון; וזאת אף מבלי להידרש לטענות שהעלה המשיב בדבר שיהוי ואי המצאת הבקשה כנדרש.

סוף דבר, הבקשה נדחית.