בש"א 5104/19 צבי יעקב נ. מדינת ישראל

לפנַי ערעור על החלטת הרשם ר' גולדשטיין מיום 14.7.2019 בבש"א 3731/19 במסגרתה נדחתה בקשת המערער להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור.

1.

המערער ביקש להשיג על פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט י' אטדגי ) בע"ר 41292-12-18 מיום 17.1.2019, במסגרתו נידון ערעור שהגיש על החלטת רשם בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בת"א 38235-05-18 (השופט ע' מאור ) אשר דחה את בקשת המערער לפטור מאגרה בתביעה שהגיש נגד המשיבים. לצד דחיית הערעור, נקבע כי יינתן למערער פטור מאגרה בתביעה כנגד משיב 2 עד לסכום של 100,000 ₪, כאשר הוא רשאי לתקן את תביעתו בהתאם תוך 30 ימים. על פסק הדין האמור הגיש המערער ערעור לבית משפט זה. ביום 17.4.2019 ניתן פסק דינו של הרשם ר' גולדשטיין המורה על מחיקת הערעור מהמרשם, משנמצא שלא עומדת למערער זכות ערעור, נוכח העובדה שמדובר בהליך ערעורי על הכרעת שופט בית משפט מחוזי על "החלטה אחרת" של רשם בית משפט מחוזי.

2.

משנמחק ערעורו, הגיש המערער ביום 2.6.2019 בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. הבקשה נדחתה בהחלטת הרשם מיום 14.7.2019 במסגרתה צוין כי הבקשה אינה כוללת הסבר מפורט לגבי האופן שבו אירעה הטעות שבדין, אינה נתמכת בתצהיר וגם לא הובהר מדוע בקשת ההארכה לא הוגשה מיד בסמוך לאחר מתן ההחלטה על מחיקת הערעור. כמו כן, צוין כי סיכוייו הלכאוריים של ההליך אינם גבוהים.

3.

מכאן הערעור שלפנַי. המערער ציין כי ערעורו מכוון גם נגד פסק דינו של הרשם מיום 17.4.2019 אשר מחק את הערעור שהגיש, ועמד על הטענה כי בדין הוגש הערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי כערעור בזכות. עוד העלה המערער טענות לגופו של פסק הדין שניתן בבית המשפט המחוזי. בנוסף ציין המערער כי דחיית בקשתו למתן ארכה להגשת בקשת רשות ערעור שוללת ממנו את הזכות שיתברר ערעורו.

4.

דין הערעור להידחות. החלטת הרשם מיום 14.7.2019 אינה מגלה כל עילה להתערב בה. לרשם שיקול דעת רחב בעניינים מסוג זה, ואין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בו בנקל (ראו למשל לאחרונה: בש"א 6263/19 פלוני נ' כלל חברה לביטוח 26.9.2019)). המערער לא הצביע על נימוק אחד המצדיק חריגה מן המועדים הקבועים בדין. זאת ועוד, צדק הרשם בקבעו כי סיכוייו הלכאוריים של ההליך אינם גבוהים. ככל שסיכויי ההליך לגופו אינם מן המשופרים אפוא, כך נחלשת ההצדקה למתן ארכה להגשתו (בש"א 7847/18 פלוני נ' פלונית (6.11.2018)).

5.

לא למותר לציין כי אין מקום להידרש לטענות המערער בקשר לסיווג ההליך כערעור בזכות, כפי שהכריע הרשם בפסק דינו מיום 17.4.2019, כאשר המועד להגשת ערעור על פסק דין זה, חלף עבר זה מכבר. עם זאת, אעיר שלוש הערות מעבר לנדרש.

ראשית, טענתו של המערער כאילו הורה הרשם שעליו להגיש בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור ודחיית בקשה זו שאכן הוגשה מהווה "אבסורד שהתעצם" (סעיף 16 לערעורו), אינה מדויקת בלשון המעטה. כל שאמר הרשם בפסק דינו מיום 17.4.2019 היה כי דין הערעור בזכות שהגיש המערער להימחק מהמרשם, כאשר הובהר שלא הונחה בפני הרשם כל בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור. הרשם לא הורה בשום מקום למערער להגיש בקשה מעין זו.

שנית, צדק הרשם שפסק דינו של השופט אטדגי ניתן בערעור על "החלטה אחרת" של הרשם השופט מאור . על כן, אין מקום לספק כי היה על המערער להגיש בתחילה בקשת למתן רשות ערעור על פסק הדין האמור ואין לו למערער להלין בעניין זה אלא על עצמו.

שלישית, המערער חזר מספר פעמים בערעורו על כך שהשופט אטדגי "סגר בפני המערער את ההליך" (סעיף 10 לערעור) לגבי תביעה מעבר לסך של 200,000 ש"ח. ברם, השופט אטדגי הגביל את הפטור מתשלום אגרה לכל תביעה שתוגש עד לסך של 100,000 ש"ח ולא 200,000 ש"ח. מצופה מבעל דין המגיש ערעור לבית משפט זה שידייק ולו בסכומים שהוא נוקב בהם בערעורו.

הערעור נדחה.