בש"א 6099/05 אחמד עבדאללה אחמד אלספאפי נ. Arad Bank Plc

בקשה להעברת הדיון בת"א 5292/03 מבית המשפט המחוזי בנצרת לבית משפט השלום בירושלים.

1.המשיב, בנק ירדני, הגיש לבית משפט השלום בנצרת תביעה בגין חוב כספי נטען של המבקשים (ת"א 5292/03). המבקשים טענו, כי בית המשפט הפלסטיני, ולא בית המשפט הישראלי, הינו הפורום הנאות לדון בתביעה. בית משפט השלום בנצרת החליט למחוק את תביעת המשיב על הסף (פסק דין מיום 28.9.2004; השופטת ד' מויאל (להלן – פסק הדין)). נקבע, שבית המשפט הישראלי הינו פורום לא נאות לדיון בתביעה. על פסק הדין הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי בנצרת (ע"א 1342/04). במהלך הדיון בערעור עלתה האפשרות לפיה פסק הדין יבוטל "והדיון יועבר לבית משפט השלום בירושלים על מנת שיקבל הראיות הנוספות, כמבוקש על ידי שני בעלי הדין, ויתן ההחלטה מחדש" (החלטת בית המשפט המחוזי מיום 28.3.2005). עם זאת, באשר לאפשרות זו ציין בית המשפט המחוזי כי "סדרי הדין אינם מאפשרים מתן החלטה מעין זו באשר מדובר בהחלטה שניתנה על ידי בית משפט השלום בנצרת" ( שם ). על כן הציע בית המשפט "שהתיק יוחזר לדיון ולמתן החלטה חדשה לבית משפט השלום בנצרת...[ו]אם לא תושג הסכמה של שני בעלי הדין להצעה דלעיל יינתן פסק דין מנומק על ידי המותב" ( שם ). בעקבות החלטה זו, ביקשו המבקשים את הסכמת בית המשפט המחוזי בנצרת להעברת הדיון לבית משפט השלום במחוז ירושלים תוך השארת פסק הדין על כנו. המשיב נתן את הסכמתו להחזרת התיק לבית משפט השלום בנצרת, אך תוך ביטול פסק הדין. בית המשפט המחוזי קבע (ביום 21.4.2005) כי מבחינתו "אין...התנגדות כי ההליך יועבר לדיון בבית המשפט המתאים במחוז ירושלים". בהחלטה האחרונה בעניין, קבע בית המשפט (ביום 2.6.2005) כי "לאור השתלשלות העניינים עד כה, בהיעדר הסכמה...אנו מורים על הגשת סיכומים בכתב". כעת, התיק מצוי בשלב הגשת הסיכומים.

2.הבקשה לפניי היא להעברת הדיון לבית משפט השלום בירושלים, מכוח סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן – חוק בתי המשפט). המבקשים טוענים כי יש להעביר את הדיון לבית משפט השלום בירושלים. לטענתם, הבקשה מוצדקת נוכח ההסכמה אליה הגיעו עם המשיב על העברת הדיון כאמור תוך הותרת פסק הדין על כנו. עוד טוענים הם, כי "מאזן הנוחות" ושיקולי יעילות הדיון מצדיקים את העברת הדיון לבית משפט השלום בירושלים. העדים הרלוואנטיים לסכסוך נמצאים באיזור ירושלים. אין כל זיקה בין הסכסוך המשפטי לאיזור נצרת. המבקשים הם אנשים פרטיים ואילו המשיב הוא תאגיד בינלאומי. עוד נטען, כי קיימים בבית משפט השלום בירושלים תיקים אחרים בהם נטענה טענת פורום לא נאות כלפי המשיב. על כן, העברת הדיון לירושלים תוביל לאחידות הפסיקה בעניין.

3.המשיב מתנגד לעמדת המבקשים. לטענתו, הוא הסכים בזמנו, עקרונית, להעברת הדיון לבית משפט השלום בירושלים תוך ביטול פסק הדין. עם זאת, הוא אינו מסכים להעברת מקום הדיון תוך הותרת פסק הדין על כנו. במצב העניינים הנוכחי המשיב מעוניין בסיום ההליכים בבית המשפט המחוזי בנצרת ובהכרעה לגופו של הערעור שהוגש.

4.אין מקום לקבל את הבקשה להעברת מקום הדיון. כעולה מסעיף 78 לחוק בתי המשפט, ניתן להורות על העברת מקום דיון בין בתי משפט באותה ערכאה בלבד. אין אפשרות להורות על העברת מקום דיון מבית משפט מחוזי לבית משפט שלום. לא ניתן להעביר מקום דיון כאשר לערכאות השונות אין אותה סמכות עניינית. לכך אין הסמכה, לא מכוח חקיקה ולא מכוח "סמכות טבועה" של בית המשפט (ראו והשוו: בש"א 4575/04 קלאב הוטל ניהול (1996) בע"מ ואח' נ' שושנה ישי ואח' (לא פורסם); בש"א 6183/04 לינדאור ואח' נ' פארק ליין אינטרנשיונל בינוי ופיתוח בע"מ (לא פורסם); בש"א 6866/04 רוט נ' אפשטיין ואח' (לא פורסם)). במובן זה, ומבלי לחוות דעה לגוף העניין, הבקשה הוגשה שלא בעיתה. הבקשה עשויה להיות אקטואלית ככל שעניינם של בעלי הדין יוחזר לבית משפט השלום בנצרת.

אשר על כן, הבקשה נדחית. המבקשים יישאו בהוצאות המשיבים בסך 1,500 ש"ח ובשכר טרחת עורך דינם בסכום דומה, בתוספת מע"מ.