בש"א 6508/21 פלוני נ. פלוני

1.

לפניי בקשה להארכת המועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 6.6.2021 בעמ"ש 34783-04-21, בגדרו נדונו ערעורים על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה מיום 21.2.2021.

2.

המועד האחרון להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הוא יום 8.7.2021 (בשים לב לטענת המבקשת שפסק הדין הומצא לה ביום 8.6.2021), ואילו הבקשה שבכותרת בצירוף בקשת רשות הערעור הוגשו ביום 3.10.2021, מספר חודשים לאחר חלוף המועד להגשת בקשת רשות הערעור.

3.

לטענת המבקשת האיחור בהגשת ההליך נבע מכך שבא-כוחה טעה לסבור כי על בקשת רשות הערעור חל ההסדר הקבוע במסגרת תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי ), לפיו ניתן להגיש לבית המשפט העליון בקשת רשות ערעור תוך 60 ימים מיום המצאת פסק הדין, ולא הוראות תקנה 45(ב) לתקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020 (להלן: תקנות בתי משפט לענייני משפחה ), המורות כי ניתן להגיש לבית המשפט העליון בקשת רשות ערעור בתוך 30 ימים מהמצאת פסק דינו של בית המשפט המחוזי. עוד טוענת המבקשת כי היא מיוצגת על-ידי הלשכה לסיוע משפטי וכי הייצוג הוסדר רק בחודש אוגוסט 2021. יצוין כי המשיב מתנגד לבקשה.

4.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובה לה וביתר המסמכים שהונחו לפניי לא ראיתי מקום להיעתר לבקשה. כידוע, הארכת מועד לנקיטה בהליך ערעורי תינתן רק "מטעמים מיוחדים" (תקנה 176(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי). אכן, תקנה 45 לתקנות בתי המשפט לענייני משפחה בצירוף כניסתן לתוקף של תקנות סדר הדין האזרחי, הובילה לביטול ההאחדה שהייתה מעוגנת בעבר באשר למועדים להגשת בקשת רשות ערעור לבית משפט זה בהליכים אזרחיים "רגילים" ובהליכים שתחילתם בבית המשפט לענייני משפחה. אולם, כבר הובהר בפסיקה של בית משפט זה, כי חלוף הזמן מאז הותקנו תקנות סדר הדין האזרחי מפחית את מידת ההצדקה להכיר בטעות שנפלה בהבנת הדין החדש משום "טעם מיוחד" (ראו: ער"א 3161/21 עמותת ישמח צדיק - קהילת ברסלב בגליל נ' פלוני

(12.5.2021); ער"א 5485/21 פלוני נ' פלוני (11.08.2021); בש"א 2845/21 פלוני נ' פלונית , פיסקה 6 (6.5.2021); בש"א 3768/21 פלוני נ' פלוני (10.6.2021)).

בענייננו, בשים לב לחלוף הזמן שעבר מאז הותקנו תקנות סדר הדין האזרחי, לא מצאתי כי מתקיימות נסיבות המצדיקות היעתרות להארכת המועד המבוקשת.

5.

אוסיף ואציין כי אכן הזמן הדרוש לבעל דין להסדרת ייצוגו על-ידי הלשכה לסיוע משפטי עשוי להוות "טעם מיוחד" להארכת מועד לנקיטה בהליך ערעורי. אולם, בענייננו, לטענת המבקשת ייצוגה הוסדר עוד באוגוסט 2021 (ולא למותר לציין כי המבקשת לא תמכה טענותיה בעניין זה בתצהיר ואף לא ציינה אימתי פנתה ללשכה לסיוע משפטי), וכבר משום כך אין במועד הסדרת הייצוג כדי להוות "טעם מיוחד" להארכת המועד להגשת בקשת רשות ערעור.

6.

שיקול חשוב נוסף שתומך בהחלטתי זו הוא הערכתי כי סיכויי ההליך אינם גבוהים. זאת, בשים לב לאמת המידה לקבלת בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי", ובהתחשב בכך שפסק דינו של בית המשפט המחוזי לא סתם את הגולל על המחלוקת בין הצדדים, אלא השיב את הדיון לבית המשפט לענייני משפחה על-מנת שזה ייבחן מחדש את העניין לאחר קבלת תסקיר או חוות דעת מתאימים.

7.

הבקשה נדחית אפוא. בנסיבות העניין לא ראיתי לעשות צו להוצאות.