פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"א
7176/19
לפני:
כבוד הרשמת שרית עבדיאן
המבקש:
רוברט (בוב) רכניץ
נ ג ד
המשיבים:
1.
ITOR 116 SF LLC
2. בומל ג'רוזלם 1, אל. אל. סי
3. בומל ישראל בע"מ
4. כונס הנכסים הרשמי
בקשה להארכת מועד להגשת ערעור
החלטה
המועד האחרון להגשת הערעור חל ביום 29.10.2019, ואילו הבקשה להארכת מועד, בצירוף הודעת הערעור, הוגשה ביום 30.10.2019, היינו באיחור של יום אחד. לטענת באת-כוח המבקש האיחור נגרם מפני שטעה באופן חישוב הימים להגשת הערעור. המשיבה 1 מתנגדת לבקשה.
לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה באתי לכלל דעה כי יש להאריך את המועד כמבוקש. אכן, צודקת המשיבה 1 כי ככלל טעות במניין הימים אינה בבחינת "טעם מיוחד" למתן הארכת מועד להגשת הליך ערעורי, בנסיבות בהן ניתן היה להימנע מהטעות בנקל באמצעות עיון פשוט בדין או ספירה ידנית של הימים בלוח השנה. כך במיוחד כאשר מדובר בבעל דין מיוצג. יחד עם זאת, אין מדובר בכלל מוחלט, ועל כל מקרה להיבחן לפי נסיבותיו (ראו: בש"ם 7765/12 עיריית מודיעין מכבים רעות נ' א.ש. ברקאי בע"מ , פיסקה 3 (18.12.2012)).
בענייננו, בשים לב לכך שמדובר באיחור קצר של יום אחד בלבד (ובכך שונה ענייננו מהעניין הנדון בבש"א 6404/18 מיסקין נ' כונס נכסים רשמי (31.10.2018)); שלא התרשמתי כי המבקש פעל בחוסר תום לב או מתוך זלזול בסדרי הדין; שלא הועלתה טענת הסתמכות קונקרטית מטעם המשיבה 1 בגין יום האיחור; ומאחר שעסקינן בערעור בזכות, להבדיל מבקשת רשות ערעור; ראיתי להיעתר לבקשה (השוו, למשל: בש"ם 7766/16 מ.ו. השקעות בע"מ נ' עיריית תל-אביב (1.11.2016); בש"א 7163/14 שחאדה נ' עזבון המנוח רפיקשחאדה ז"ל (24.11.2014)).
התוצאה היא כי המועד להגשת הערעור מוארך עד להגשתו בפועל. הטיפול בהליך יימשך כסדרו. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, ה' בחשון התש"ף (3.11.2019).
שרית עבדיאן
ר ש מ ת