בש"א 7465/19 פלוני נ. פלוני

לפנַי ערעור על החלטת הרשם ר' גולדשטיין בע"א 6520/19 מיום 28.10.2019 במסגרתה נדחתה בקשת המערערת למתן פטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון, ועל החלטתו מיום 6.11.2019 במסגרתה נדחתה בקשה לעיון חוזר בהחלטה הראשונה.

1.

המערערת הגישה לבית משפט זה ערעור פסלות שופט הנסוב על החלטת השופט מ' פירר בבית משפט השלום בראשון לציון מיום 6.6.2019 (ת"א 9929-08-16) שלא לפסול עצמו מלישב בדין. יוער כי בשולי ההחלטה קבע השופט כי אם ברצון המערערת לערער על ההחלטה, עליה לעשות כן תוך עשרה ימים ממועד נתינתה. המערערת ערערה על ההחלטה ביום 3.10 .2019. לערעור צורפה בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון. ביום 28.10.2019 קבע הרשם כי בבקשה לא פורטה תשתית עובדתית מלאה וכי לא ניתן לומר שסיכויי ההליך ממשיים. לפיכך, הבקשה למתן פטור מתשלום אגרה נדחתה. לעומת זאת, העירבון הועמד על סכום מופחת של 3,500 ש"ח. על החלטה זו הגישה המערערת בקשה לעיון חוזר, וביום 6.11.2019 נדחתה הבקשה אף היא על ידי הרשם אשר

לא מצא סיבה לשנות את החלטתו מיום 28.10.2019. בהחלטתו ציין הרשם, בהתייחס לטענות המערערת כי בעבר קיבלה פטור מהפקדת ערבון, כי יש להבחין בין הפקדת עירבון בערכאה דיונית לבין הפקדת עירבון בערכאת הערעור. לפנים משורת הדין האריך הרשם את המועד לתשלום אגרה ולהפקדת עירבון עד ליום 14.11.2019. מכאן הערעור שלפנַי.

2.

ככל שניתן להבין מהערעור שהוגש, המערערת טוענת כי צירפה לבקשתה מסמכים המבססים את מצבה הכלכלי וכי בהליך אחר ניתן לה פטור מהפקדת ערובה כספית. עוד עומדת המערערת על כך שאין הבחנה בין הליך דיוני להליך ערעור לצורך הזכאות לפטור מעירבון.

3.

דין הערעור להידחות. כידוע, לרשם בית משפט שיקול דעת רחב בהחלטות בעניין תשלום אגרה והפקדת עירבון, ואין ערכאת הערעור נוהגת להתערב בהחלטות ממין זה (ראו לאחרונה: בש"א 5184/19 סימון נ' הבנק הבינלאומי הראשון בע"מ סניף אשדוד (9.8.2019); בש"א 3672/19 פלוני נ' פלוני (11.6.2019)). מעיון בכתב הערעור ובהליכים הקודמים, עולה כי לא נפל פגם בהחלטת הרשם.

4.

מבלי לקבוע מסמרות, על פני הדברים סיכויי הערעור אינם גבוהים. עיון בבקשת המערערת לפסילת השופט מגלה כי המערערת לא הראתה כי חלה בעניינה עילה מהעילות המנויות בחוק לצורך פסילתו (סעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984). לא כל שכן, כאשר הערעור שהגישה המערערת על החלטת השופט הוגש בחלוף המועד שנקבע לכך במסגרת ההחלטה. בנסיבות אלה, גם אם מצבה הכלכלי של המערערת אינו מן המשופרים – ומבלי שהונחה תשתית עובדתית מלאה לצורך הכרעה בעניין זה – לא היה מקום לפטור אותה מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון (ראו: רע"א 9520/10 ממנה נ' חברת החשמל לישראל בע"מ (8.3.2011); רע"א 4912/16 סלע נ' אילן כהן-שירות בתי הסוהר (7.7.2016)) .

5.

אוסיף, כי בצדק גם הבהיר הרשם כי קיים הבדל בין הפקדת ערובה בערכאה הדיונית לבין הפקדת עירבון בערכאת הערעור. כך, בעוד שתקנה 519(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות ) הדנה במתן ערובה לתשלום הוצאות בערכאה המבררת קובעת כי בית המשפט או הרשם רשאי , אם נראה לו הדבר להורות לתובע להפקיד ערובה לתשלום כל הוצאותיו של הנתבע, תקנה 427 לתקנות הדנה בהפקדת עירבון בערכאת הערעור קובעת כי המערער חייב לערוב את הוצאות המשיב.

הערעור נדחה. האגרה תשולם והעירבון על סך של 3,500 ש"ח יופקד עד ליום 1.12.2019, שאם לא ייעשה כן, ההליך ימחק או ירשם לדחייה, לפי העניין, ללא הודעה נוספת.