פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"א
795/13
בש"א
847/13
לפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המערער בבש"א 795/13 ובבש"א 847/13:
מייק ואן קול
נ ג ד
המשיבים:
1. מדינת ישראל - סיוע משפטי מחוזי
2. מדינת ישראל - היועץ המשפטי לממשלה
ערעורים על החלטתו של כבוד רשם בית
המשפט ג' שני מיום 8.5.12 ברע"א 2107/12 וברע"א 2825/12
החלטה
לפניי שני ערעורים על החלטותיו של כבוד
הרשם
ג' שני
במסגרת שני הליכים שפתח המערער: האחד, ערעור על החלטת הרשם
ברע"א 2107/12 שכותרתו "ערעור על מחיקת ברע"א 2107/12 בשל אי תשלום
אגרה", כאשר ההחלטה שעליה משיג המערער לא צורפה לערעור (להלן:
בש"א 795/13
).
הערעור השני מופנה כלפי החלטת הרשם ברע"א 2825/12 מיום 13.01.2013 שבה דחה את
בקשתו לחדש הליך שנמחק ביום 08.05.2012 ויצוין כי גם החלטה זו לא צורפה לערעור
(להלן:
בש"א 847/13
).
תחילה
לעניין בש"א 795/13. ביום 15.03.2012 ניתנה החלטת כבוד הרשם שבה נדחתה בקשת
המערער לפטור מאגרה ועירבון בבקשת רשות ערעור שהגיש (רע"א 2107/12), תוך
שנקבע כי הוא ישלם את האגרה הקבועה בדין ולאחר מכן ייקבע סכום העירבון שעליו
להפקיד. ביום 28.03.2012 דחה הרשם בקשה לעיון חוזר בהחלטה זו. חרף ההחלטות כאמור,
המערער לא שילם את האגרה כאמור ובעקבות זאת הורה הרשם ביום 17.04.2012 על מחיקת
ההליך. לאחר דברים אלה, ביום 07.01.2013 הגיש המערער "בקשה דחופה לחידוש
דיונים בתיק" וביום 08.01.2013 דחה הרשם את הבקשה.
ומכאן
אל בש"א 847/13. ביום 15.04.2012 דחה הרשם את בקשת המערער לפטור מתשלום אגרה
ועירבון במסגרת בקשת רשות ערעור נוספת שהוגשה מטעמו (רע"א 2825/12), אשר
בתמצית, מופנית כלפי פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו שבו נדחו עשרה
ערעורים על החלטות שופטים ורשמים שניתנו בענייני אגרה. גם בהחלטה זו קבע הרשם כי
המערער ישלם את האגרה ולאחר מכן ייקבע סכום העירבון המתאים. ואולם, המערער לא שילם
את האגרה ועל כן בהחלטתו מיום 08.05.2012 הורה הרשם על מחיקתו של ההליך. המערער לא
השלים עם ההחלטה והגיש בקשה לביטולה, וביום 21.6.2012 דחה אותה הרשם. לימים, הגיש
המערער ביום 07.01.2013 בקשה לחידוש ההליך, לתקן החלטות קודמות וליתן למערער פטור
מאגרה ומעירבון. בהחלטתו מיום 13.01.2013 דחה הרשם את הבקשה בקובעו, בין היתר,
כדלקמן: "
הבקשה נדחית בהיעדר
כל עילה בדין להחייאת ההליך שבכותרת אשר הטיפול בו הסתיים כאמור לעיל לפי חודשים
ארוכים. יש להבהיר כי הגשת בקשות חוזרות ונשנות ל"חידוש הליכים"
שהסתיימו, ללא עיגון בדין, עשויה להוביל לחיובו של המבקש בהוצאות לטובת אוצר
המדינה
" .
דינם
של הערעורים להידחות. עיינתי בערעורים שהוגשו על החלטות הרשם בהליכים שהסתיימו
לפני חודשים רבים ולא מצאתי יסוד ליתן את המבוקש ולחדש את ההליכים בהם. יתרה מכך,
בערעוריו מעלה המערער טענות כלפי ההחלטות בהן הוא חויב בתשלום אגרה. ברי, כי בשעתו
עמדה בפני המערער האפשרות לערער על החלטות אלה, אך תחת זאת הוא בחר לא לשלם את
האגרה, עד שהורה הרשם על מחיקתם של ההליכים. בשלב זה, המועד להשיג על החלטות אלה
חלף ולכן אין מקום להידרש לטענות בעניין מטעם זה בלבד. למעלה מן הצורך אציין כי
עיינתי גם בהחלטות שחייבו את המערער בתשלום האגרה לגופן, והן אינן מצדיקות התערבות
של ערכאת הערעור, בשים לב לשיקול הדעת הנתון בידי הרשם בסוגיות הכרוכות בחיוב בעל
דין בתשלום אגרה (ובהקשר זה ראו פסק דין
נוסף שנתתי בעניינו של המערער
–
בשג"ץ
8761/12 ואן קול נ' מדינת ישראל (16.12.2012)).
אשר על כן, הערעורים נדחים.
ניתן היום, ב' בניסן התשע"ג (13.3.2013).
ש ו פ ט