פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"א
795/13 - ב'
בש"א
847/13
לפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המערער בבש"א 795/13 ובבש"א 847/13:
מייק ואן קול
נ ג ד
המשיבים:
1. מדינת ישראל - סיוע משפטי מחוזי
2. מדינת ישראל - היועץ המשפטי לממשלה
בקשות לעיון חוזר בפסק הדין מיום
13.3.2014
החלטה
בקשה לשיקול מחדש ו"דרישה לחקירת חשד לשיבוש הליכי משפט ולהשתת הוצאות על המדינה", והכל בקשר להחלטתי מיום 13.3.2013 בה דחיתי את הערעורים שהגיש המבקש על החלטות הרשם ג' שני שעניינן היה מחיקת הליך ודחיית בקשה לפתיחתו מחדש, לאחר שהמבקש לא שילם את אגרה בגינם.
1.
בהחלטה מיום 13.3.2013 דנתי בשני ערעורים שהגיש המבקש יחדיו, כיוון שעניינם, מחיקת הליך בשל אי תשלום אגרה, דומה. בהחלטתי האמורה ציינתי כי לא מצאתי מקום להתערב בשיקול הדעת שהפעיל הרשם ודחיתי את הערעורים בשל כך. עמדתי על כך שהמבקש בחר שלא לערער על החלטות הרשם בתיקים אלה שלא לפטרו מתשלום אגרה, ורק חודשים מאוחר יותר הלין על אי מתן הפטור מהתשלום בערעורים שלפני, ואחרי שנמחקו ההליכים העיקריים. מבחינת למעלה מן הצורך, ציינתי כי אף לגופו של עניין, ההליכים בהם פתח המבקש אינם מגלים עילה, ועל כן צדק הרשם בהחלטתו שלא לפטרו מתשלום האגרה, והכל בהתאם לסעיף 14(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: תקנות האגרות ) .
2.
מכאן הבקשות שלפניי.
בבקשה "לשיקול מחדש של החלטה מיום 13.3.2013" טוען המבקש כי קיבל את ההלטתי רק ביום 20.6.2014, 465 ימים לאחר נתינתה, באשמת "מאן דהו" ש"מנע במתכוון את משלוח ההחלטה". עוד טוען כי החלטתי לדון בהליכים יחדיו הייתה בלתי סבירה, ובלתי חוקית, כיוון שלא לא היו זהים או דומים, ולכן יש לבטלה ולקיים דיון נפרד בכל תיק. באשר לקביעתי שמבחינת למעלה מן הצורך, המבקש טוען כי קיבל פטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון בע"א 5688/11, מה שהוביל למתן יומו בהליך האמור ולקבלת כל טענותיו, ומאותו יום הוא מסורב באופן עיקש בכל בקשותיו לפטור דומה. עוד הפנה לרע"א 2767/13 שם לטענתו ניתן "תקדים מנחה בעניינו של המבקש [...] שם קבע הרכב שופטים מכובדים, כי יש לנהל את ההליכים הקשורים בבקשות הפטור של המבקש כהיל[כ]תם".
בבקשה שכותרתה "דרישה לחקירת חשד לשיבוש הליכי משפט ולהשתת הוצאות על המדינה" טוען המבקש כי באשמת "מאן דהו" בבית המשפט העליון הוא לא קיבל את ההחלטה מושא הבקשות, אלא לאחר שדרש לקבלה שוב ושוב. לטענתו, אי משלוח ההחלטה בסמוך לנתינתה כמוה כשיבוש הליכי משפט, ועל כן דורש הוא כי אצווה על חקירת המקרה, ואפסוק הוצאתו לטובתו.
3.
דין הבקשות להידחות.
4.
באשר לבקשה לשיקול מחדש, על אף שכותרתה דומה לבקשה לעיון מחדש בהחלטה, למעשה מדובר בניסיון לערער על פסק דין שניתן בבית המשפט העליון, בדן יחיד, הליך שאינו קיים בדין (ראו: בג"ץ 580/85 מאור נ' מדינת ישראל , פ"ד לט(3) 641 (1985)) ואבהיר כי ההשגות אותן מעלה המבקש בבקשתו אינן השגות הדומות לאלה שהוכרו כעילות לקבלת בקשה לעיון חוזר: שינוי נסיבות או טעות טכנית ברורה בהחלטה, שהעמדת בית המשפט עליה, תגרום לשינוי ההחלטה ללא צורך בהגשת ערעור (ראו: חמי בן-נון ו טל חבקין
הערעור האזרחי 427 (2012)). באשר להחלטתי לדון בשני הערעורים יחדיו, הרי שהחלטה זו נעשתה בהתאם לסמכות המוקנה לבית המשפט בתקנה 520 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, לאחד עניינים הכרוכות בהם שאלות דומות של עובדה או משפט. בערעורים אלה, כזכור, נדונו מחיקתם של הליכים שהגיש המבקש בשל אי תשלום אגרה. לבסוף, באשר לטענות המבקש לעניין האגרה, בשל הצורך לבחון את עילת התובענה בעת טיפול בבקשה לפטור מתשלום אגרה, אין נפקות לכך שבהליך אחר ניתן פטור כאמור. דברים דומים נאמרו ברע"א 2767/13 על ידי ההרכב שדן בעניינו של המבקש. שם, בוטל מתן פטור מתשלום אגרה בהליך העיקרי אותו ניהל בבית המשפט המחוזי, מאחר והמבקש לא עמד בדרישות הקבועות בתקנות האגרות.
לפיכך, ולאחר שעיינתי שוב בתיקים, לא מצאתי מקום לשנות מהחלטתי, והבקשה נדחית .
5.
באשר לטענתו של המבקש לעניין אי שליחת ההחלטה ודרישתו לפתיחה בחקירה, על פי רישומי בית משפט זה נשלחה ההחלטה למבקש יום לאחר נתינתה, ביום 14.3.2013, ובקשתו הראשונה של המבקש לקבל את ההחלטה האמורה, על פי רישומי בית משפט זה, הייתה אך ביום 15.6.2014. יתר על כן, אין מקום להיענות לבקשה, שאינה בתחום סמכותי, והיא נדחית .
6.
סוף דבר, הבקשות נדחות.
ניתנה היום, ח' בתמוז התשע"ד (6.7.2014).
ש ו פ ט