בש"א 8378/21 יאיר נתניהו נ. אבי אלקלעי

לפניי בקשה להארכת המועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 22.11.2021 ברע"א 39799-08-21.

המשיב 1 הגיש תביעה בבית משפט השלום נגד המבקש והמשיב 2, וביום 28.2.2020 ניתן פסק דין בהיעדר הגנה בגדרו חויב המבקש בתשלום פיצויים והוצאות (להלן: פסק הדין ). המבקש הגיש בקשה לביטול פסק הדין, וזו נדחתה בהחלטתו של בית המשפט השלום מיום 4.7.2021 (להלן: החלטה בבקשה לביטול פסק דין ). המבקש הגיש ביום 17.8.2021 בקשת רשות ערעור על ההחלטה בבקשה לביטול פסק דין (רע"א 39799-08-21), ובנוסף הגיש ביום 20.10.2021 ערעור על פסק הדין עצמו (ע"א 49599-10-21). בהחלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 26.10.2021 (כב' השופט ש' שוחט ) הורה בית המשפט המחוזי על הגשת תשובה לערעור שהוגש על פסק הדין. ביום 4.11.2021 המשיב 1 הגיש לבית המשפט המחוזי בקשה למחיקת ערעור זה על הסף בטענה כי המבקש לא רשאי היה לנקוט בשני הליכים ערעוריים על ההחלטות שהתקבלו בהליך בבית משפט השלום. בהחלטתו מיום 16.11.2021 הורה בית המשפט המחוזי על הגשת תשובה לבקשה למחיקת הערעור על הסף תוך 30 יום.

ביום 22.11.2021 החליט בית המשפט המחוזי (כב' סגנית הנשיא א' כהן ) לדון בבקשת רשות הערעור שהוגשה על ההחלטה בבקשה לביטול פסק דין, כבערעור, ולדחות אותו (להלן: פסק הדין מיום 22.11.2021 ).

בשלב זה, ביום 7.12.2021 הגיש המבקש את הבקשה שבכותרת ובגדרה עתר להארכת המועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק הדין מיום 22.11.2021, וזאת עד להכרעה בערעור שהגיש לבית המשפט המחוזי. המשיב 1 התנגד לבקשה ומיקד טענותיו בכך שהמבקש לא יכול היה לנקוט ב"כפל הליכים" בבית המשפט המחוזי. בשים לב לכך שביום 16.12.2021 הגיש המבקש בבית המשפט המחוזי תשובה לבקשה למחיקת הערעור על הסף, בהחלטתי מיום 22.12.2021 הוריתי למבקש להגיש הודעה מעדכנת בסמוך לאחר שתינתן החלטתו של בית המשפט המחוזי בבקשה למחיקת הערעור על הסף.

בהודעתו מיום 29.12.2021 עדכן המבקש כי בהחלטותיו מימים 27.12.2021 ו-28.12.2021 קבע בית המשפט המחוזי (כב' סגנית הנשיא צ' צפת ) את הערעור לדיון בפני הרכב ליום 14.7.2021, הורה על הגשת תשובה לערעור וכן הורה כי הבקשה למחיקת הערעור על הסף תידון במעמד הערעור.

לאחר ששקלתי את מכלול נסיבות העניין ועיינתי במסמכים שהונחו לפניי, ראיתי להיעתר לבקשה. אכן, כפי שציין המשיב 1 בצדק, ספק אם סיכוייה הלכאוריים של בקשת רשות הערעור על פסק הדין מיום 22.11.2021 מצדיקים את הארכת המועד המבוקשת, וזאת בשים לב לאמת המידה לקבלת בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי". חרף האמור, אני סבורה כי טעמים של יעילות דיונית מטים את הכף לעבר קבלת הבקשה. בפסיקה נקבע כי קיומו של הליך "תלוי ועומד" עשוי להוות "טעם מיוחד" להארכת מועד להגשת הליך ערעורי, והכל תלוי בנסיבות העניין. כך, יש לבחון, בין היתר, מהי עוצמת הזיקה בין ההליך התלוי והעומד לבין ההליך לגביו מתבקשת הארכת המועד והאם מדובר ב"אותו עניין"; האם ההכרעה בהליך התלוי והעומד עשויה לייתר את עצם הגשת ההליך הערעורי או להשפיע באופן ממשי על הדרך בה הוא יתברר; מהו סוג ההליך התלוי ועומד ומהו סיכוייו; וכן מה מסגרת הזמן המשוערת שבה הוא עתיד להיות מוכרע (ראו: בש"א 9159/04 חקשורי נ' בובליל , פיסקה 2 (20.10.2004); בש"א 3404/09 עיריית הוד השרון נ' "ניר שיתופי" , פיסקה 5 (26.4.2009)). בענייננו, קיים קשר הדוק בין שני ההליכים שהגיש המבקש בבית המשפט המחוזי, וברור כי ככל שיתקבל הערעור שהגיש על פסק הדין – ומובן שאיני מביעה בעניין זה כל דעה – יהיה בכך לייתר את הצורך בהגשת בקשת רשות ערעור בפני בית משפט זה (ראו והשוו: בש"א 2760/12 חלה נ' כהן (30.4.2021) שם נעתרה כב' הרשמת (כתוארה אז) ד' כהן-לקח לבקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דין שניתן בהיעדר הגנה, וזאת עד לאחר הכרעה בבקשת רשות ערעור שהוגשה נגד החלטה בבקשה לביטול פסק הדין (להלן: עניין חלה )). כאמור, המשיב 1 מיקד טענותיו בכך שהמבקש לא היה רשאי להגיש הן ערעור על פסק הדין והן בקשת רשות ערעור על ההחלטה בבקשה לביטול פסק דין. אולם, בשים לב לכך שבית המשפט המחוזי החליט שלא לדון בשלב זה בבקשה לדחיית הערעור על הסף, הרי שטענות אלה עתידות להתברר בפניו בדיון שנקבע לערעור, ומשום כך הבקשה שבפניי היא אינה המסגרת הדיונית להכריע בטענות אלה.

על כך יש להוסיף כי הבקשה שבכותרת הוגשה זמן רב טרם חלוף המועד להגשת בקשת רשות ערעור, באופן שמנע פגיעה בציפיית המשיב 1 לסופיות הדיון וכי המשיב 1 לא הצביע על פגיעה מהותית שתגרם לו מהארכת המועד (השוו: עניין חלה הנ"ל).

אשר על כן, אני מורה על הארכת המועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מיום 22.11.2021 ברע"א 39799-08-21 וזאת עד 30 ימים לאחר הכרעתו של בית המשפט המחוזי בע"א 49599-10-21.

אין צו להוצאות.