פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בש"א
8510/14 - א'
לפני:
כבוד הרשם גלעד לובינסקי
המבקשת:
ברכה ניסנוב
נ ג ד
המשיבים:
1. ראובן שבתאי
2. אורי חכמי
3. שלום חכמי
4. יאיר אברמוב
5. בני אברמוב
6. דליה שטיין
בקשה להארכת מועד לנקיטת הליך
החלטה
לפניי בקשה להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף על פסק דינו של בית משפט זה מיום 30.6.2014 (ע"א 3648/11).
בהתאם לתקנה 4 ל תקנות סדר הדין בדיון נוסף , התשמ"ד-1984, המועד להגשת עתירה לדיון נוסף על פסק דין של בית המשפט העליון הינו "תוך חמישה עשר ימים מיום מתן פסק הדין". ודוק: המועד נמנה מיום מתן פסק הדין, ולא מיום ההמצאה (או מיום הידיעה) . לעניין זה נפסק כי "פרק הזמן הקצר, כמו גם מנייתו החל מיום מתן פסק הדין, ולא מיום המצאתו, נובעים מייחודו של הליך הדיון הנוסף, אשר סוטה מהרעיון של סופיות הדיון עם מתן פסק הדין בערעור, ויוצר נדבך שיפוטי נוסף" ( בש"א 7155/06
בן-יונה נ' עו"ד יניב אינסל (3.10.2006); וראו גם, בש"א 6927/11
רוכמן ואח' נ' קיבוץ מענית (24.1.2012)). אמנם, המועד להגשתה של עתירה לדיון נוסף ניתן להארכה, בהתקיים "טעם מיוחד" לכך (תקנה 4 הנזכרת לעיל). עם זאת, בהליכים כגון דא תיושם הדרישה לקיום "טעם מיוחד" באופן קפדני ומצמצם , וזאת על רקע מאפייניו הייחודיים של הליך הדיון הנוסף, כאמור לעיל (ראו למשל, בש"א 6180/09
פלונית נ' פלוני (13.9.2009)).
לאחר עיון בבקשת הארכה ובהתאם לאמות המידה הנזכרות לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי אין מקום למתן הארכה המבוקשת. זאת, על רקע משקלם המצטבר של השיקולים הבאים:
ראשית , פסק הדין ניתן ביום 30.6.2014, ואילו בקשת הארכה הוגשה ביום 14.12.2014, כחמישה חודשים וחצי לאחר מכן. כלומר - מדובר באיחור משמעותי ביותר, וזאת בפרט בשים לב לסד הזמנים הקצר להגשת עתירה לדיון נוסף, כאמור לעיל. לא נעלמה מעיניי טענת המבקשת כי עותקים מן הבקשה להארכת מועד הומצאו למשיבים במהלך חודש ספטמבר 2014. ואולם, בכך אין כדי לסייע לה. אפילו הייתי רואה במועד ההמצאה למשיבים כמועד הגשתה של הבקשה לבית המשפט, גם אז מדובר היה באיחור ניכר ביותר. אף טענת המבקשת לפיה המשיבים לא מסרו לה את התייחסותם לבקשת הארכה אינה מובילה, כשלעצמה, לקבלת הבקשה.
שנית , ער אני לנסיבותיה הרפואיות המצערות של המבקשת, ושלוחים לה איחולי בריאות והחלמה. עם זאת, איני סבור כי הנתונים אשר צוינו בעניין זה עולים כדי מניעות להגשתה של העתירה לדיון נוסף (או למצער בקשת ארכה להגשתה) במשך תקופה כה ארוכה.
שלישית , ולא פחות חשוב מן האמור עד כה: ספק רב אם המקרה דנן בא בגדר אותם מקרים חריגים ויוצאי הדופן שבהם יורה בית המשפט על קיומו של דיון נוסף (סעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984).
הבקשה להארכת מועד נדחית, איפוא. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, ו' בטבת תשע"ה (28.12.2014).
גלעד לובינסקי, שופט
ר ש ם