בש"א 856/19 עיריית מטולה נ. סאלח רזק

1 .

לפניי בקשה לפי תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי ), לאיחוד הדיון בתיקים המפורטים להלן:

א.

ת"צ 37801-11-18, המתנהל בבית משפט השלום רמלה.

ב.

ת"צ 40577-11-18, המתנהל בבית משפט השלום פתח תקווה.

ג.

ת"צ 40358-12-18, המתנהל בבית משפט השלום ירושלים.

ד.

ת"צ 37519-11-18, ת"צ 37623-11-18, ת"צ 37742-11-18, ת"צ 75-12-18, ת"צ 9489-12-18 ות"צ 40016-12-18, המתנהלים בבית משפט השלום חיפה.

ה.

ת"צ 21098-11-18, ת"צ 37639-11-18, ת"צ 55275-11-18, ת"צ 65128-11-18 ות"צ 49355-12-18, המתנהלים בבית משפט השלום נצרת.

ו.

ת"צ 38360-11-18 ות"צ 44871-11-18, המתנהלים בבית משפט השלום תל אביב-יפו.

ז.

ת"צ 45924-11-18, ת"צ 57591-11-18, ת"צ 58009-11-18,

ת"צ 15775-12-18 ות"צ 39730-12-18, המתנהלים בבית משפט השלום כפר סבא.

2 .

בנוסף לכך, הונחו לפניי ביום 7.4.2019, ביום 24.3.2019 וביום 25.2.2019, בקשות הצטרפות מטעם עיריות ומועצות מקומיות נוספות כמבקשות לבקשת האיחוד דנא.

3 .

כעולה מהבקשה ומנספחיה, במוקד ההליכים הנ"ל עומדות בקשות לאישור תובענה ייצוגית המלינה על כך שמקומות ציבוריים בתחום שיפוטן של המבקשות ושל המשיבות 9-3 אינם מונגשים ואינם מותאמים לאנשים עם מוגבלויות, בניגוד לנדרש על פי דין. נטען, כי איחוד הדיון בתובענות, אשר מעוררות שאלות עובדתיות ומשפטיות זהות, יקדם יעילות דיונית וימנע הכרעות סותרות.

4 .

בהודעת הבהרה שהונחה לפניי ביום 15.5.2019, עדכנוני המבקשות כי הן אינן עומדות על בקשתן במתכונתה הנוכחית ותחת זאת חפצות בכך שהתיקים הנ"ל יידונו במאוחד לפני בית משפט מוסמך בכפוף לתקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי. מהבקשה גופה ומהתגובות שהוגשו על ידי המשיבות 9-5 בהמשך להחלטתי מיום 14.2.2019, עולה כי רובן המכריע של המשיבות מסכימות לעצם איחוד הדיון בתובענות (כמו גם עיריית קריית שמונה אשר לא צורפה כמשיבה לבקשה כנדרש על-פי הנחיות נשיאת בית משפט זה). זאת, להוציא המשיבה 8 אשר הודיעה כי היא מתנגדת לבקשה וציינה כי תסכים לאיחוד כאמור רק במידה והדיון המאוחד יתקיים לפני בית משפט במחוז ירושלים.

5 .

לאחר שעיינתי בבקשה ובצרופותיה, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל. אמנם, דרך המלך לאיחוד דיון בבקשות לאישור תובענות ייצוגיות מוסדרת בסעיף 7(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006. לפי הוראת חוק זו, בית המשפט שאליו הוגשה בקשה לאישור תובענה ייצוגית רשאי להורות על העברת הדיון בה לבית משפט אחר שלפניו תלויה ועומדת בקשה לאישור תובענה ייצוגית קודמת אשר מעוררת שאלות משותפות של עובדה או של משפט (ראו בש"א 8226/12 דיפלומט מפיצים (1968) בע"מ נ' בשתאוי , פסקאות 7-6 (30.1.2013) (להלן: עניין דיפלומט )). ואולם, המקרה שלפניי מהווה חריג המצדיק סטייה מדרך זו והפעלה של תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי (ראו שם, פסקאות 8-7; ובש"א 6879/16 סלטי שמיר 2006 בע"מ נ' הפטר (13.9.2016)). עסקינן בלמעלה מ-20 בקשות שונות לאישור תובענה ייצוגית אשר הוגשו לשבעה בתי משפט השלום שונים. בנסיבות אלה, איחודן של התובענות הנ"ל – אשר מעוררות שאלות משותפות של עובדה ושל משפט – יביא לחיסכון בזמן שיפוטי ולייעול ההליכים. הבקשה לאיחוד הדיון בתובענות מתקבלת אפוא מטעמיה וכן לנוכח הסכמתם של רוב בעלי הדין, וזאת, בשים לב לשלב המוקדם שבו נמצא בירור התיקים הנ"ל. בשולי הדברים, אדגיש כי שיקול הדעת בדבר אופן בירור התובענות הנ"ל יהא מסור לבית המשפט שלפניו יאוחדו ההליכים, אשר יתייחס, אם ימצא לנכון, גם לאפשרות לעכב את הדיון בחלק מהתובענות עד אשר תינתן הכרעה ביתר התובענות (ראו עניין דיפלומט , פסקה 9; ובש"א 599/15 פירסק נ' חברת קו צינור אילת אשקלון בע"מ [קצא"א] , פסקה 14 (29.4.2015)).

6 .

באשר לפורום שיקיים את הדיון המאוחד – לאור ההנחיה הכללית כי הדיון המאוחד יתקיים בבית המשפט בו נפתחו ההליכים שקדמו לאחרים (בש"א 1164/14 חברת עורך דין גדעון בן אור נ' דהמן (12.3.2014)), סבורני כי יש לקיים את הדיון המאוחד בבית משפט השלום נצרת. כדי לסטות מהנחייה זו דרושים טעמים מיוחדים, ואלו אינם בנמצא.

7 .

אשר על כן, הדיון בתיקים המפורטים ברישא להחלטה זו, כמו גם הדיון בבקשות ההצטרפות שצוינו בפסקה 2 להחלטה זו, יאוחד ויועבר לבית משפט השלום נצרת.