בש"א 8670/00 ישראל פשיגודה נ. מדינת ישראל

1.כבוד הרשמת החליטה בהחלטה מיום 15.11.00 לדחות את בקשתו של המבקש לפטור מערבון, בקובעה כי על המבקש רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לדחות בקשה להגשת תובענה ייצוגית, להיות בעל אמצעים ולהוכיח חוסן כלכלי, שכן הגשת תובענה ייצוגית מחייבת "אורך נשימה" כלכלי. לפיכך, קבעה כבוד הרשמת כי "בקשה לשמש כתובע בתובענה ייצוגית ובקשה לפטור מערבון מחמת חסרון כיס יוצרות סתירה מניה וביה.".

2.בערעור זה על החלטת כבוד הרשמת, עולות שתי שאלות: האחת, האם יש למערער יכולת כלכלית כאמור; השניה, האם יש לדרוש ממי שמבקש לערער על דחיית בקשתו להגשת תובענה ייצוגית, להיות בעל אמצעים ולהוכיח חוסן כלכלי בכלל או לצורך הפקדת ערבון להבטחת הוצאות המשיבים, אם הבקשה תידחה. אעיר, כי נוטה אני לחשוב כי על רשם, הדן בבקשה לפטור מעירבון, להימנע מלתת דעתו לשאלת קיומו של חוסן כלכלי, מעבר לקיומם של אמצעים להפקדת העירבון ואילו שאלת החוסן הכלכלי באופן כללי, צריכה להישאר בגדר השיקולים הנשקלים על ידי שופט, לגופה של הבקשה למתן רשות להגשת תובענה ייצוגית. יצוין, כי בית המשפט המחוזי לא דחה את הבקשה לרשות להגיש תובענה ייצוגית מהנימוק של העדר אמצעים והעדר חוסן כלכלי. כמו כן, ראוי לציין כי מדובר בבקשת רשות להגיש תובענה ייצוגית מכוח תקנה 29 לתקנות סדר הדין האזרחי (התשמ"ד1984-). שאלה היא, האם דרישות העולות בהקשר לבקשות להגיש תובענות ייצוגיות לפי חוקים המסדירים נושא זה, חלות גם במסגרת תקנה 29. שאלה נוספת היא, אם גורם החוסן הכלכלי - שאינו נדרש במפורש באף אחד מהחוקים המסדירים הגשת תובענות ייצוגיות, צריך להישקל במסגרת בקשת רשות להגשת תובענה ייצוגית. שאלות אלה אינן צריכות הכרעה בענייננו.

3.על כל פנים, כבוד הרשמת דנה רק בשאלה השניה - הדרישה העקרונית לקיומם של אמצעים וחוסן כלכלי - והחליטה עליה בחיוב. לפיכך דחתה את בקשת המבקש, בקובעה כי נדרש חוסן כלכלי.

נראה לי כי ראוי להכריע בענייננו בשאלה הראשונה - האם המערער הוא בעל אמצעים - דבר העשוי לייתר את השאלה השניה. שקלתי אם להחזיר את העניין לכבוד הרשמת על מנת שתדון בשאלה הראשונה בה לא דנה והחלטתי שלא לעשות כן, משום שכל הנתונים נמצאים לפני: המערער הגיש תצהיר ממנו עולה כי הכנסתו השנתית מעבודה היא 24,320 ש"ח ובנוסף, מקבל הוא הכנסה בסכום של 15,508 ש"ח לשנה מדמי שכירות של נכס אותו הוא משכיר. זאת ועוד, נשוא התובענה הייצוגית הוא החזר מס רכוש על נכס מקרקעין שבבעלות המבקש (לא הנכס המושכר), עליו הוטל מס רכוש.

נראה - איפוא - כי בידי המבקש נכסים ואמצעים המספיקים כדי הפקדת עירבון במסגרת בקשת רשות הערעור על החלטה שבשיקול דעתה של הערכאה הראשונה, עליה ניתן לערער רק ברשות.

5.במצב דברים זה, נראה לי כי אין צורך להידרש לשאלה הכללית והחשובה, אם על מבקש רשות ערעור על החלטה הדוחה בקשה להגשת תובענה ייצוגית, להיות בעל אמצעים כלכליים כאלה או אחרים בכלל, או לפחות במידה המאפשרת לו לעמוד בהפקדת עירבון. שאלה זו משאירה אני בצריך עיון.

6.הערעור נדחה. בנסיבות הענין, אין צו להוצאות.