עע"מ 2796/13 מחמוד מגאדבה נ. מדינת ישראל שירות בתי הסוהר

בפניי בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון.

1.

המערער, אסיר, הגיש בבית המשפט המחוזי בירושלים בקשה לאישור תובענה כייצוגית, בה נטען כי מכספים המופקדים על ידי צדדים שלישיים באמצעות בנק הדואר לזכות אסירים בחשבון המנוהל על ידי שירות בתי הסוהר נגבית שלא כדין עמלה בסך של 5.86 ש"ח, אף ששירות בתי הסוהר הוא זה שמחוייב לשאת בעמלה על פי דין. בית המשפט המחוזי (כב' השופט י' מרזל) דחה את הבקשה בקובעו כי התובענה אינה באה בגדר פרט 11 לתוספת השניה לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: חוק תובענות ייצוגיות ), ועל החלטה זו נסב הערעור שבכותרת.

כאמור בבקשה שבפניי עותר המערער לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון בגדר הליך זה. בבקשה נטען כי מגיש הבקשה לאישור הוא תושב הרשות הפלסטינית וכי עד כה ריצה שבע שנים מתוך שתיים-עשרה שנות מאסר שנגזרו עליו. לטענת המערער יכולותיו הכלכליות מוגבלות ומקורותיו הכספיים דלים ומצומצמים. עוד טוען המערער כי יש ליתן משקל לכך שאין מדובר בתביעה פרטית אלא בהליך אשר נועד להועיל לציבור האסירים כולו, לכך שמדובר בשאלה עקרונית בעלת חשיבות כללית, כמו גם לעובדה שלקח על עצמו סיכון לטובת כלל האסירים ובבית המשפט המחוזי כבר חוייב בהוצאות בסך של 15,000 ש"ח, עובדה שיצרה עבורו קושי כלכלי נוסף. המערער מוסיף כי העובדה שההליך מופנה כלפי רשות של המדינה מצדיקה אף היא לפטור אותו מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון.

2.

תחילה הודיעה המשיבה על התנגדותה לבקשה בהדגישה כי טרם שולמו לידיה ההוצאות אשר נפסקו בבית המשפט קמא, כי המערער לא הבהיר כיצד הוא נושא בעלויות ייצוגו המשפטי וכי המערער הינו "תובע סדרתי" המגיש הליכי סרק רבים ואין הצדקה כי תמחל על הוצאותיה בהליך נוסף זה שיזם. כן טענה המשיבה כי סיכויי ההליך נמוכים.

במענה לכך טען המערער כי פנה למרכז לגביית קנסות בבקשה לפריסת תשלום ההוצאות וטרם נענה, כי בהתאם להוראות חוק תובענות ייצוגיות לא שילם לבא-כוחו שכר טרחה בגין הטיפול בהליך, כי חלק נכבד מן ההליכים שהגיש עליהם עמדה המשיבה נחלו הצלחה ובחלקם אף ניתן לו פטור מתשלום אגרה וכי מכל מקום העובדה שהוא מרבה בהגשת הליכים לא צריכה לשקול לחובתו. המערער הוסיף כי אם יחוייב בהפקדת עירבון יש להעמידו על סך של 500 ש"ח ולפרוס סכום זה לתשלומים.

בהתייחס לטענות אלו ציינה המשיבה כי העובדה שהמערער מתקשה בתשלום ההוצאות בהן חוייב מלמדת ביתר שאת על החשיבות שבהפקדת עירבון בהליך זה. עם זאת הוסיפה המשיבה כי היא משאירה לשיקול דעת הפחתה מסוימת בגובה העירבון, אך כי אין להעמידו על השיעור הזעום שנתבקש, וכי היא מסכימה לכך שהעירבון יופקד בתשלומים.

3.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל בחלקה.

ראשית לעניין האגרה - בשים לב לעובדה שהמערער הינו אסיר ומדובר בהליך אשר על פי טיבו יכול להיות מוגש על ידי אסיר בלבד, ולאחר שעיינתי בכרטיס תנועות כספי האסיר של המערער, כמו גם נוכח העובדה שאין לומר כי מדובר בהליך אשר אינו מגלה עילה על פניו, החלטתי לפטור את המערער מתשלום האגרה בגין ההליך.

שונים הם פני הדברים לעניין העירבון.

בהקשר זה העובדה שהערעור נסב על החלטה בה נדחתה בקשת המערער לאישור תובענה כייצוגית מושכת לשני כיוונים מנוגדים. מחד גיסא , הפסיקה עמדה על כך שהחובה להפקיד עירבון חלה גם על תובע ייצוגי או על מי שמבקש להיות תובע ייצוגי, ועוד נקבע בפסיקה כי נוכח הפוטנציאל הכלכלי הטמון בהליך התובענה הייצוגית והעובדה כי נפרד הוא מהעילה האישית העומדת לבעל הדין, לא תתקבל בנקל טענה של תובע ייצוגי לחסרון כיס בהפקדת עירבון, וזאת בייחוד שעה שמדובר בהשגה על החלטה הדוחה בקשה לאישור תובענה כייצוגית (ראו ע"א 9394/12 מזיבובסקי נ' בזק החברה הלאומית לתקשורת בע"מ , פסקה 3 (2.4.2013) והאסמכתאות המובאות שם). אכן, קיימת הנחה כי מי אשר מבקש ליטול על עצמו ליזום הליך משפטי בשם קבוצה גדולה של אנשים הינו בעל יכולת כלכלית מתאימה לשאת בעלויות ההליך עד לסיומו, ועל רקע זה אף הובעה בפסיקה הדעה כי "בקשה לשמש כתובע בתובענה ייצוגית ובקשה לפטור מעירבון מחמת חסרון כיס יוצרות סתירה מניה וביה" (רע"א 6259/00 פשיגודה נ' מדינת ישראל (15.11.2000). כן ראו רע"א 8129/01 פול נ' עיריית אשקלון (10.12.2001). ואולם ראו בש"א 8670/00 פשיגודה נ' מדינת ישראל , פסקה 5 (4.2.2001)).

מאידך גיסא , הליך התובענה הייצוגית הינו כלי בעל חשיבות ציבורית רבה, וחשיבותו זו כמו גם פערי הכוחות המובנים בהליכים מסוג זה בין יוזם ההליך למשיב לו מצדיקים קביעת עירבון בשיעור שאינו ברף הגבוה ביותר, וזאת חרף העובדה שדרך כלל הסכום הכולל הנתבע בהליכים של תובענה ייצוגית הינו גבוה.

איזון זה יש לערוך בכל הליך ערעורי הנסב על החלטה הניתנת במסגרת תובענה ייצוגית או בקשה לאישורה (ראו למשל ע"א 8290/12 דואניס נ' ידיעות אינטרנט (23.5.2013)), אך במקרה שבפנינו יש להוסיף למשוואה זו נתון מרכזי נוסף, והוא העובדה שמדובר בבקשה לאישור תובענה ייצוגית שעניינה כללים המוחלים על אסירים על ידי שירות בתי הסוהר, כך שמטבע הדברים מדובר בבקשה המוגשת על ידי אסיר, על כל ההשלכות של הדבר לעניין יכולתו הכלכלית של יוזם ההליך. יצוין בהקשר זה כי המערער ביקש להשוות את שאלת חיובו בעירבון בהליך זה לפטור הניתן מהפקדת עירבון בהליכים של בקשות רשות ערעור על החלטות בעתירות אסירים (בשג"ץ 6470/09 פלד נ' מדינת ישראל, שב"ס - כלא מעשיהו (11.9.2011) (להלן: עניין פלד )). ואולם, אף שחלק מן השיקולים והעקרונות אשר נקבעו בעניין פלד בדבר קביעת עירבון רלבנטיים גם לקביעת שיעורו בהליך דנן - כגון מהות ההליך ומיהות הצדדים - אין מקום לגזור גזירה שווה בין המסקנה באותו עניין (ולפיה בבקשת רשות ערעור המוגשת על החלטה בעתירת אסיר אין מקום לחייב בהפקדת עירבון) ובין ענייננו, ולו מן הטעם שהמסקנה באותו עניין נבעה בין היתר מן העובדה שעל פי הפרקטיקה הנוהגת בבית משפט זה נמנע בית המשפט מלפסוק הוצאות בהליכי בקשת רשות ערעור כאמור. בהליך דנן לא ניתן לצאת מנקודת הנחה כזו, שהרי המערער בחר שלא להגיש עתירת אסיר אישית בעניין אלא מבקש הוא להגיש תובענה ייצוגית ולייצג את עניינם של כלל האסירים, ולא למותר לציין בהקשר זה כי חוייב בהוצאות בבית המשפט קמא, ובסכום שאינו זניח (סך של 15,000 ש"ח).

4.

שיקולים אלו עליהם עמדתי יפים הם לקביעת עירבון בכל הליך ערעורי על החלטה בתובענה ייצוגית בענייני אסירים, ובכל מקרה נתון יש להוסיף ולבחון לצידם את שאלת יכולתו הכלכלית של האסיר הקונקרטי, ומקום בו מוכח חוסר יכולת כלכלית יש להוסיף ולבחון את סיכוייו של ההליך לגופו. במקרה דנן עיון בכרטיס תנועות כספי האסיר מלמד כי אין ברשות המערער כסף נזיל בחשבון המתנהל על ידי שירות בתי הסוהר. ואולם הגם שמדובר באסיר לא יכול היה המערער לפטור עצמו מלציין האם ברשותו כספים או נכסים כלשהם מחוץ לכותלי בית הסוהר וכן מן הדרישה להוכיח כי אין באפשרותו לגייס את סכום העירבון בעזרת סביבתו הקרובה, כגון בני משפחה ומכרים (וזאת בפרט נוכח העובדה שהוא עצמו ציין כי מדי פעם מופקדים לחשבונו סכומים "על ידי בני משפחה או חברים"). משלא עמד המערער בנטל זה אין מקום לפטור אותו באופן מלא מהפקדת עירבון, אף מבלי להידרש לשאלת סיכויי ההליך.

איזון בין כל השיקולים אותם מניתי לעיל - אשר כאמור מושכים בחלקם לכיוונים מנוגדים - מוביל למסקנה כי הגם שאין מקום לפטור את המערער מהפקדת עירבון ראוי להעמידו על סכום מתון ביותר, ובנסיבות העניין מצאתי להעמידו על סך של 2,500 ש"ח.

עירבון בשיעור זה יופקד בשלושה תשלומים: התשלום הראשון בסך של 1,000 ש"ח יופקד עד ליום 16.7.2013, התשלום השני בסך של 1,000 ש"ח יופקד על ליום 6.8.2013, התשלום השלישי בסך של 500 ש"ח יופקד עד ליום 27.8.2013. לא יופקד איזה מתשלומים אלו במועדו יירשם ההליך לדחיה ללא הודעה נוספת.