בש"א 9523/05 מדינת ישראל נ. אוסם תעשיות מזון בע"מ

1.לפניי בקשה לאחד דיון בשלוש תביעות כספיות שהוגשו נגד המבקשת, שעניינן דרישה של חברות שמייבאות מזון לישראל לפצות אותן בגין סכומי מכס אותן גבתה המשיבה ביתר, על פי הטענה, על בסיס צו תעריף מכס שלא היה בתוקף בתקופת הגבייה.

2.התביעה האחת הוגשה על ידי משיבה 1 לבית המשפט המחוזי בנצרת (ת.א. 693/05). התביעה השניה הוגשה על-ידי משיבה 2 לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע (ת.א. 4222/05). התביעה השלישית הוגשה על ידי משיבה 3 לבית משפט השלום בירושלים (ת.א 8848/05). יצוין כי כל התובענות הוגשו בידי אותו בא-כוח, המייצג את שלוש המשיבות.

3.הבקשה היא להורות על איחודן של התובענות באחד מבתי המשפט המחוזיים, לאור העובדה כי לכל התובענות מכנה משותף רחב. למעשה, כתבי התביעה – למעט זהות התובעת וסכום התביעה – זהים בכל שלוש התובענות. המשיבות אינן חולקות על כך שקיימת השקה בעילות התביעה והסעדים הנדרשים, כל התביעות הוגשו על ידי אותו משרד עורכי דין, ואין מחלוקת כי הן מבוססות על עילה משפטית זהה. אך לדברי המשיבות קיימת הצדקה ונחיצות שלא לשמוע את התביעות במאוחד, משום שבין החברות קיימת יריבות מסחרית ישירה ואף יחסים אישיים טעונים. היחסים האישים בין חלק ממנהלי המשיבות, כחברות מתחרות, אינם מאפשרים ניהול תביעותיהן במאוחד תוך שיתוף פעולה מצידן. כמו כן, בירור התביעות יחייב הצגת מידע עסקי של החברות, הכולל מסמכים ומספרים חשבונאיים שונים, כגון היקפי היבוא של מוצרים מתחרים, היקפי מכירות, מקור הרכישה ומחיר הקניה בחו"ל. המשיבות, כחברות מתחרות, לא תהיינה מוכנות להציג את המידע העסקי בדיון פתוח בדלתיים פתוחות. לטענתן, זכותן החוקתית לשמירת סודות מסחריים עולה על האינטרס של יעילות הדיון. כן טוענות המשיבות כי לא ניתן לאחד דיון בין הליכים בערכאות בעלי סמכות עניינית שונה, כך שלא ניתן לאחד את התביעה המתנהלת בבית משפט השלום עם תביעות בבית משפט מחוזי.

4.לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, נחה דעתי כי יש לאחד את הדיון בין שני ההליכים המתנהלים בבתי המשפט המחוזיים בנצרת ובבאר-שבע, מכוח תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. כפי שנפסק לא פעם "תכליתה של תקנה 7 ... הינה, בין היתר, הגברת היעילות בדיון ומניעת הכרעות סותרות, תוך שמירה על האינטרסים של הצדדים להליכים השונים... לאור המטרה שביסוד תקנה זו נפסק, כי 'די בכך שבין שתי תובענות קיימת השקה, גם אם לא חפיפה מוחלטת, בכדי לקבוע כי הן באותו נושא'" (בש"א 2691/01 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' רויטל בצלאל (לא פורסם)). מעיון בחומר שלפני עולה כי קיימת חפיפה בין התובענות, ככל שהדברים נוגעים לעילת התביעה המשפטית. בירור הסוגיה המשפטית בשני הליכים נפרדים המתנהלים במקביל יביא לבזבוז זמן שיפוטי יקר. ועשוי להוביל גם להכרעות סותרות. בנסיבות אלה, אין זה רצוי כי התביעות תידונה בפני ערכאות שונות.

5.יובהר, כי המדובר אך באיחוד הדיון ולא באיחודן של שתי התובענות. אין מניעה, איפוא, כי הדיון המאוחד יתנהל מבלי לחשוף סודות מסחריים של המשיבות אחת בפני רעותה. כך, למשל, ניתן להגיע להסדר דיוני לפיו בשלב ראשון יתבררו בדיון מאוחד השאלות המשפטיות המשותפות לשתי התובעות, בנוגע לחובת המדינה בהשבת סכומי המכס. במידה שייקבע כי קמה חובה כאמור, יפוצל הדיון ובית המשפט ידון בנפרד בהיקף ההשבה לה זכאית כל חברה. עניין דיוני זה יוסדר, מכל מקום, על ידי בית המשפט של הדיון. באשר למקום בו יקויים הדיון המאוחד, המשיבות הביעו את העדפתן כי הדיון, ככל שיאוחד, יתקיים בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, בשל מקום מושבן של המשיבות.

6.באשר לתביעת משיבה 3 המתבררת בבית משפט השלום, הרי שלא ניתן להעביר הליך המצוי בסמכותו העניינית של בית משפט השלום לבית המשפט המחוזי, כפי שמתבקש במקרה דנן. אין בדין כל הסדר חקיקתי המאפשר העברת דיון או איחוד דיון בתביעות בין ערכאות בעלות סמכות עניינית שונה. כך, תקנה 520 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, מאפשרת איחוד תביעות המתנהלות בבית משפט אחד; תקנה 7 מסמיכה את נשיא בית המשפט העליון לאחד תביעות בין "בתי משפט אחדים בעלי אותן סמכויות"; סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, מסמיך את הנשיא להעביר עניין מבית משפט השלום או בית משפט מחוזי ל"בית משפט של אותה דרגה במקום אחר". גם ה"סמכות הטבועה" של בית המשפט, אינה מאפשרת מתן הסעד המבוקש (בש"א 6183/04 לינדאור ואח' נ' פארק ליין אינטרנשיונל בינוי ופיתוח בע"מ (לא פורסם); בש"א 4575/04 קלאב הוטל ניהול (1996) בע"מ נ' ישי (לא פורסם); בש"א 274/05 סהר ציון חברה לביטוח בע"מ נ' עזבון המנוח JAIMES

HUBER ואח' (לא פורסם) ).

אי לכך, אני מורה על העברת הדיון בת.א. 693/05 מבית המשפט המחוזי בנצרת לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, ואיחוד הדיון בו עם הדיון בת.א. 4222/05 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע (בכפוף לאמור בפסקה 5 לעיל). הדיון בת.א. 8848/05 יוותר בבית משפט השלום בתל-אביב-יפו.