פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בשג"ץ
2788/17 - א'
לפני:
כבוד הרשם גלעד לובינסקי זיו
המבקש:
דוד מזרחי
נ ג ד
המשיבה:
משטרת ישראל - הממונה על הגמלאות
בקשה להארכת מועד לנקיטת הליך
החלטה
לפניי בקשה להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף על פסק דינו של בית משפט זה מיום 8.2.2017 בבג"ץ 1117/17 (להלן: פסק הדין ).
הרקע העובדתי בתמצית: ביום 8.2.2017 דחה בית משפט זה על הסף עתירה אותה הגיש המבקש כנגד פסק דין שניתן בעניינו על ידי בית הדין הארצי לעבודה. לדברי המבקש, פסק הדין הומצא לו ביום 23.2.2017. ביום 9.3.2017 הגיש המבקש בקשה לעיון חוזר בפסק הדין, וככל הנראה כלל בגדרה גם טענות בעניין פסלות המותב. הבקשה לעיון חוזר וטענות הפסלות נדחו ביום 22.3.2017. ביום 26.3.2017 ניסה המבקש להגיש הליך אשר הוכתר כ"בקשת דיון נוסף - בג"ץ 1117/17 פס"ד מ 23/2/17 והחלטה מ 22/3/17". המזכירות דחתה את ההליך מן המרשם מן הטעם שלא הוגש במועד. מכאן בקשת הארכה שלפניי, בגדרה עותר המבקש לקבלת ארכה להגשת העתירה לדיון נוסף.
דין הבקשה להידחות ללא צורך בתגובה.
בהתאם לתקנה 4 לתקנות סדר הדין בדיון נוסף, התשמ"ד-1984, המועד להגשת עתירה לדיון נוסף על פסק דין של בית המשפט העליון הינו "תוך חמישה עשר ימים מיום מתן פסק הדין". לעניין זה נפסק כי "פרק הזמן הקצר, כמו גם מנייתו החל מיום מתן פסק הדין, ולא מיום המצאתו, נובעים מייחודו של הליך הדיון הנוסף, אשר סוטה מהרעיון של סופיות הדיון עם מתן פסק הדין בערעור, ויוצר נדבך שיפוטי נוסף" ( בש"א 7155/06
בן-יונה נ' עו"ד יניב אינסל
(3.10.2006)). אמנם, המועד להגשת עתירה לדיון נוסף ניתן להארכה בהתקיים "טעם מיוחד" לכך ( תקנה 4
הנזכרת לעיל). עם זאת, בבקשות ארכה שעניינן עתירה לדיון נוסף, הדרישה לקיום "טעם מיוחד" תיושם באופן קפדני ומצמצם וזאת על רקע מאפייניו הייחודיים של ההליך (למשל, בש"א 6180/09
פלונית נ' פלוני (13.9.2009)).
בענייננו, בקשת הארכה הוגשה כחודש וחצי לאחר מתן פסק הדין, וכחודש ימים לאחר המצאת פסק הדין לידי המבקש. כלומר - מדובר באיחור ניכר וממשי, בפרט נוכח סד הזמנים הקצר להגשת ההליך. בטענת המבקש כי לא ידע על אודות סד הזמנים האמור אין כדי להועיל לו, ולוּ מן הטעם שהבקשה אינה כוללת התייחסות לשאלה אלו מאמצים עשה המבקש על מנת לברר את פרק הזמן העומד לרשותו להגשת עתירה לדיון נוסף. גם העובדה שבחר להגיש בקשה לעיון חוזר בפסק הדין אינה מצדיקה, בנסיבות העניין, את מתן הארכה. לדברים אלה מתווסף הנתון כי לאחר עיון בפסק הדין, ובשים לב גם לסוגיה בה הוא עוסק ולעובדה שעתירת המבקש נדחתה על הסף, סבורני כי סיכוייה הלכאוריים של העתירה לדיון נוסף אשר מתבקשת ארכה להגשתה - נמוכים עד מאד.
התוצאה היא כי בקשת הארכה נדחית. משלא התבקשה תגובה, לא ייעשה צו להוצאות.
ניתנה היום, א' בניסן
התשע"ז (28.3.2017).
גלעד
לובינסקי זיו, שופט
ר
ש ם